הציבור הימני בכלל והדתי־לאומי בפרט צדק בהתנגדותו להסכמי אוסלו, שלא הביאו שלום וגבו מחיר דמים נורא. המחאה הכתומה צדקה בהתנגדותה להתנתקות, שהייתה לא רק בגידה ערכית אלא גם איוולת אסטרטגית שפגעה קשות בביטחון והביאה עלינו את האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה.
צדקו גם המתנגדים לעסקאות חטופים עם ארגוני טרור, שבמסגרתן הסכימה ישראל לשלם מחיר מופקע שהלך וגדל, עד לשחרור אלף מחבלים בעסקת שליט, בהם יחיא סינוואר אחד קטלני במיוחד. בעסקת החטופים המדוברת כעת אנו יורדים לתהום עוד יותר עמוקה, כשהפעם מדובר לא רק על שחרור סיטוני של מחבלים מכלאם אלא על הסכמה להעניק לאויב ניצחון אסטרטגי במלחמה.
תומכי העסקה בכל מחיר חשים עליונות מוסרית על מתנגדיה, ומרשים לעצמם לתקוף אותם בהאשמות הזויות ובחירופים וגידופים שלוחי רסן. פרשן חדשות 13 גיל תמרי נאלץ להתנצל לאחר שטען שלנתניהו אין תמריץ לשחרר את החטופים והוא רוצה את כולם מתים. חיים לוינסון לא התנצל עד היום על דבריו הנלוזים והמטורפים ב'הארץ' כי "חבורת ערוץ 14 ועדר הביביסטים תומכי נתניהו ישמחו מאוד אם החטופים ימותו בשבי. הם רוצים לדפוק את השמאלנים, ואם השמאלנים יתעצבנו כשימותו החטופים, אז שימותו החטופים".
יש מי שמתקשים לעמוד מול השמצתם כחסרי לב. אבל תפקידנו בעת הזאת הוא לא להרגיש בנוח, אלא להציל את מדינת ישראל מטעות נוראה נוספת, שמחירה יגמד את כל מה שספגנו עד כה. ליבנו יוצא אל החטופים, ואנו ובנינו מחרפים את נפשותינו בצבא למען הצלתם. אבל לצד הלב צריך להיות גם שכל. לצד הדאגה לפרט חובה לא להפקיר את הכלל, ואין לפתור צרה בטווח הקרוב בדרך שתמיט קטסטרופה חמורה פי כמה בטווח הארוך.
אם נלך עכשיו לעסקה המוצעת, נקבל כעשרים חטופים חיים ולא עוד. אחרי שניסוג לא יישארו בידינו מנופי לחץ על סינוואר, שימשיך להחזיק בשאר החטופים כערובה להמשך שלטונו. מנגד, כאשר נחסל את סינוואר ונכניע את חמאס, והיום הזה מתקרב צעד אחר צעד אם לא נרחיק אותו בעוד עסקה כושלת, הם יחזירו לנו את כל החטופים בתקווה שבתמורה נאפשר להם לצאת מעזה בחיים.
האמת איננה פחדנית ואיננה ביישנית, אמר פעם מורנו הגדול הרב קוק. צדקתם באוסלו, צדקתם בהתנתקות, צדקתם בעסקת שליט. לנוכח המלעיזים והמלעיגים – אל תפחדו להיות צודקים.
עת מלחמה
1
מאז החיסולים המוצלחים של רמטכ"ל חיזבאללה פואד שוכר בביירות ובכיר חמאס איסמעיל הנייה בטהרן, אזרחי ישראל נתונים למתקפת הפחדה פסיכולוגית מפני הנקמה השיעית, שבינתיים מתעכבת מלבוא. חסן נסראללה השקיע שנים רבות בצבירת עשרות אלפי רקטות וכטב"מים. הוא מאוד רוצה לירות עלינו את הארסנל ההרסני הזה, אבל חושש מתגובת ישראל ובעלות בריתה ולכן עדיין מתלבט. כדי להפוך את לימון ההשתהות שלו ללימונדה, הוא טוען שהפחד שבו נתונה ישראל מפני ההתקפה המתמהמהת שלו הוא חלק מהנקמה. בפועל נרשמת נטישה רבתי של לבנונים באזורים המועדים למתקפה ישראלית, כך שלא ברור איזה צד נפגע יותר מכסיסת הציפורניים המתמשכת הזאת.
גם האיראנים משתוקקים לנקום על הפגיעה המיוחסת לישראל באורח שלהם. ועדיין הם שוקלים את צעדיהם היטב, גם משום שעוד התקפה כושלת על ישראל כמו זו שניסו לבצע באפריל לא תוסיף ליוקרתם, וגם מתוך חשש לתגובה ישראלית קשה בדומה לזו שספגו בעלי בריתם החות'ים בתימן.
2
אי אפשר לזלזל בפוטנציאל הנזק שעלול להיגרם לנו ממתקפת נקמה שיעית של חיזבאללה ואיראן, ביחד או בנפרד. אך למרות זאת, גישה נכונה שלנו לא צריכה לבטא חשש אלא להפך – להקרין ששון אלי קרב. ממש ככה. כי אם המטרה היא להרתיע את חמינאי ונסראללה מלפעול נגדנו, די ברור שככל שנגלה רצון להיפגש בשדה המערכה ולעשות בהם שמות כך יגבר הסיכוי שהם יירתעו מפעולה שתזמין תגובה ישראלית קשה. אבל האמת האסטרטגית היא שבניגוד לקונספציה ששלטה פה שנים - המטרה שלנו לא צריכה להיות להרתיע מפני מלחמה, אלא לצאת למלחמה. כי את האיום הרקטי של חיזבאללה, שמחדלי הממסד הביטחוני והמדיני שלנו אפשרו לו לצמוח לממדים מפלצתיים שאילצו 80 אלף תושבים בצפון לגלות מבתיהם, אנחנו חייבים לגדוע. זה הזמן, ואם לא עכשיו – אימתי? ואת איום הגרעין האיראני חובה עלינו לחסל עכשיו, בטרם יהיה מאוחר מדי.
ישראל ידעה בעבר לפעול ולחסל את פרויקט הגרעין העיראקי והסורי. אך בנוגע לגרעין האיראני, מזה כ־20 שנה אנו מתנהלים בתקוות שווא שהעולם יעשה בשבילנו את העבודה. כעת האיראנים קרובים מאוד להצטיידות בנשק גרעיני, ואם לא ננצל את ההזדמנות הנוכחית כדי לפגוע בפרויקט הגרעין שלהם ככל יכולתנו, זו תהיה בכייה לדורות. הלקח הכי בולט מטבח 7 באוקטובר הוא שאסור לתת לאויבינו לצבור כוח קטלני תוך הסתמכות על תקווה שאין בכוונתו להשתמש בו. אם לא למדנו שאסור בתכלית האיסור לאפשר למשטר האיראני החפץ בהשמדתנו להחזיק בנשק גרעיני, אז באמת לא למדנו כלום.
3
לישראל יש הצדקה מלאה לצאת למלחמה נגד איראן, שהציבה לאורך שנים את השמדת ישראל כיעד אסטרטגי שלה. התוקפנות האיראנית לא נשארה ברמת ההצהרות. איראן מעורבת באופן עמוק ונושאת במידה רבה של אחריות לטבח 7 באוקטובר, לאחר שבמשך שנים חימשה ואימנה את מחבלי חמאס והכינה אותם לקראת התקפה על ישראל. איראן פוגעת בישראל כבר שנים באמצעות ארגוני הפרוקסי שלה, בעיקר חמאס וחיזבאללה, שאליהם נוספו לאחרונה גם החות'ים מתימן ועוד. איראן פעלה להקפת ישראל בטבעת אש של ארגוני טרור צבאיים, שנועדו לתקוף אותנו ולהביא לחיסול ישראל במלחמה קונבנציונלית רב־זירתית. היא אף פתחה לפני שלושה חודשים במתקפה ישירה על ישראל, באמצעות מאות טילים וכטב"מים שנורו ישירות מתוך שטחה. רק העליונות הטכנולוגית של ישראל ובעלות בריתה צמצמה למינימום את הנזק שהם נועדו לגרום, בנפש וברכוש.
החשש מפני האבדות שעלולה ישראל לספוג בעימות כזה הוא מובן ומוצדק. אבל לאיראנים יש הרבה יותר ממה לחשוש. חיל האוויר שלנו טוב בהרבה משלהם. ישראל דאגה לצייד את מרבית אזרחיה בממ"דים ובמקלטים. ההגנה האווירית שלנו היא מהמתקדמות בעולם, אולי המתקדמת ביותר. היא לא הרמטית, אבל לאיראנים אין שום יכולת יירוט שמתקרבת אליה, ולכן הם מוגנים הרבה פחות.
איום הפגיעה בעורף מצד האיראנים ועוד יותר מכך מצד חיזבאללה הוא אמיתי ומוחשי. אבל דווקא משום כך, איננו יכולים עוד להתעלם ממנו וחובה עלינו להכות בהם, גם אם נידרש לשלם מחיר בנפש וברכוש. כמו שהבנו אחרי הטבח בעוטף שאין לנו ברירה אלא לצאת למלחמה בחמאס למרות מחירה, הוא הדין לגבי מלחמה בחיזבאללה ובאיראן.
מדינות העולם, בפרט ידידינו האמריקנים, לא יאהבו את זה. הם לא ספגו את הטבח הנורא הזה, ולכן הם עדיין חיים בקונספציה שניתן להתנהל מול הרוע ולהכיל את התעצמותו. הם יתנגדו למתקפה ישראלית על הגרעין האיראני, כמו שזעמו על מנחם בגין כשהורה להרוס את הכור העיראקי. ובדיעבד הם יברכו על כך, כמו שבוודאי שמחו על שסדאם חוסיין לא החזיק בנשק גרעיני בעת שארצות הברית פתחה נגדו במלחמה.
4
ייתכן שניתן למצוא נוסחה כזו או אחרת שתדחה את המלחמה בכמה שנים. קשה לראות כיצד, אבל אולי ניתן למצוא הסדר שיחזיר הביתה את תושבי הצפון גם בלי להכות בחיזבאללה. אבל זו תהיה טעות אסטרטגית קשה, ובעיקר שגיאה מוסרית חמורה כלפי ילדינו ונכדינו.
במשך עשרות שנים ניהלנו מדיניות דפנסיבית שמנעה מלחמות, חסכה מאיתנו קורבנות והוצאות ביטחון ואפשרה רגיעה ושגשוג כלכלי. הטבח בשמחת תורה פקח את עינינו לראות שחיינו בגן עדן של שוטים. שאסור היה לנו לאפשר למבקשי נפשנו וחפצי השמדתנו להתעצם ולהתחמש. שבמקום שבו השנאה והיכולת הצבאית קיימות, אי אפשר לסמוך לא על הרתעה ולא על התראה מודיעינית. כמו שאמר בצדק משה פייגלין, ששכב על הגדר במאבק לסיכול הסכמי אוסלו ושילם את מחירם כששכל את נכדו במלחמה בעזה, אין לנו זכות מוסרית להוריש לצאצאינו מדינה שנתונה לאיום הזה. הוא נוצר בהזנחה של הדור שלנו, ולכן המשימה להסיר אותו מוטלת עלינו. ואין צורך להמתין שהאויב יתקוף. גם איראן וגם חיזבאללה כבר העניקו לנו בתוקפנותם את מלוא ההצדקה לצאת למתקפה עליהם. באלוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו.
לתגובות: eshilo777@gmail.com
***