ניצב (בדימוס) אמנון אלקלעי, ששימש בעבר ראש אגף מבצעים במשטרה העיד היום (חמישי) בפני ועדת החקירה האזרחית למחדלי ה-7 באוקטובר.
הוא התייחס תחילה למחדלים שנגעו לטיפול בפסטיבל הנובה. "הצבא לא ביצע אבטחה מרחבית, לא הציב כוח צבאי צמוד לאירוע. המשטרה הציבה יס"מ, וכמו שהבנתי – מיד התחילו הטילים נתנו הודעת פיזור. מפקד התחנה קיבל אירוע באזור אופקים, אז הוא משך את היס"מ איתו. נוצר חוסר בכוח אבטחה ראוי. נשארו שם המאבטחים והשוטרים נוספים בשכר. חלקם שוטרים מבצעיים, חלקם פחות. השוטרים שלנו הם שוטרים דואליים, כלומר אנחנו עושים גם וגם כעיקרון הם מובאים לטובת סדר ציבורי ותנועה".
אלקלעי הוסיף "צלצלו אליי ב-7.10 בצהריים וביקשו ממני עזרה עם שלוש בנות ששכבו שם בסמוך, שלחו לי את המיקום שלהן וביקשו שאבוא לחלץ אותן. פניתי למחוז הדרומי, פניתי לראש אג"מ פניתי למפכ"ל ואמרו לי שמי שעוסק בזה זה סגן מפקד המרחב, והסתבר לי שסגן מפקד המרחב לא מפקד על הנובה. המפכ"ל אמר לי שהוא מינה את אייל אזולאי, שהוא סגן מפקד מרחב נגב להיות אחראי על החילוץ מהנובה, וכשביררתי מסתבר שהוא לא".
הוא סיפר על שיחה שקיים עם מפכ"ל המשטרה בנוגע למצב בבארי. "בשעה 11:00 התקשרתי למפכ"ל ואמרתי לו ששוחטים את קיבוץ בארי, הוא חזר אליי בצהריים ואמר ששולחים כוחות. בצהריים שלחו 2 ג'יפים של היס"מ וכל הלוחמים נהרגו חוץ מאחד. מה אתם שולחים 2 ג'יפים? אני אומר לכם ששוחטים את בארי. זה לא הגיוני, איפה כולם?".
על ההכנות לתרחישים דומים אמר: "עוד מאז שהייתי ממ"ר נגב הייתה פקודה שהוכנה על ידי צה"ל והמשטרה שדיברה בדיוק על התרחיש הזה. בתקופתי זה נקרא 'כונס נכסים'. אחר כך היא שונתה ל'פרש פלשת' – אבל במהותה נשארה אותה פקודה. הפקודה הזאת מדברת על תרחיש שבו יש פשיטת מחבלים רב זירתית למטרת חטיפה והרג בישובים הישראלים, כולל חדירה עמוקה. הפקודה הזאת אמורה לתת מענה לתרחיש שהוא כונה פתע פתע בדיוק כמו שחווינו ב-7 לאוקטובר. חדירה המונית ממספר רב של זירות.
"במסגרת התרחיש הזה, במסגרת החפק"ים שאני נכחתי בהם, הרעיון המסדר היה שהצבא יחד עם המשטרה יפעלו להגנה בכדי לסכל ולמפקד האוגדה יש סמכות לפתוח בהתקפה כלפי רצועת עזה בכדי לשבש את הכוונות. במקרה כזה הוא לא צריך אישור של דרג מדיני אלא בעל הסמכות. המשטרה בתרחיש הזה נדרשה להשתלט מיד על הצירים, להציב מיד מחסומים על הצירים כדי לבודד את האירוע מהאזרחים מצד אחד וממחבלים שירצו לצאת החוצה מהצד השני", הוסיף אלקלעי.
לדבריו, "כל יחידה ידעה מראש איפה היא צריכה להציב מחסום שמתחיל בשלושה שוטרים ולאחר מכן מעובה. כשהייתי מפקד מרחב בניתי כיתות כוננות לוחמה, כלומר אנשים שסימנו שוטרים בעלי רמת לוחמה יותר גבוהה. אני זוכר היטב שתרגלנו את זה פעם אחר פעם, היו מפתיעים אותנו והיינו מתרגלים גם עם הצבא וגם בנפרד. הסתכלתי לראות כמה שוטרים היו בשטח – ואז נתנו לי מספר של 900. 900 זה מספר נמוך מאוד. רק לירושלים, להר הבית ברמדאן, זה היה 1,300 שוטרים".
"השבעה האוקטובר הוא אירוע של אי הפקת לקחים מבחינה משטרתית מ'שומר חומות'. גם שם, הציבור זעק ׳הצילו׳ ואף אחד לא הגיע. גם בשבעה באוקטובר וגם ב'שומר חומות' לא היה מיצוי נכון של כוח – כוח מקומי מוחלש כתפיסת עולם וכוח חיצוני לא מתגבר בגלל חולשה של פיקוד ושליטה. בגלל זה אנשים נשארו לבד", סיכם.