הכנסת חוקקה בשנת 99' את חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), ובו נקבע בסעיף 1 לחוק: "מטרתו של חוק זה לקבוע תקופה קצובה של חמש שנים, שבה לא יתבצעו סוגים של התערבות גנטית בבני אדם, לשם בחינת ההיבטים המוסריים, המשפטיים, החברתיים והמדעיים של סוגי התערבות אלה והשלכותיהם על כבוד האדם". חוק זה מתייחס למה שנקרא "שיבוט אנושי".
השבוע קיבלה גם ועדת החוקה של האו"ם החלטה הדוחה את ההכרעה בנושא השיבוט האנושי בשנתיים. ההחלטה תמנע גם קבלת החלטות בנושא בכל פורום אחר של האו"ם עד לאותו מועד. כך מדווח אתר המדע "הידען".
בעד ההחלטה, אותה הציעה אירן, לפיה תידחה ההחלטה בשנתיים, היה רוב דחוק של 80 מדינות בהן בריטניה, ארגנטינה, יפן, דרום קוריאה, מקסיקו ורוסיה. 79 הצביעו נגד ו-15 נמנעו.
ההחלטה, כאמור, מונעת מהאספה הכללית של האו"ם את האפשרות לדון בהצעתה של קוסטה ריקה, המייצגת גם את ארה"ב ו-60 מדינות נוספות, לפיה יוטל חרם כולל על שיטת השיבוט.
קבלת הצעתה של קוסטה ריקה הייתה מונעת שימוש בשיבוט למטרות רבייה ולמטרות טיפוליות.
הצעה נוספת שגם היא לא תועלה היא הצעתה של בלגיה, אליה הצטרפו 20 מדינות, לפיה השיבוט למטרות רבייה יוצא אל מחוץ לחוק, אך כל מדינה תהיה רשאית להחליט על חוקיה בדבר שיבוט למטרות טיפוליות. התומכים בשיבוט טוענים כי מדובר בטכניקת מחקר המאפשרת סיוע בטיפול במחלות באמצעות יצירת תאים.
מרק פקסטין, היועץ המשפטי של נציגות בלגיה באו"ם, אומר כי מאחר שאין תמימות דעים בנושא זה עדיף להמתין.
משמעות הדחייה היא כי כל מדינה תמשיך לנהוג בנושא זה כראות עיניה.
בריטניה אוסרת שיבוט למטרות רבייה, אך מתירה אותו למטרות טיפול ומחקר. בארה"ב אין חקיקה בנוגע לאף אחת משיטות השיבוט.
מדענים הביעו את חששם כי ללא חוק בינלאומי ינסו נוכלים בעולם הרפואי לשבט תינוקות.
קווין ווילסון, העומד בראש מעצבי המדיניות בחברה האמריקנית לביולוגיה של התא, אומר כי האפשרות שבעתיד יתקבל חוק שיאסור שיבוט למטרות מחקר תמנע ממדענים לעסוק בכך בבחינת "אפקט מצנן", כלשונו.
לצורך קבלת החלטה בנושא הוקמה במסגרת האו"ם ועדה בדצמבר 2001. את הדחייה בקבלת החלטה בנושא תולים ברצונה של ארה"ב ושל מדינות נוספות לכלול באיסור השיבוט גם את זה שנועד לצרכים מדעיים.
גם אם יוחלט בעוד שנתיים לחוקק חוק בינלאומי האוסר שיבוט הוא יצטרך לעבור כמה הליכים. האספה הכללית של האו"ם תצטרך להצביע על הסכמה על החוק, לאחר מכן תובא טיוטת החוק להצבעת האספה הכללית. בסופו של דבר החוק יחייב רק מדינות שיחתמו כי הן מקבלות עליהן את החוק. (ש.ח.)
השבוע קיבלה גם ועדת החוקה של האו"ם החלטה הדוחה את ההכרעה בנושא השיבוט האנושי בשנתיים. ההחלטה תמנע גם קבלת החלטות בנושא בכל פורום אחר של האו"ם עד לאותו מועד. כך מדווח אתר המדע "הידען".
בעד ההחלטה, אותה הציעה אירן, לפיה תידחה ההחלטה בשנתיים, היה רוב דחוק של 80 מדינות בהן בריטניה, ארגנטינה, יפן, דרום קוריאה, מקסיקו ורוסיה. 79 הצביעו נגד ו-15 נמנעו.
ההחלטה, כאמור, מונעת מהאספה הכללית של האו"ם את האפשרות לדון בהצעתה של קוסטה ריקה, המייצגת גם את ארה"ב ו-60 מדינות נוספות, לפיה יוטל חרם כולל על שיטת השיבוט.
קבלת הצעתה של קוסטה ריקה הייתה מונעת שימוש בשיבוט למטרות רבייה ולמטרות טיפוליות.
הצעה נוספת שגם היא לא תועלה היא הצעתה של בלגיה, אליה הצטרפו 20 מדינות, לפיה השיבוט למטרות רבייה יוצא אל מחוץ לחוק, אך כל מדינה תהיה רשאית להחליט על חוקיה בדבר שיבוט למטרות טיפוליות. התומכים בשיבוט טוענים כי מדובר בטכניקת מחקר המאפשרת סיוע בטיפול במחלות באמצעות יצירת תאים.
מרק פקסטין, היועץ המשפטי של נציגות בלגיה באו"ם, אומר כי מאחר שאין תמימות דעים בנושא זה עדיף להמתין.
משמעות הדחייה היא כי כל מדינה תמשיך לנהוג בנושא זה כראות עיניה.
בריטניה אוסרת שיבוט למטרות רבייה, אך מתירה אותו למטרות טיפול ומחקר. בארה"ב אין חקיקה בנוגע לאף אחת משיטות השיבוט.
מדענים הביעו את חששם כי ללא חוק בינלאומי ינסו נוכלים בעולם הרפואי לשבט תינוקות.
קווין ווילסון, העומד בראש מעצבי המדיניות בחברה האמריקנית לביולוגיה של התא, אומר כי האפשרות שבעתיד יתקבל חוק שיאסור שיבוט למטרות מחקר תמנע ממדענים לעסוק בכך בבחינת "אפקט מצנן", כלשונו.
לצורך קבלת החלטה בנושא הוקמה במסגרת האו"ם ועדה בדצמבר 2001. את הדחייה בקבלת החלטה בנושא תולים ברצונה של ארה"ב ושל מדינות נוספות לכלול באיסור השיבוט גם את זה שנועד לצרכים מדעיים.
גם אם יוחלט בעוד שנתיים לחוקק חוק בינלאומי האוסר שיבוט הוא יצטרך לעבור כמה הליכים. האספה הכללית של האו"ם תצטרך להצביע על הסכמה על החוק, לאחר מכן תובא טיוטת החוק להצבעת האספה הכללית. בסופו של דבר החוק יחייב רק מדינות שיחתמו כי הן מקבלות עליהן את החוק. (ש.ח.)