אלקנה, נשוי לשני ואב לשני ילדים קטנים, נפצע באורח קשה במהלך לחימה ברצועת עזה. מאז הפציעה, הוא עובר תהליך שיקום אינטנסיבי בבית החולים הדסה הר הצופים.
לאורך כל הדרך, שניהם מתמודדים יחד עם האתגרים, ושני תומכת בו במסירות אין קץ עד לחזרתו המלאה הביתה. "הוא מעודד אותי ואני אותו," אומרת שני. "ההבנה שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר נותנת לנו את הכוחות להמשיך הלאה".
ט"ו באב צויין השנה באופן מיוחד בקרב המאושפזים במרכז השיקום, שהיו מוקפים בבנות הזוג ותמכו זה בזו בשיאו של מסע השיקום המאתגר והארוך. עבור אלקנה ושני, השיקום הפך לניסיון לחזק את הזוגיות שלהם למרות כל הקשיים.
אלקנה נוה (27) מהישוב מעון בדרום הר חברון, גייס את עצמו למלחמה כבר בשבעה באוקטובר, עוד לפני שגויס באופן רשמי. הוא השאיר את שני וילדיהם הקטנים בבית ויצא להילחם, כאשר תחושת השליחות הובילה אותו בכל רגע.
אישתו שני מספרת: "באותה שבת של שמחת תורה היינו אצל חמי וחמותי ביישוב נווה שבעוטף עזה. הייתה חדירה של מחבלים ליישוב לידינו ואלקנה פשוט גייס את עצמו, לא חיכה שיקראו לו ויצא להילחם. למרות שזה היה מפחיד, תמכתי בו מאוד. מבחינתי, זה היה ברור שהוא יתגייס, גם כי זה האופי שלו, וגם כי הבנו שאנחנו במלחמת קיום וצריך להילחם על הבית".
אלקנה הצטרף לחטיבת המילואים 551 של יוצאי יחידות הקומנדו ונכנס להילחם בעומק רצועת עזה במשך מספר חודשים. "רוח הלחימה הייתה חזקה מאוד," הוא נזכר. "הרגשנו שאנחנו נלחמים למען מדינת ישראל ועם ישראל, וזו זכות עצומה." במהלך אחת מהמשימות המבצעיות בעיר ג'באליה, אלקנה נורה על ידי צלף שפגע בכתפו השמאלית, והכדור חדר את חלל הבטן ופגע באיברים רבים. "תוך כדי לחימה, חטפתי בום מאוד חזק שהעיף אותי," הוא מתאר. "הרגשתי שאני לא מצליח לנשום ושהבטן שלי בוערת." במצב קשה, אלקנה פונה במסוק אל בית החולים בלינסון, ושני קיבלה את השיחה הדרמטית על פציעתו.
שני נזכרת כיצד כל הדרך לבית החולים הייתה מלווה בחרדה גוברת, אך בסופו של דבר הצליחו לייצב את מצבו של אלקנה. לאחר חודשיים במחלקה, הוא הועבר למרכז השיקום בהר הצופים. שני מספרת על התקופה הקשה, אך מדגישה את התמיכה ההדדית שהחזיקה אותם: "אני לא אשקר, היו התמודדויות לא פשוטות. השגרה בבית מתערערת, אני בתקופת שיא בלימודים שלי, עם שני ילדים קטנים, ואלקנה עובר שיקום אינטנסיבי. מה שהחזיק אותנו היה העידוד ההדדי – הוא מעודד אותי להמשיך ללמוד ואני מעודדת אותו להקפיד בטיפולים. הבנו שאנחנו מתמודדים עם סיטואציה לאומית, שההתמודדות האישית שלנו היא חלק ממשהו גדול יותר וזה נתן לנו כוחות."
אלקנה עובר תהליך שיקום מקיף הכולל טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה וריפוי בעיסוק, מתוך שאיפה לחזור לתפקוד מלא: "אני מרגיש שיש התקדמות ושיפור," הוא אומר. "אין ספק שיש עוד דרך ארוכה לפניי, אבל אני מוקף במשפחה תומכת ובצוות מקצועי שמעניק לי את הטיפולים הטובים ביותר, וזה נותן לי את הכוחות להמשיך ולהתמקד בהחלמה."
שני ממשיכה לעמוד לצידו ומזכירה עד כמה חשוב להמשיך ולתמוך בפצועים גם אחרי תקופה ארוכה של שיקום: "אלקנה עשה התקדמות משמעותית, אבל יש עוד דרך ארוכה לפנינו. החלמה מלאה לוקחת זמן, ואנחנו צריכים להתמודד עם ההשלכות של הפציעה. אחרי תקופה ארוכה של שיקום, מי שיסתכל על אלקנה לא בהכרח יראה שהוא פצוע, אבל חשוב שאנשים לא ישכחו את הפצועים וההתמודדות היום-יומית שלהם ושל המשפחות שלהם."