מחקר חדש המתפרסם ב-nature קובע כי הבנג'ו, כלי אמריקני בעל חמישה מיתרים, אידיאלי למדענים ולכאלו שאוהבים לנסות ולשנות. עוד עולה מהמחקר כי רבים מהמנגנים בבנג'ו עוסקים במקצועות המדע השונים.

הפיסיקאי והמוסיקאי ג'ון דיקי מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בבולטימור עשה את המחקר, המקיף והראשון מסוגו, על הבנג'ו ואף בנה מערכת מודלים שמדריכה כיצד להשיג אפקטים שונים באמצעות שינויים במרכיבי הבנג'ו.

דיקי, נגן בנג'ו בעצמו, נימק את בחירתו בביצוע מחקר מדעי בבנג'ו בהעדר עבודת מחקר שכזו.
מהמחקר עולה כי אפשר לשנות את האפקטים שמפיק הבנג'ו כמעט ללא הגבלות מאחר שאפשר לשנות כמעט כל מרכיב בכלי, מהראש עד לסוגי המיתרים ועד לדבק שמדביק את חלקי הכלי.

במחקרו בחן דיקי את ההשפעות של השינויים על גובה הצליל, אורכו וצלילותו. למי שמעוניין בצליל מהיר המסתיים מייד עם תום הפריטה ואינו מתפוגג לאט לאט כמו שקיעה בשלג עמוק מציע דיקי להיעזר בגשר קל על הבנג'ו. לעומת זאת למי שמעוניין באפקט חם ומתון מציע דיקי את השימוש בעור עגל או באחוריו של רקון.

תגובה נלהבת למחקר מביע ג'וליאן וינסנט, ביולוג מאוניברסיטת באת' בבריטניה ונגן חובב בנג'ו. לדבריו, חיכה זמן רב למחקר רציני על הבנג'ו, כלי "אידיאלי לנסיינים".

דיקי מציין כי ממצאיו מחזקים את מה שהיה ידוע זה מכבר בקרב "חכמי הבנג'ו" וכי אינו מצפה שבוני הבנג'ו ינטשו את דרכם האינטואיטיבית המסורתית לבניית הכלי ויתחילו לבנות אותו על בסיס המודלים שפיתח. עם זאת הביע ציפייה כי תהיה הכרה בערכו של הכלי ותגבר ההבנה המקצועית בו. (ש.ח.)