ככל שההסלמה בצפון גוברת, תופסים כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטמ"מים וכטב"מים) מקום מרכזי יותר במהדורות החדשות, עם דיווחים על פגיעות ביישובים ובמתקנים ביטחוניים בצפון. מדובר לעיתים בנחילי כטב"מים, שחלקם אינם ניתנים לסיכול בקלות על ידי צה"ל.
המהנדס יוסי חזן, ראש המחלקה להנדסת מכונות וכטב"ם במכללה הטכנולוגית להנדסאים באריאל, התייחס בראיון לערוץ 7 לאתגר ההתמודדות עם האיום הזה. הוא ציין כי כלי הטיס הזעירים, כמו רחפנים וכטב"מים, מהווים לא רק איום נפיץ אלא גם אמצעי צילום של כוחות ומתקנים ביטחוניים, ובכך גורמים לנזק ביטחוני משמעותי.
חזן הדגיש את המעבר מהימים שבהם כלים זעירים היו נחלתם של מערכות ביטחון עתירות ידע ותקציב, לימים הנוכחיים שבהם כל אחד יכול לרכוש רחפן, מה שמרחיב את היקף האיום.
לגבי ההתמודדות עם כלי הטיס הזעירים, חזן ציין כי היא דומה בין רחפן לכטב"ם, הן מבחינת הזיהוי והן מבחינת הנזק שהם יכולים לגרום. הוא הזכיר את פעולתם הקריטית של רחפנים שנשלחו על ידי חמאס להשבית מערכות צבאיות ב-7 באוקטובר, דבר שאיפשר את פריצת המחבלים ללא יכולת לבלום אותם מרחוק.
חזן התייחס גם לשיבושים בתוכנות הניווט שמתבססות על לווייני GPS, וציין כי ההערכה היא שמערכת הביטחון הישראלית מפעילה מיסוך אלקטרוני כדי לפגוע בתפקוד הכטב"מים. עם זאת, הוא הדגיש כי ישראל מחזיקה ביכולת טכנולוגית לזיהוי כלים אלו, אך לא מרגע השיגור אלא כשהם כבר נמצאים בשטח מדינת ישראל, מה שעלול להיות מאוחר מדי בהיבט הביטחוני.
במענה לשאלה האם המבנה הטופוגרפי של אזור הצפון מהווה קושי משמעותי בגילוי וזיהוי הכטב"מים, חזן הסביר כי לדעתו זה לא הגורם המרכזי לבעיה. הוא ציין כי מערכת לייזר נגד כטב"מים כבר הושלמה, וישנם מחקרים ופיתוחים נוספים בדרך לפתרון מלא של האיום. לדבריו, הטכנולוגיה והפיתוח קיימים, וכעת יש צורך רק בתקצוב המתאים כדי להתחיל ביישום.
חזן הוסיף כי מערכות הלייזר המדוברות הן זולות משמעותית בהשוואה לטילים המשוגרים ממערכת כיפת ברזל, והביע תקווה שהמערכות והפיתוחים הרלוונטיים יתפרסו בקרוב בגבול הצפון, מה שיסייע להתמודד עם האיום ויגרום לתחושת ביטחון גדולה יותר.