שבוע טוב
שבוע טובערוץ 7

דמיון מודרך

תארו לכם שנצרכתם, לא עלינו ולא עליכם, להתמודד עם תביעה משפטית, לא משנה על מה, צווארון לבן, כחול, בורדו או חום סגלגל, ותארו לכם שאתם נכנסים לאולם בית המשפט ומגלים שהשופט שמולכם, זה שיושב על הבימה המוגבהת עם גלימה שחורה ובידו פטיש, זה שיכריע את גורלכם המשפטי, תלוי ונתון למרותו של הקטגור שנמצא מולכם. בתוך כמה זמן הייתם דורשים לפסול את השופט?

אני מרשה לעצמי לשער שלא הייתם מוכנים להמשיך את הדיון שבסופו אתם עלולים להיות מושלכים לכלא מול מי שמסתבר שמעמדו, תפקידו וקידומו במערכת המשפט תלוי לחלוטין ברצונו של התובע שפועל בכל דרך להרשיע אתכם. אני גם משער לעצמי שאם הייתם מבינים שכך מתנהל המשפט שלכם הייתם מתקשים, נאמר זאת בעדינות, לתת אמון במערכת. אז זהו, זה בדיוק מה שקרה ללוחמים משדה תימן שמצאו את עצמם מול שופט צבאי שקידומו ועתידו המקצועי תלוי בפצ"רית, זו שתובעת אותם.

תעלומה ללא פתרון

לא היינו זקוקים לאותה בדיקת מעבדה שאליה שלחה אילה חסון את הסרטון משדה תימן כדי לדעת שמדובר בבישול, ואפילו בישול רשלני. די היה במבט מרופרף על התאריך שבגוף הסרטון כדי להבין ששני חלקיו צולמו בשני ימים שונים, אבל המומחה שאליו שלחה חסון את הסרטון הוסיף עוד הוכחות כהנה וכהנה, בהם גם שהועלמו פרטיו של הסרטון, פרטים שמומחים יודעים לחלץ מכל סרטון ומלמדים מתי בדיוק הוא צולם, באיזו מצלמה ופרטים נוספים.

וכאן עולה השאלה המטרידה-מכעיסה-מקוממת-תקראו לה איך שתרצו: מישהו כאן עשה עבודה מכוונת (רשלנית, אבל מכוונת), הסתיר פרטים, ערך, הדביק חלקים, טשטש, הדליף והכל כדי להפליל את לוחמי כוח מאה. עכשיו נסו לדמיין את הרגעים הללו שמישהו (כנראה בכיר ואולי בכיר מאוד) יושב על כורסא מרופדת וחושב, כן, ממש יושב וחושב, איך לתכנן ולבשל את כל האירוע. איפה לחתוך, את מה להדביק ולמי להדליף, כאשר הוא יודע שמדובר בתפירה שכל תכליתה הפללה של חיילי צה"ל, כאשר הוא יודע שבעצם אין לו כלום אמיתי נגד החיילים הללו ובדיוק משום כך הוא נזקק לתבשיל המקדיח הזה. מה בדיוק עובר על אדם כזה כשהוא עושה את כל הפעולות הללו? מה באמת פשר האירוע?

מאחר וניתן לנחש שמדובר בבעל מנת משכל מינימאלית לפחות, סביר להניח שהוא גם מבין את ההשלכות של פרסום עלילה תפורה שכזו לשמה מדינת ישראל, לדמותו של צה"ל, למעמדם של חיילי צה"ל (באשר הם, כולל כנראה הוא עצמו), לגורלם של החטופים. בכל זאת הוא בוחר לעשות את הדבר הזה. ככל שהגיתי באירוע הזה לא הצלחתי לתת לעצמי מענה סביר. אולי לכם יש מענה ותוכלו להחכים אותי...

אל ראש ההר

מחלוקת התגלעה השבוע בין ראש הממשלה לשר בן גביר סביב שאלת העלייה להר הבית. נתניהו כועס על השר העולה, כך דווחנו ועיתונאים מזועזעים עד עמקי נפשם שאלו וקבעו בהאי לישנא: כשיש מחלוקת בין שר לראש ממשלה, מי שאמור לקבוע הוא ראש הממשלה, לא? מה קורה פה? הם שאלו בנימה ספק זועמת ספק מודאגת וייחלו לזעם דומה מצידו ראש הממשלה, מה שאולי יביא לפיטורי השר.

היה בהחלט משעשע לשמוע את חרון האף הקדוש הזה של אותם שדרנים מוטרדים, שממש באותו יום עצמו עטפו את השר גלנט בחום אהבה ועטיפת אתרוג כי הוא ביקר את ראש הממשלה ואפילו לגלג על דברי נתניהו. הרעיון שראש ממשלה יפטר את השר המזלזל נשמע להם כהזיה מטורללת הלקוחה מרפובליקת בננות כלשהי. אני מנחש שאם אותו ראש ממשלה היה מהרהר על פיטוריו של השר בן גביר המחשבה הייתה קצת אחרת.

אורח נטה ללון

קבלת פנים חמימה המתינה לאבו מאזן בטרקלינו של ולדימיר פוטין. הנהיג הרוסי חייך חיוך גדול ובחר שהפעם הוא לא שומר על מרחק של שבעה מטרים מאורחו אלא לוחץ ידיים בחום, מחבק ומנשק לשני צידי פניו של הראיס. בשיחתם הפליג ולדימיר בדבר המחויבות עתיקת היומין של ארצו עם פלשתין (לא, אל תצחקו, הוא באמת דיבר על זה. בעיניו יש משהו עתיק בעם הפלשתיני), הדאגה העמוקה שלו מהמצב ההומינטארי ברצועת עזה (כן, כן, ההוא שטובח באוקראינים מודאג, אבל אל תגידו שאתם מופתעים), האדיר את מאות טונות הסיוע שעמו שלח לרצועת עזה (זה שהכול נפל לידי חמאס לא ממש העסיק אותו), הבטיח להעביר עוד סיוע (מסתבר שהוא יודע שחמאס ופתח' של אבו מאזן זה תכל'ס אותו דבר, ולכן כדאי להבטיח הבטחות כאלה לראיס) והפליג רבות על הידידות העמוקה בינו לבין המנהיג המשופם שלפניו.

האמת היא שקשה להיות מופתעים. אסור לשכוח שלשניים רקע משותף של סוכני ק.ג.ב.. מן הסתם החליפו ביניהם חוויות חשאיות בקודים מוסכמים שאיש לא מכיר. אבל מה שעדיין מפתיע אותי הוא שאבו מאזן עדיין מטייל בעולם בזכות תעודת האח"מ שישראל ממשיכה להעניק לו משום מה. אם מדובר באויב, במעודד טרור, במממן טרור, בשותף למטרות החמאס, למה עדיין יש בכיסו את התעודה הזו?

הדמוקטטורים

הגיע הזמן ליידע את יאיר גולן שתקוותו לכך שמדינת ישראל תדאג להחזרתם בשאלה של החרדים והדתיים, כמו תקוותו שהצבא יעביר חינוך מחדש לציונות הדתית, וכמו התקווה לסגור את מכינת בני דוד, כל זה יכול להיות הרבה דברים, אבל דמוקרטיה זה לא, אז במטותא, שישנה את שם המפלגה שלו. למען ההגינות והשקיפות.

חנוך לנער

לא פעם אנחנו שומעים פאנליסטים מטיחים בבוז בחרדי התורן שנקלע לסביבתם משהו כמו 'אני לא מבין אתכם. אם בחור חרדי יראה בחורה בצבא או באוניברסיטה הוא כבר יאבד את האמונה שלו? איפה הביטחון שלכם בחינוך החרדי?'. שאלה טובה, לא? רק שמעניין לראות שפחות או יותר אותם אנשים ששואלים שאלות כאלה נבהלים עד עמקי הנפש ממראה של דוכן תפילין או של תפילה ברחובה של עיר, בעיקר ליד בית ספר תיכון. למה, מה קרה? נער חילוני יראה תפילין או תפילה ויאבד את כל האמונה שלו בדרכו החילונית? איפה הביטחון שלכם בחינוך החילוני?

זהו זה אבל אחרת

בצהלולים ובתשואות התקבל בני גנץ בהופעה של חבורת זהו זה והסרטון שתיעד את כניסתו ואת תגובת הקהל נפוץ לכל עבר ברשת. נחמד בסך הכול. אלא שפתאום נזכרתי שעד לפני רגע הפריעו כאן לחברי ליכוד שרק העזו לשבת לקפה בבית קפה והטיחו בהם את קריאות ה'בושה' כי לשתות כוס קפה כשחיילינו וחטופינו בעזה זה בלתי מתקבל על הדעת. גם חיוך של ראש ממשלה במליאה התקבל בזעף ובחרון אף קדוש כי מה פתאום הוא מעז לחייך בימי מלחמה שכאלה, אבל ללכת להופעות זה כנראה לא מפריע כאן לאף אחד מאותם צדקנים צעקניים.

מה קרה כשקאטו נעלם

שמועות התלחששו בכפרו של קאטו הזקן בעקבות היעלמותו בשבוע שעבר מהטור. מה קרה לו? שאלו כמה מהכפריים את עצמם, ועצמם כבר התחיל לארוג עבורם סיפורי אלף לילה ולילה סביב אותה היעלמות.

שמתם לב, שאל אחד מהם, מתי הוא נעלם? וכשכולם הפנו אליו מבט שואל הוא המשיך 'אני לא יודע כלום, אבל שמתי לב שבדיוק כשהוא לא היה כאן התרחשו כל מיני תקריות מוזרות בטהרן בפרט ובאיראן בכלל'. מה? אתה רוצה להגיד שהוא... שהוא... קשור לעניינים האלה? 'לא יודע, אני רק חושב בקול רם...', ענה והעלה על פניו מראה חתום של מי שיודע עוד הרבה אבל לא רוצה לגלות.

הסובבים את הדובר נעטפו בשתיקה של הפנמת המידע. במוחו של כל אחד הגיע קאטו למקום אחר. אחד שלח אותו לחבל במתקני הגרעין, האחר להטמין פצצה זעירה בדש מקטרונו של בכיר טרור כלשהו, אדם נוסף דמיין את קאטו מפעיל מתקפת סייבר על הבנקים האיראניים והיה גם מי שכבר היה משוכנע שכוחו רב הפעלים של קאטו הוא שהוביל לנפילת חשמל בו זמנית במספר מוקדים ברחבי איראן. ככל שהעמיקו בדמיונותיהם התפשט על פניהם חיוך שבע רצון וגאה על כך שאחד משלהם, ממש מהכפר שלהם, עשה את כל אלה, אבל אז פתאום הם ראו אותו, נשען על מקלו המפורסם, מתקדם במעלה השביל החוצה את הכפר, עוצר לרגע, מצל על עיניו בכף ידו, מביט קדימה וממשיך הלאה.

'נו, ספר משהו', 'היית שם?', 'מה עשית?', 'לנו אתה יכול לגלות', הבטיחו בקול מהוסס. פניו חרושות הקמטים של קאטו התמלאו בחיוך מבין. 'מה עשיתי אני לא יכול להגיד לכם, אבל מה לא עשיתי אני כן יכול להגיד לכם...' העיניים נתלו בו בציפייה דרוכה לקראת הסוד שהנה הולך להיחשף. '...לא ראיתי 'ארץ נהדרת', וגם לכם אני ממליץ לא לראות את הדבר הזה', אמר והמשיך במעלה השביל מותיר חבורה מאוכזבת וחרישית.

להערות ולהארות שלכם: [email protected]