יוחאי אבני הי"ד
יוחאי אבני הי"דצילום: דוברות שב"ס

"אנחנו מרוסקים. לא רק שאיבדנו את הדבר הכי טוב בעולם – את אחי, אנחנו גם עוברים עכשיו מסכת עינויים בפעם השנייה. אני מאוד מקווה שהמדינה תהיה איתנו, שכמדינה אנחנו נפעל כדי להרתיע מחבלים. המאבק הזה למען הצדק ליוחאי הוא כל מה שנשאר לנו". המונולוג הזה, בוורסיות כאלו ואחרות, נשמע בעבר מפיהן של לא מעט משפחות שכולות שיקיריהן נרצחו באכזריות בידי ערבים, אך במקום לזכות לחיבוק סופגות עוד סטירה, הפעם מהמדינה. אנשי פרקליטות מעונבים מקלידים כתבי אישום זהירים ומאופקים, מאחר שלטעמם הסיטואציה ה"לא ברורה" דיה לא מצדיקה קביעת מניע לאומני לרצח, ובכך מנפיקים כתבי אישום מקילים לרוצחים, שמותירים אותם ברף הפלילי בלבד. הפעם נפל הגורל על משפחתו של יוחאי אבני הי"ד, סוהר בשב"ס שנרצח באכזריות על ידי מחבל בביתו בגבעון החדשה לפני יותר מחודש.

השבוע פרסמו דוברות המשטרה והשב"כ הודעה משותפת בנוגע לפענוח מעשה הרצח האכזרי. נגד הרוצח, אברהים מנצור, בן 22 מכפר בידו, הוגשה הצהרת תובע, ובימים הקרובים צפויה הפרקליטות הצבאית להגיש נגדו כתב אישום. נכון לעכשיו לא צוין שום מניע לאומני מצידן של המשטרה והפרקליטות, וכעת המשפחה במאבק נחוש שמניע כזה ייכתב בכתב האישום. לייחוס מניע שכזה יש השלכות משמעותיות על הרוצח: מרגע שהוא מוכר רשמית כמחבל, הוא נשלח לכלא ביטחוני ולא פלילי, מה שמחמיר את תנאי המאסר, וכן ביתו מיועד עקרונית להריסה כדין בתי מחבלים.

האם מדובר באירוע פלילי או לאומני? לפרקליטות היה קשה להחליט. נציג בפניכם את ממצאי החקירה, ואולי הקורא הישר יוכל לסייע לפרקליט המדינה עמית איסמן להכריע. כפרט מקדים נציין עוד כי הרוצח מנצור מזוהה עם חמאס ובעבר גם היה עצור מנהלית בגין עבירות הסתה. ומכאן לפרטי המעשה.

מהחקירה במשטרה ובשב"כ עולה כי בתאריך 7.7, במהלך שעות הלילה המאוחרות, הגיע מנצור ליישוב גבעון החדשה כשהוא ללא היתרי שהייה בישראל. לאחר שחדר לתחומי היישוב, ניסה לפרוץ לכמה בתי מגורים ללא הצלחה. בשלב זה פרץ מנצור לביתו של יוחאי אבני ונכנס אליו דרך החלון, בשעה שזה ישן.

במקום התפתח מאבק פיזי בין יוחאי לרוצח, שבמהלכו נטל החשוד חפץ חד ודקר את יוחאי מספר רב של פעמים, עד שהתמוטט על הרצפה. בהמשך דקר אותו גם בסכין גדולה נוספת שלקח ממטבח הבית, ובעוד יוחאי גסס בדירה דקר אותו דקירה קטלנית נוספת בצווארו ורצח אותו.

מהחקירה עולה כי לאחר מעשה הרצח האכזרי, הרוצח גנב מהדירה כמה פריטים ונמלט עימם מהמקום. לפני שעזב את הדירה, הצית אש בתוכה, וכתוצאה מכך פרצה שרפה, שכבתה מעצמה בתוך זמן קצר. הרוצח ברח מהיישוב ליהודה ושומרון, ובדרכו לביתו שרף את הפריטים שגנב מדירתו של המנוח.

כמו כן בחקירה לא עלה כל מידע שיכול להצביע על קשר בין מקום עבודתו של יוחאי ז"ל בשב"ס לרצח או כל אפשרות להיכרות מוקדמת בינו לבין הרוצח.

"חייל בצבא חמאס"

ניצן עברי, אחותו של יוחאי הי"ד, שדבריה הובאו בפתיח לטור זה, נמצאת יחד עם משפחתה כאמור בעיצומו של מאבק על צדק לאחיה. עצם המעמד המביש בבית הדין הצבאי, שבו הוגשה השבוע הצהרת התובע, טלטל אותה מחדש: "המחבל הזה ישב באולם, מחייך מאוזן לאוזן, מסמן וי לניצחון ושולח נשיקות למשפחה דרך המסך שעליו הוקרן הדיון. אנחנו צריכים לחוות דבר כזה?! לאפשר דבר כזה למי שרצח בדם קר? אסור לנו שהמחבלים האלה ינצחו אותנו, ואני מקווה שהמשטרה והפרקליטות יהיו איתנו בעניין הזה ויקבעו מניע לאומני בכתב האישום".

לעברי אין ספק מה התרחש באותה זירת רצח. "בהצהרת התובע כתבו סעיף של גרימת מוות בכוונה. בימים אלו הפרקליטות הצבאית צריכה לכתוב את המניע בכתב האישום, ואנחנו לא מקבלים שום אפשרות של מניע אחר מלבד לאומני. מדובר במחבל שמזוהה עם חמאס והיה עצור בעבר. הוא רצח בדם קר, המשיך להתעלל בגופה של אחי, הוא צריך לשבת בכלא כאסיר ביטחוני ולהירקב שם עד סוף ימיו. לנו כמדינה אסור להקל בעונשם של מחבלים אפילו במעט. צריך להרשיע אותו בסעיפים החמורים ביותר".

עברי מציינת כי מאחר שהזירה הייתה שרופה והמחבל טשטש ראיות רבות, מלבד הגופה של אחיה שנותרה לעיני החוקרים, אזי הפרקליטות נתמכת בחלקים רבים על עדותו של המחבל עצמו, מה שכמובן יוביל לכיוון אחד בלבד. "יש לו הרבה מה להפסיד אם יקבל מניע לאומני. הוא מנסה להקל בעונשו ולהגיע לכלא פלילי, ולכן מציג בעדותו כאילו הוא רק בא לגנוב ולפרוץ לבתים, למרות שהוא לא לקח כלום משום בית אחר. אבל יש לו הרבה מה להפסיד. זה מחפיר שאנחנו נותנים למחבל זכות להקל על עצמו, הרי יש פה עדויות להתעללות ורצח נוראי. הוא מחבל, חייל בצבא חמאס, שהגיע עם סכין לרצוח יהודי".

בהודעת השב"כ והמשטרה נדחתה האפשרות כי ישנו קשר בין הרצח לעבודתו של יוחאי כסוהר בכלא עופר, כלומר שהמחבל בא למשל לנקום בו כסוהר לאחר ששהה בכלא. עברי לעומת זאת עדיין מעלה סימני שאלה גם בסוגיה הזאת. "אומנם לא ראינו עדיין את כל חומרי החקירה, אבל אני לא שוללת זאת על הסף. זה עוד לא נפתר מבחינתי. הרי אם יש פה מקריות, היא הזויה לחלוטין. המחבל הגיע לבית של יוחאי, זה בית שלא קרוב לגדר היישוב. הוא מצא את הדירה נעולה, ולא התייאש – טיפס על המזגן, עלה על הרעפים ונכנס מהחלון. הוא ממש סיכן את חייו כדי לרצוח את יוחאי. זה לא מישהו שסתם בא לגנוב. היה פה תכנון מוקדם", היא חושדת.

להתמקד במחבלים ולא בזמרים

יוחאי אבני הי"ד היה כאמור איש שב"ס שעבד בכלא עופר. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הממונה גם על השב"ס, מלווה את המשפחה וגם את החקירה מיומה הראשון, ומצטרף לדרישתה הברורה של המשפחה מהפרקליטות הצבאית. "אני חושב שמה שקורה פה זה טרלול", אומר השר ל'בשבע', "הפרקליטות לא מבינה שיש פה מניע לאומני פר־אקסלנס. אני לא רוצה לפרט יותר מדי כדי לא להכאיב למשפחה, אבל מי שראה את זירת הרצח לא יכול להתבלבל. יש הבדל בין רצח פלילי ללאומני, והזירה הזאת וכל האופן שבו בוצע הרצח הוא לאומני לכל דבר ועניין. גם ההתנהגות של המחבל בבית הדין מלמדת שצריך להעביר אותו לכלא ביטחוני בלי הרבה פלפולים", קובע השר.

השר בן גביר גם תוקף את פרקליט המדינה עמית איסמן, שלדבריו עוסק בטפל ומזניח את העיקר: "צר לי שהפרקליטות כהרגלה מתפלפלת כאן בנושא המניע, ובמקום להיכנס בתיק הזה לעובי הקורה, לתת לו את מלוא תשומת הלב ולהבין שיש פה מניע לאומני ושהרצח, או לפחות המשך מעשה הרצח, הוא לאומני, עמית איסמן עסוק בלרדוף זמרים ולפתוח תיקי הסתה נגד מי שקוראים למחוק את עזה".

לדבריו, בסמכותו של השב"ס לקבל החלטות שונות ביחס לתנאי מאסרו של רוצח יוחאי אבני גם אם לא יוגדר אסיר ביטחוני, והוא כשר הממונה יגבה החלטות כאלה. כמו כן השב"ס עומד מול הפרקליטות בדרישה להחמרת כתב האישום. "לאור הנתונים, הפרקליטות הייתה צריכה לומר מזמן בצורה ברורה, גם בהצהרת התובע, שזהו אירוע לאומני, והם לא אמרו את זה. הכול מצביע על הכיוון הזה, למה עוד הם מחכים?".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com

***