יעל שבח, אלמנתו של רזיאל הי"ד שנרצח בפיגוע לפני כשש שנים וחצי, מספרת באולפן ערוץ 7 על המשימה שלקחה על עצמה עם תחילת המלחמה.
"מאז פרוץ המלחמה אני מגיעה לכמה שיותר אלמנות, טריות, שבשלב הזה עוד אפילו לא קוראות לעצמן אלמנות. עדיין רעיות, עדיין נשואות. אני בעצמי מאוד התקשיתי עם המילה הזאת. אני חושבת שהרצון שלי הוא להגיע כמה שיותר אליהן, כמה שיותר לראות אותן מקרוב".
"ממש כשפרצה המלחמה והתחילו להגיע מודעות האבל הרבות, הבנתי שיש לי איזושהי משימה שם בתוך בתי האבלים. פניתי לכמה חברות שגם הן אלמנות, והבנתי שכולנו מחפשות את אותה שליחות", היא מוסיפה.
לדבריה, "יש שני סוגים של אנשים שמגיעים לבתי האבלים. יש את אלה שמגיעים בראש שפוף כזה, מעין מצטרפים לאבל, והופכים בעצם להיות חלק מבית האבלים. יש את האחרים שמנסים בכל דרך לנחם, לטלטל את הבית הזה, להחזיר אותו לאיזשהו קו פחות אבל".
"ניסינו ביחד לחשוב איפה אנחנו בסיפור הזה. מצד אחד אנחנו מייצגות משהו מסוים, אבל אנחנו גם יכולות להציג את העתיד של אותו משפחה. הבנו שהשליחות שלנו היא להגיע ולעזור".
על ההתמודדות היומיומית שלה עם השכול אומרת שבח כי "ההכרח בסופו של דבר, זה לקום, כשהכול נשבר לך. כשאני חושבת על כל התובנות או כל הדברים שאני עברתי בחיים שלי, שאותם אני חולקת, זה הרבה בזכות העובדה שאני בשיחה מתמדת. מרגישה שאני בשיחה בראש שלי עם בעלי, עם הקב"ה, שיחה שלא הייתה קיימת באותה תדירות לפני".