אלפים ליוו היום (ראשון) בראש העין למנוחות את רס"ן יותם יצחק פלד ז"ל (34) שנהרג בעזה מפיצוץ מטען בציר נצרים.
אימו של יותם, טלי, ספדה לו בדמעות: "איך יכול להיות שאני קוברת אותך? ילד אהוב ואופטימי. אני חושבת שאין אדם שלא אהב אותך. הייתה לי הרגשה לא טובה בפעם האחרונה שנכנסת לעזה. אמרתי לך שתשמור על עצמך, שיש לך אישה וילדות לגדל. אבל אתה תמיד הלכת ראשון וככה נפגעת. אהוב לי, ילד שלי, תחסר לי לעולמים".
אשתו, אופיר, נפרדה: "17 שנים היינו יחד, זכיתי בך. זכיתי לאהוב ולהיות אהובה. זכיתי להינשא לך. אתה המתנה שלי. זכיתי להביא שתי ילדות, האוצרות שלנו. אתה יודע שאני אשמור עליהן. אתה לא הולך, אני מרגישה אותך. תודה שבחרת בי, אנחנו אוהבות אותך. היית המתנה שלנו".
האח עומרי ספד: "אני לא מאמין שאני צריך להקריא מילות פרידה ממך. היית אחד שנכנס והאור נדלק, זה שמשמח, זה שמלכד את כולם. היית האח הבכור, עמוד התווך של המשפחה. תמיד שמת את המשפחה לפני הכול. בגיוס ראיתי אותך בשדה תימן. נכנסתי ופינית את כל הזמן, לא אכלת כדי להציג אותי לחיילים. כ"כ התגאית. אמרת לכולם שזה אחיך המוצלח. אבל לא, אתה המוצלח. אני אוהב אותך וכבר מתגעגע".
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא למנוחות רס"ם (במיל') מרדכי יוסף בן שועם ז"ל מגבע בנימין שנהרג באותה תקרית.
אשתו ספדה לו: "מלך שלי, איך עזבת אותי ככה? איך השארת אותי לבד? אני מחכה שתפתח את הדלת ותגיד שסתם עבדת עלינו. כולם בוכים. לא מעכלים איזה בן אדם היית, משכמו ומעלה, לב זהב שנותן את הנשמה שלו. תחזור, מלאך שלי, זה לא הגיוני. אני לא יכולה לחיות בלעדיך. אני אוהבת אותך עד השמיים ואחרי".
אחותו רבקה נפרדה: "איך הלכת לנו ככה? אמרת לכולם שתחזור, איפה אתה? איפה תגיד לי? כשאמרו שיש מילואים אתה הראשון שרצת. רצית להיות ראשון. תשמור על כולם".