בית העלמין היהודי ביפו נותר נעול ושומם ברוב ימות השנה, למרות שהוא שומר בתוכו אחד מהסיפורים החשובים והמכוננים בתולדות הקמת מדינת ישראל.
השבוע, י"ז במנחם אב, רגע לפני שקיעת החמה, התכנסה קבוצה קטנה סביב קברו של אדם שאיש מהנוכחים לא הכיר, שנפטר לפני 145 שנים ביפו. מהכיתוב על מצבתו ניתן היה להבין את גודלו ומעמדו, ואת החשיבות הרבה שהייתה לו עבור קהילתו, אותה הנהיג בחכמה ואהבה במשך 54 שנים.
רבי יהודה הלוי, שנולד בשנת 1783 בעיירה רגוזה שבמונטנגרו, היה רבה ומנהיגה של קהילת יפו, קהילה שהוקמה על ידי משפחות שעלו מצפון אפריקה כארבעים שנה לפני העלייה הראשונה. סיפור עלייתן ותרומתן האדירה לראשית הפעילות הציונית בארץ ישראל עדיין לא סופר במלואו.
רבי יהודה הלוי, שהיה תלמיד חכם גדול וידע לדבר שש שפות, האמין ששנת הת"ר (1840) תביא את בשורת הגאולה. הוא ראה בעצמו שליח ועשה כל שביכולתו להניח את התשתית הראשונית לקליטת עשרות אלפי המשפחות היהודיות שעתידות, כך האמין, לשוב בשנים הקרובות לארץ ישראל. ביפו הוא ייסד קהילה ספרדית מקרב עולי המגרב, שהפכה את העיר משער כניסה למרכז קליטה ותמיכה עבור העליות הראשונות.
רבי יהודה הלוי עשה רבות כדי לעודד את אנשי קהילתו לרכוש אדמות צפונית ליפו במטרה להקים עיר עברית עבור העולים שיגיעו. הוא ניסה לשכנע את מונטיפיורי להקים יישוב חקלאי סמוך ליפו, וכשזה לא צלח, רכש בעצמו חלקת אדמה ובסיוע משפחות בן שימול ובן שמחון היה שותף לנטיעת הפרדס העברי הראשון בארץ ישראל.
הלוי ליווה את קרל נטר בהקמת מקווה ישראל ושלח את אברהם מויאל לסייע למקימי פתח תקווה. הוא נפטר בשנת 1879, לאחר 96 שנות חיים בהן חולל מהפכה אדירה. יחד עם משפחות עולי צפון אפריקה, הקים את קהילת הקודש יפו, קהילה ייחודית ופורצת דרך שלא התקיימה מכספי החלוקה, ושילבה תורה ועבודה.
קהילתו של הלוי רכשה אדמות רבות, פרצה את חומות יפו, והקימה שכונות חדשות שלימים יהפכו לעיר תל אביב. היא האמינה ששיבת עם ישראל לארצו מחייבת חקלאות, ידע כללי, התארגנות ביטחונית ודיבור בשפה העברית, וסייעה בהקמת המושבות הראשונות.
בי"ז במנחם אב בשנת תרל"ט, נפטר רבי יהודה הלוי מרגוזה. אבל כבד נפל על יפו. הוא היה אהוב ומקובל על כולם, ובמסע הלוויה שלו השתתפו רבני ירושלים, כמרים, שייח'ים, קונסולים זרים וסוחרים רבים. שלושה ימי אבל הוכרזו ביפו, וכולם – יהודים, מוסלמים ונוצרים כאחד – סגרו את עסקיהם כדי לחלוק לו כבוד אחרון.
סיפורה של קהילת יפו, כמו גם סיפורו של הרב שלה, ממתינים בשקט ובצניעות, גם לאחר מותם, לזכות להיות שליחים נאמנים. היום, 76 שנים לאחר הקמת מדינת ישראל, כשהדיון הציבורי על זהותה והמשך חזונה של המדינה נמצא בעיצומו, הגיע הזמן לספר את סיפור עלייתם של יהודי צפון אפריקה – סיפור שמאיר באור חדש את האתוס הציוני ויכול לשמש מרפא לכאבים רבים שמלווים את המדינה מאז היווסדה.
זו השנה הרביעית ברציפות שבה מתקיימת אזכרה לרבי יהודה הלוי מרגוזה. בכל שנה מצטרפים עוד ועוד אנשים, המעגלים הולכים ומתרחבים, והסיפור נחשף אט אט, ממשיך להיות חלק בלתי נפרד מהמשך קיומה ועתידה של מדינת ישראל.