התקשורת הבינלאומית דיווחה אתמול על תקיפת סייבר נגד הבנק המרכזי של איראן ובנקים איראניים נוספים כאירוע שהוגדר כאחת ממתקפות הסייבר הגדולות אי פעם נגד מוסד איראני שלטוני כלשהו.
אלכס שטיינברג, בכיר חברת אבטחת המידע ESET, מתייחס בראיון לערוץ 7 בזהירות לדיווחים הללו.
בראשית דבריו מציין שטיינברג כי מי שהוביל את הפרסום אודות המתקפה והגדיר אותה כגדולה ביותר נגד בנקים איראניים היה ערוץ אופוזיציה איראני שתיאר גם כיצד אזרחים באיראן מתקשים למשוך כספים והדבר גורם לנזקים נרחבים לכלכלה ובכלל.
בעקבות הדיווח היה ניסיון בעולם להבין במה מדובר ו"עם הזמן פורסמו עוד כמה נתונים, בהם גם תמונה של מסך כספומט שבו נכתב שאי אפשר למשוך כסף כי כל התקציב והמשאבים של איראן הוקצו לטובת המלחמות והמנהיגים הדתיים. בהתחלה הייתה מחשבה שמדובר במתקפת סייבר, אבל אני מציע להסתייג כי התמונה התפרסמה בצורה קצת יותר ברורה והתברר שזה דף שהודבק על הכספומט ולא מסך מחשב. מדובר בדף שהדפיסו במדפסת והדביקו על הכספומט".
נתון זה משמעותי מאחר ולא היה מדובר בטקסט שרק מבהיר ללקוחות שכעת לא ניתן להוציא כסף היה בהחלט יכול להיות שמדובר בתוצאותיה של מתקפת סייבר ופקיד כלשהו של הבנק תלה את השלט לטובת ציבור הלקוחות, אבל מאחר ומדובר בטקסט שמכפיש את ההנהגה האיראנית ברור שלא פקיד הוא שתלה את ההודעה ואם לא פקיד תלה את ההודעה אין בכך כדי ללמד בהכרח על תקלה אמיתית כלשהי.
"מי ששם את זה הוא מתנגד משטר, אבל מי ששם את זה יכול להיות גם אדם ללא קשר לסייבר אלא רק מישהו שהדפיס נייר והדביק על המסך של הכספומט. אולי רוצים להעביר מסר, אולי גורם מודיעיני כלשהו רוצה להעביר מסר, אולי יש קשר או איום מרומז שנוגע למאבק הישראלי איראני, אבל על פניו אני מציע להסתייג מהדיווח".
שטיינברג מדגיש כי לבד מהתמונה המדוברת והעדכון של אותו ערוץ טלוויזיה אופוזיציוני וממי שהעתיקו ממנו את הדיווח לא נראו דיווחים נוספים על מתקפה שכזו.
על רקע דבריו אלה שאלנו את שטיינברג איך אמורה הייתה להיראות המציאות לו אכן היה מדובר במתקפת סייבר, והוא משיב בהערכה זהירה שניתן היה לראות אפקט משמעותי כלשהו לסחר במטבע האיראני מול מטבעות אחרים, בנוסף היינו שומעים תגובה או התייחסות של בכירים איראניים ואולי גם הפגנות ומחאות של הציבור האיראני עצמו. "זה לא משהו שעוברים עליו לסדר היום", הוא אומר.