הוועד היושב בז'נווה קיבל את ההחלטה בעקבות לחץ פוליטי עז של מדינות ערב ומדינות אירופה. הנציגות הישראלית בוועד, שנחשבת כדומיננטית מאוד, ניסתה למנוע את ההחלטה אך ללא ההצלחה, כך מדווח כתב ערוץ 7 אריאל כהנא.
ה-International Board on books for Young People , שהוא שלוחה של אונסק"ו, הוקם לפני כחמישים שנה ונועד בעיקר לעודד את הקריאה בקרב ילדים במדינות המתפתחות. רבות ממדינות העולם חברות בארגון אשר כדי להתקבל אליו יש לעמוד בשני כללים בסיסיים. האחד, ייצוג מדינה המוכרת באו"ם ושתיים, הוצאה עצמית, כלומר לא ממשלתית, של ספרי ילדים. בארגון חברות רבות ממדינות אירופה ומדינות ערב. ישראל הצטרפה לארגון בשנות ה70 ובמשך השנים הפכה ליותר ויותר מרכזית בו. כך למשל, ישראל היא בין המדינות המשלמות את דמי החבר הגבוהים ביותר לארגון משום שמספר ספרי הילדים החדשים המתפרסמים בה הוא מהגבוהים בעולם, במונחים מוחלטים. מעבר לכך, חוקרי ספרות ילדים בישראל הם המרצים המרכזיים שעורך הIBBY אחת לשנתיים. כל השנים הקפידו ראשי הוועד הקפדה מדוקדקת על שמירת תקנון הארגון ועל אי חריגה מהוראותיו עד שעלתה התביעה הפלשתינית.
התהליך שבסופו הוחלט על קבלת הנציגות הפלשתינית לארגון החל לפני ארבע שנים בכינוס של הוועד בהודו. נציגת בריטניה, שהיא עצמה פלשתינית, העלתה לראשונה את הדרישה להכיר בנציגות הפלשתינית, כמייצגת מדינה עצמאית וזאת אף שמדינה כזו איננה קיימת. עד אז היו הפלשתינים חלק מן המשלחת הירדנית. ראש המשלחת הישראלית לארגון דר' מירי ברוך דחתה בו במקום את התביעה: "אמרתי לעמיתי שזה לא עניין פוליטי אלא תקנוני. יש כללים בסיסיים שמאפשרים חברות בארגון אשר הפלשתינים לא עומדים באף אחד מהם. הם לא הוכרו על ידי האו"ם כמדינה והם אינם מוציאים ספרי ילדים באופן עצמאי. הנציגים הפלשתינים מציגם עצמם כאנשי שלום בשעה שהרשות הפלשתינית היא זו שמנפקת ספרים לילדים ברשות אשר רובם ככולם הם כתבי שטנה נגד ישראל ונגד יהודים ואגב זה גם המצב במצרים. אני לא נגד מדינה ואני בעד להיפרד, אבל אמרתי להם 'אם תמיד אתם כל כך מקפידים על התקנות, מדוע פה אתם מוותרים'"? דבריה של ברוך נפלו על אוזניים אטומות. פתאום נשכחה ההקפדה על התקנונים. נציגי המדינות האחרות טענו באוזניה כי בעצם יש לפלשתינים מדינה ורק ישראל היא זו שמונעת את הקמתה. לכן, לדבריהם, ניתן כבר כעת להכיר בהם כחברים שווי זכויות בארגון. לאחר הכינוס נמשך הלחץ הערבי והאירופי על הארגון עד שלפני כחצי שנה התקבלה ההחלטה הסופית.
בתחילה, הוועד הישראלי מיאן להשלים. מירי ברוך: "אני הצעתי לחברי שנשעה את עצמנו מהארגון לפחות לשנה במחאה על ההחלטה. עמדתי לא התקבלה, משום שבקרב החברים בוועד הישראלי היו חילוקי דעות היו סופרים שרצו לפרוש לגמרי מהוועד הבינלאומי . מאידך, היו סופרים ערבים-ישראלים שצידדו בהחלטת הוועד הראשי בשוויץ. לצערי נאלצתי להשלים עם הגזירה". עוד מספרת ברוך כי בכנסים הבינלאומיים של הוועד בשנים האחרונות שררה אווירה ידידותית מאוד בין הישראלים לבין סופרי הילדים ממדינות ערב "אפילו עם הסופרים העירקיים והתימנים היו קשרים טובים. אבל ברגע שעלה העניין הזה של הפלשתינים כל הידידות נעלמה". (ש)
akahana@a7.org
ה-International Board on books for Young People , שהוא שלוחה של אונסק"ו, הוקם לפני כחמישים שנה ונועד בעיקר לעודד את הקריאה בקרב ילדים במדינות המתפתחות. רבות ממדינות העולם חברות בארגון אשר כדי להתקבל אליו יש לעמוד בשני כללים בסיסיים. האחד, ייצוג מדינה המוכרת באו"ם ושתיים, הוצאה עצמית, כלומר לא ממשלתית, של ספרי ילדים. בארגון חברות רבות ממדינות אירופה ומדינות ערב. ישראל הצטרפה לארגון בשנות ה70 ובמשך השנים הפכה ליותר ויותר מרכזית בו. כך למשל, ישראל היא בין המדינות המשלמות את דמי החבר הגבוהים ביותר לארגון משום שמספר ספרי הילדים החדשים המתפרסמים בה הוא מהגבוהים בעולם, במונחים מוחלטים. מעבר לכך, חוקרי ספרות ילדים בישראל הם המרצים המרכזיים שעורך הIBBY אחת לשנתיים. כל השנים הקפידו ראשי הוועד הקפדה מדוקדקת על שמירת תקנון הארגון ועל אי חריגה מהוראותיו עד שעלתה התביעה הפלשתינית.
התהליך שבסופו הוחלט על קבלת הנציגות הפלשתינית לארגון החל לפני ארבע שנים בכינוס של הוועד בהודו. נציגת בריטניה, שהיא עצמה פלשתינית, העלתה לראשונה את הדרישה להכיר בנציגות הפלשתינית, כמייצגת מדינה עצמאית וזאת אף שמדינה כזו איננה קיימת. עד אז היו הפלשתינים חלק מן המשלחת הירדנית. ראש המשלחת הישראלית לארגון דר' מירי ברוך דחתה בו במקום את התביעה: "אמרתי לעמיתי שזה לא עניין פוליטי אלא תקנוני. יש כללים בסיסיים שמאפשרים חברות בארגון אשר הפלשתינים לא עומדים באף אחד מהם. הם לא הוכרו על ידי האו"ם כמדינה והם אינם מוציאים ספרי ילדים באופן עצמאי. הנציגים הפלשתינים מציגם עצמם כאנשי שלום בשעה שהרשות הפלשתינית היא זו שמנפקת ספרים לילדים ברשות אשר רובם ככולם הם כתבי שטנה נגד ישראל ונגד יהודים ואגב זה גם המצב במצרים. אני לא נגד מדינה ואני בעד להיפרד, אבל אמרתי להם 'אם תמיד אתם כל כך מקפידים על התקנות, מדוע פה אתם מוותרים'"? דבריה של ברוך נפלו על אוזניים אטומות. פתאום נשכחה ההקפדה על התקנונים. נציגי המדינות האחרות טענו באוזניה כי בעצם יש לפלשתינים מדינה ורק ישראל היא זו שמונעת את הקמתה. לכן, לדבריהם, ניתן כבר כעת להכיר בהם כחברים שווי זכויות בארגון. לאחר הכינוס נמשך הלחץ הערבי והאירופי על הארגון עד שלפני כחצי שנה התקבלה ההחלטה הסופית.
בתחילה, הוועד הישראלי מיאן להשלים. מירי ברוך: "אני הצעתי לחברי שנשעה את עצמנו מהארגון לפחות לשנה במחאה על ההחלטה. עמדתי לא התקבלה, משום שבקרב החברים בוועד הישראלי היו חילוקי דעות היו סופרים שרצו לפרוש לגמרי מהוועד הבינלאומי . מאידך, היו סופרים ערבים-ישראלים שצידדו בהחלטת הוועד הראשי בשוויץ. לצערי נאלצתי להשלים עם הגזירה". עוד מספרת ברוך כי בכנסים הבינלאומיים של הוועד בשנים האחרונות שררה אווירה ידידותית מאוד בין הישראלים לבין סופרי הילדים ממדינות ערב "אפילו עם הסופרים העירקיים והתימנים היו קשרים טובים. אבל ברגע שעלה העניין הזה של הפלשתינים כל הידידות נעלמה". (ש)
akahana@a7.org