קו ישר עובר בין העימות המתוקשר בין הצמד חיים לוינסון ועקיבא נוביק – הראשון במתקפה אכזרית ובוטה על הציונות הדתית, והשני בניסיון להגן עליה – ובין ההתנהלות הפגומה שחשף הבוקר ח"כ צבי סוכות, שזומן לראיון בפודקאסט 'הרדיקל' אך צונזר אחרי שהתברר שהוא "יצא טוב משציפינו", והמארגנים סיפרו לתומם בפרק חלופי ששידרו שהם "הופתעו שהוא בן אדם" הגם שהם מכנים אותו "יודו נאצי".
הקו הישיר הזה הוא ניסיונה של התקשורת המיינסטרימית, בהכוונת כלי התקשורת היותר שמאליים כמו הארץ ונושאי כליו, לפסול את הציונות הדתית שוב, להטיל בה כתם ולדחוק אותה לפינה. החבורה הזו מתגעגעת לימים של אחרי רצח רבין, בהם עלה בידם להכתים מחנה שלם ולהשתיק אותו במשך עשור ויותר, עד למחאת ההתנתקות.
ישאל השואל: ומה חדש? מאז ומעולם לא שפעו ערוצי התקשורת בישראל סימפטיה לחובשי הכיפות הסרוגות, למעט כאלו ש'הלכו בתלם' או 'התיישרו' במודל נפתלי בנט. מה יום מיומיים? ובכן, שלושה דברים בגו.
ההקשר הראשון הוא היותה של הציונות הדתית, גם באמצעות חבריה בכנסת וגם בהשתתפות באחוזים ניכרים בהפגנות ובמחאות, חוד החנית של הדרישה לביצוע הרפורמה המשפטית. זה היה לפני השביעי לעשירי וזה נמשך גם בימים אלו, בהפגנות מול בית הפצ"רית ובדרכים נוספות. אינו דומה ציבור ליברלי ו'לגיטימי' שנאבק לשיפור מערכת המשפט המסואבת שלנו, לציבור 'משיחי' ו'מסוכן' שנאבק להרוס את היכל הדמוקרטיה והצדק כדי לבנות במקומו בית מקדש או משהו.
ההקשר השני הוא הפופולאריות הגוברת של הציונות הדתית, והעובדה שכבר אי אפשר להסתיר שהיא מהווה את רוב מניין ובניין של היחידות הקרביות בצה"ל (על העובדה שהייצוג שלה במטכ"ל דליל עד בלתי קיים ראוי להרחיב בהזדמנות אחרת...). במשך עשרה חודשים העם כולו נחשף לעובדה הזו בשני כלים: האחד, מגוון עצום של סרטוני אמונה ותיעודים של לוחמים מתוככי עזה, כמעט כולם חובשי כיפות סרוגות או באים מקרב הציבור המסורתי. השני, למרבה הכאב, שורות הקברים בבתי העלמין ומשפחות האבלים שנחשפות בזו אחר זו.
וההקשר השלישי והמשמעותי מכולם הוא 'עקשנותו' של הלוז הסרוג להיצמד לברית הפוליטית עם הציבור החרדי והמסורתי. גם אם יש פה ושם היתקלויות בין בן גביר ודרעי, בסך הכל שומרת הקואליציה על יציבות קשיחה, וברור לכולם שאף אחד ממרכיביה לא הולך לערוק למחנה השני. התקשורת הישראלית, מתוך מודעות שהדרך היחידה להקים קואליציה חלופית עוברת במנדטים סרוגים, מנסה לצבוע את סמוטריץ' ובן גביר, ביחד ולחוד, כקיצוניים, תימהוניים ובעייתיים. כאלה ששומר נפשו ירחק מהם, ובלית ברירה, אולי יצביע לבנט המתקמבק, לאיווט ליברמן או לבני גנץ. העיקר לא למפלגה שתישאר נאמנה לגוש חלילה.
וכאן צריך לומר מילה לאחינו הסרוגים: אל תיבהלו, אל תמצמצו, אל תיתנו להם מטר. אתם מלח הארץ כפשוטו, בהתיישבות ובהגנה, בתורה ובעשייה. אין לכם ממי להתבייש או בפני מי להצטדק. יש לכם סט ערכים יהודי ראוי ודרישות לגיטימיות והגיוניות. וכמובן, כבר הוכח בעבר ששום דבר לא באמת ירגיע את המתקפות, לא צבי סוכות הוא הבעיה ולא ההסברים של נוביק, הבעיה היא עצם התעוזה שלכם לעמוד על שלכם ועל דעתכם. הא ותו לא.