אתמול בערב, מוצאי יום האבל ההיסטורי בן אלפי שנים של עם ישראל, מתפרסם שפרצה אהבת נעורים חדשה בין מר אריה דרעי ובין 'חביב' נפשו ומפלגתו, מר יאיר לפיד.
איך צצה אהבה זו ומה הנדוניה בכריתת הברית החדשה הזו? ובכן פשוט: הזדמנות פז לתקוף רוב חלקי הציונות הדתית במסווה של ביקורת על בן גביר, שכיודע אריה דרעי שונא אותו שנאת מוות, עד כדי כך שעל אף שהוא עצמו אינו חבר בממשלה, בכל זאת אומירם ש'הוסמך' להטיל ווטו על השתתפותו ב'קבינט'. וכל זה מדוע? כדי שאיתמר לא יוכל לתת ביטוי לעמדות ימניות בממשלה המתיימרת להיות ימנית.
אבל כנשוי נישואים ראשונים עם הליכוד, איך יישא אשה אחרת ועוד מן האופוזיציה? אמנם על תקן ספרדי מותר לו יותר מאשה אחת, אך הבג"ץ אוסר פוליגמיה, והרבנות בישראל כפופה למוסד החילוני האנטי-דתי הקרוי בג"ץ, ואיך אדם המתיימר להיות דתי כמותו יוכל לערוך נישואים אזרחיים (שהוא פוסל) עם יאיר לפיד?! וגם איך יסביר זאת ל'אשתו' הראשונה כאשר נוסח הכתובה מחייב זאת? אבל אל דאגה! הלא אין מעצור בפני איש כזה ואין סתירה שתחסום בפניו השגת אינטרס כלשהו.
הוכחה: עמנו סובל ומדמם מפני הסכמי התועבה של אוסלו וכל מה שנגזר מהם, הכרה בערפאת והבאתו עם רבבות מחבלים לארץ קודשנו, ובלעדיו הסכמי תועבה רצחניים אלה לא היו רואים אור, ובכל זאת אין זה מונע ממנו להיכנס לממשלת ביבי הלוחמת (באופן פורמלי בלבד כידוע) נגד הסכמים אלה, ועוד הוא מצליח להיות הפוסק מי ייכלל ב'קבינט' הקובע מה המדיניות הנכונה נגד המחבלים והחמס שהשתלטו בארץ בגלל הסכמי אוסלו.
רק במדינה שהיא כל כולה מקרה פסיכיאטרי אפשר לחוות מחזה סוריאליסטי, אכזרי וציני כזה! והאבסורד אינו מסתיים בכך: הוא שלחם בעד הסכמי התועבה שחילקו את ארץ קודשנו ונמסרו בגינם ללא בושה ובאכזריות אין קץ חלקים ממנה לשונאינו הרוצחים, האנסים, חיות הטרף האלה, פתאום הופך לחסיד מלחמה על קדושת הר הבית! הלא משנה מפורשת היא שעשר מדרגות קדושה יש בא"י והר הבית היא הרביעית שבהן, אז איך שלוש המדרגות הראשונות היו נטולות ערך בעיניו?! הנה מרכיב ראשון בשילוש החסר כל טהרה אלמנטרית בסיסית.
אבל היותר חמור הוא עוד טעם סמוי מאחורי התנגדות לעלייה הזו, והוא, שלדעת אותם ה'וותרנים' על א"י, אסור להרגיז את האומות, ועלנו להמשיך להיות משועבדים להם במיטב המסורת המעוותת של האדמו"ר מסטמר ודעמיה שהפכו את השבועות המוזכרות בסוף מס' כתובות לעיקר אמוני שקרי.
המרכיב השני בא בדמות 'חמישה מגדולי הרבנים בירושלים' הפוסקים, ובניגוד להלכה, ש'אסור לעלות להר הבית', כאשר דברי משנה ותלמוד מפורשים שמותר, לפחות בתנאים מסוימים, והוכחה לדבר, תנאים אלה מפורטים ומבוררים היטב בסוף מסכת ברכות ועוד. וכמובן אהיה האחרון לא לתת את הדעת לעובדה שעלייה המונית להר הבית עלולה בימינו להביא רבבות לעבור על איסור חמור אם אין עומדים בדרישות ההלכה, אבל לא רק שסכנה כזו היתה בכל הדורות, אלא שיש גם דרכים למנוע אותה בימינו אם רק המפלגות המתיימרות להיות חרדיות ידרשו בהסכמים קואליציוניים תנאים מתאימים במקום תקציבים, ואז הבעיה תהיה פטורה.
לחששם של חכמים אלה אפשר להיות שותף, אבל שום הגיון ושום הסבר לא יוכלו להצדיק איך העזו לפנות בערבית אל הערבים ע"מ להסביר להם את האיסור התורני, ולהתנצל ולצעוק: ברחמים מכם, אל תכו בנו בגלל עבריינם על התורה! שום שכל לא יוכל להסביר איך לא רעדו קולם וידיהם להיות שותפים לגישה כזו, שבינה ובין מלשינות קשה למצא הבדל משמעותי. התקשורת מוסרת שהבקשה באה מבכירי גופי בטחון.
לא נתפלא אם יתברר שאכן כך היה, מזמן בכירים בגופים אלה פועלים באופן שקשה להבין הלנו הם אם לצרינו, ומתוך איזה שהוא עיוורון כרוני ואטימות יהודית, החלטותיהם או ציפיותיהם אף מראש הממשלה גובלות יותר בעמדות החמס מבעמדותינו. איך שיהיה, אם אין זאת הכרזת מסירת בעלות הר הבית לנכרים שונאי ישראל, ועוד באמצע מלחמה, אינני יודע במה מדובר. ובכירי תורה אלה חוברים לשמאל הקיצוני וטענותיו.
והמרכיב השלישי בשילוש הלא קדוש הזה: מפלגת נועם, נציגת ישיבת 'הר המור' המכובדת וראשיה המכובדים והיקרים ללבנו בזכות מייסדה הגאון הראי"ה קוק זצ"ל, שיחד עם כל הנ"ל לא מצאו עניין יותר דחוף ויותר רציני לעסוק בו חוץ מהעלייה להר הבית של שר בישראל שרצה להראות העמים והשרים את בעלותנו עליו, בשעת מלחמת קיום ובעלות על הארץ, אכזרית וקשה, שגבתה כבר כ-2000 הרוגים ורבבות פצועים.
'חרדת הקודש' מעסיקה אותם, ללא כל בסיס בהלכה, אפילו תוך עיוותה ממש, ועוד בשם קביעה של הרב קוק שספק אם היה מחזיק בה כיום, וכל זה במקום שיעסקו ב'חרדת הקודש' על החיים של חיילינו הקדושים המסכנים את חייהם כל רגע כדי שארץ קודשנו כולה לא תישאר בידי נכרים, כולל הר הבית! הלא כל העלייה היא על מנת לבטא את בעלותנו, ופתאום כל לומדי תורה אלה שכחו את קביעתם ז"ל, לפיה דוד המלך לא זכה שסוריה תחשב א"י בגלל שהלך לכבוש אותה לפני שיכבוש על יד הפלטין שלו את ירושלים.
בדיוק כך הם נוהגים היום: עוסקים בכיבוש רצועת עזה, ולא בכיבוש הר הבית! עוד מהדורה חוזרת לטעות המרה שקדמה למלחמת העולם השנייה, כאשר רבני אירופה העדיפו לבכר את השמירה על המצוות בא"י על פני השמירה על חיי בני עמנו ובעקבות זאת כה רבים עלו בעשן השמיימה!
העלייה להר הבית היא הצהרה קבל העולם כולו: שבנו לנחלת אבותינו ותצטרכו להכיר בכך לעד, יצאנו לעד מהמלאח ומהגיטו, ואין אנו עוד רועדים מפחד מכם. בקיצור: לשילוש לא קדוש נוסף אין אנו מעוניינים בו, ואחרי אלפיים שנה, מעט גאווה יהודית היא כבוד לה' אלוקי ישראל!
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר חיפה