האלוף במילואים נועם תיבון, שלחם כתף לצד כתף בנחל עוז ב-7 באוקטובר עם יהונתן דויטש הי"ד שנרצח בפיגוע בבקעת הירדן בשבוע שעבר, סיפר לכאן רשת ב', על ביקור ניחומים שערך בבית משפחת דויטש.
"זה באמת היה כבוד בלתי רגיל בשבילי להגיע לניחום אבלים בבית שאן אצל המשפחה המופלאה הזאת. בשבעה באוקטובר, כאשר הגעתי לנחל עוז אחרי מסע ארוך, הצטרפתי לכוח של יחידת מגלן. לא הכרתי אותם, הם היו כולם חיילים צעירים, עם שכפ"צים וקסדות. הם קפצו מהבית וראו את כל התופת הזאת בעיניים. היה לי כבוד עצום להילחם איתם. מאוד התרשמתי גם מהשקט, מהמקצועיות. לצערי עם הזמן אני פוגש את משפחות הלוחמים הללו רק אחרי שהם נהרגו. כך היה לפני כחודש כשהלכתי לעשות ניחום אבלים אצל טל להט בכפר סבא וכעת, לדאבון ליבי, הגעתי לבית משפחתו של יהונתן דויטש", סיפר תיבון.
הוא תיאר את הקרב ואת הגדולה של יהונתן הי"ד שהתבטאה לא רק בלחימה אלא גם אחריה. "עד שהגענו לקיבוץ, היו שם חמישה עשר הרוגים ושבעה חטופים. היה שם קרב קשה מאוד של כיתת הכוננות ומחלקה של ימ"ס דרום. מהרגע שהגענו לנחל עוז, הכוחות האלה, הסופר מקצועיים, שיהונתן היה אחד מהם, פשוט חיסלו למעלה מ-30 מחבלים, ובלילה פינינו למעלה מ-400 אנשים בחיים".
"הגדולה של יונתן היא שאדם צעיר מרשים עם לב כל כך גדול, באמת הבין שאנשים בטראומה ועברו אולי את היום הכי מסוייט בחייהם, והייתה לו את הרגישות אחרי יום הקרב הקשה לחבק את המשפחות שאותן הוא הציל, לדבר אליהן".
"באתי לניחום אבלים והתמלאתי בגאווה. ראיתי אנשים עם ערכים. כשהם סיפרו לי שיונתן תאר את החילוץ בנחל עוז ואמר 'נגעתי בשמיים'. אלה מלים שכל כך נכנסו לי אל הלב. הוא עשה יחד עם חבריו את הדברים הכי חשובים. האנשים הצעירים האלה קפצו לתוך האש ופשוט הצילו אנשים. אין דבר יותר מעורר הערכה, השראה ואחדות מזה. אני מצדיע ליהונתן", סיכם.