אתיימר להציג את הצעתי בסוגיה הנפיצה ולנסות להציע הצעה שאינה חפה מבעיות אבל יתכן ועליה נצליח להסכים (רוב הציבור היהודי בישראל).
כרגע, נראה לכאורה שכל הימין בישראל נגד עסקה וכל השמאל בעדה. זו הסתכלות שטחית ואנסה להציע קריטריונים והצעה לדיון בעניין.
אני בוחר להעלות זאת כעת, ללא קשר ועל אף הקמפיין המתוזמר והפופוליסטי של "עסקה בכל מחיר", שמושמע ללא הרף כמעט בכל ערוצי התקשורת שניכר שמטרתו הוא הפלת הממשלה, או שהוא פשוט נובע מקוצר ראי ונאיביות יתר שמבטאים חוסר אחריות לאומי.
התוצאה של הקמפיין האגרסיבי הזה הוא הרחקה שלי ושל כמותי מתמיכה ומבחינה רצינית עד כה של הסוגייה וחבל.
חשוב לציין גם שכל המביעים עמדה בעניין צריכים להודות בענווה שפרטי העסקה אינם גלויים לציבור וכלל לא ברור שיש נכונות של חמאס לעסקה.
ישראל מתמודדת מול לחץ אמריקאי לא מוסתר וכמובן שמצד האמת יש צורך לעשות הרבה למען שחרור החטופים, אך לאור הכשל הקונספטואלי, המבצעי והמוסרי שרובנו לקינו בו במשך שנים ושבגינו הופתענו כל כך ב-7/10 באירועים בהם נרצחו מעל אלף אזרחים ונחטפו כ-250 אזרחים וחיילים, אנו נדרשים לבחון באופן מעמיק וזהיר כל הצעה לעסקה.
ננסה לעשות סדר ואולי לקבוע סדר עדיפות ככל שניתן. תחילה נאמר 3 תובנות חשובות:
1. חובתנו לפעול לשחרר את החטופים.
2. לא בכל מחיר.
3 חובתנו היא להכריע ולנצח את הרוע ולמנוע ממנו תקומה בטווח הארוך. גם האמירה היהודית העתיקה בעניין שחרור שבויים, בה נקבע שפודים את השבויים אבל לא יותר מכדי דמיהם, התכוונה לומר, שלא בכל מחיר.
ננסה לנתח את המצב לאור ההבנה שיש מס שלבים בעסקה המתגבשת: השלב הראשון הוא שחרור של בערך כ-20-30 חטופים, בעיקר נשים, ילדים, מבוגרים וגם חולים אבל בעיקר חיים, במחיר של הפסקת הלחימה באופן זמני ונסיגה מעזה למס׳ שבועות וככל הנראה גם שחרור מחבלים בכמות מסוימת.
לאחר מכן, השלב השני מדבר על שחרור של שאר החטופים, חיים ומתים, הפסקת הלחימה ונסיגה מלאה של צה"ל מעזה.
יש להבין ולהסכים שככל שלא יגיעו להסכמות על השלב השני (סיכוי גבוה בשל החסרונות הרבים בו) ייתכן וזה סוגר את הגולל על הסיכוי לשחרור שאר החטופים.
לכאורה זהו מתווה העסקה על שלביה. ניתן להסכים לחלקים מהמתווה של השלב הראשון שבפועל מציל חטופים חיים באופן ודאי ובתנאי:
1. שלא מדובר על נסיגה מציר פילדלפי, וממעבר רפיח הלא הם ציר ומעבר ההברחות, החימושים וההצטיידות המרכזי של החמאס שעל שליטה מלאה בהם לא נוותר, לא מתחת לקרקע ולא מעליה. מכאן ולעולם.
2. לא נסכים לשחרור רבי מחבלים רוצחים עם דם על הידיים. שחרורם של כאלו שנהיה חייבים, יהיה לעזה ולא ליו"ש ובשאיפה שהפעם הבאה שהם ינסו לחבל תעלה להם בחייהם.
3. "הפרימטר" - שטח ברוחב ק"מ בהיקף הרצועה יישאר ריק מנוכחות ערבית, ללא בנייה או כל שימוש אחר. תמיד. על ציר נצרים בשלב זה נוותר, על אף החשיבות הרבה והחיונית שלו לשליטה ברצועה, בשלב זה בלבד ניסוג ממנו לטובת העסקה.
4. למדינת ישראל יש ותהיה יד חופשית בביצוע פשיטות לסיכול טרור וכן יד חופשית בפיקוח על שיקום התשתיות בעזה בעיקר מניעת שיקום תשתיות התת-קרקע.
5. הבנה והסכמה שהשלב השני עליו מדובר בעסקה לוקה בחסרונות רבים שלא נוכל להסכים עליהם ולכן ככל הנראה הוא לא יתקיים כאמור. שחרור שאר החטופים חיים או מתים, יהיה רק בפעולה צבאית או דרך קבלת מודיעין איכותי. זו הפנמה חשובה שכלל הנוגעים בדבר לרבות המשפחות חייבות להבין ולהסכים עליו, זה גם החלטה מוסרית כבדת משקל שמכריעה את ההליכה על השלב הראשון בלבד (ככל שנראה).
כמו כן, נדרשת הבהרה מודגשת שככל שאין הסכמה על השלב השני של העסקה, יהיה ניתן לחדש באופן מיידי את הלחימה בחזרה ובעצימות גבוהה.
זה צריך להיות מפורסם, ברור וגלוי לכל. כולל חזרה לציר נצרים וכולל ערבות אמריקאית לעניין וללא היסוסים, מחשבות ודיונים נוספים. והפנמה שזה כנראה גם האופק הצפוי.
אם כל הנ"ל מתקיים וברור ומוסכם על הרוב אזי המחיר לביצוע עסקה למימוש השלב הראשון בלית ברירה ובצוק העיתים הוא אכן נסבל.
אשמח אם תביעו דעתכם, כן או לא, על המתווה המוצע.