בבית העלמין ביהוד הובא למנוחות אחר הצהריים (רביעי) סמ"ר עמית פרידמן שנפל בקרב ברפיח.
במסע ההלוויה השתתפו השרים אבי דיכטר, יואב בן צור ואוריאל בוסו וחברי הכנסת בועז ביסמוט, אורי מקלב, אמיר אוחנה, מירב מיכאלי, שרון ניר, אלי דלל, עמית הלוי, גדעון סער, יבגני סובה, לימור סון הר מלך ואפרת רייטן לצד עובדי כנסת, משפחה וחברים.
יו"ר הכנסת אוחנה ספד לו: "הכאב העצום מגלם את מי שהיה יכול להיות ועל דברים שכבר לא יוכל יותר לחוות, משחקים של נבחרת ישראל בכדורגל, לשחק כדורסל במדי ע.ל.ה אור יהודה. הוא חלק מדור שהתגלה במלוא עוצמתו ועוזו, נלחם ומקריב את חייו כדי להשיב את חטופינו ולחסל את אויבינו. זה דור שלא נופל מדור המכבים ודור אריות תש"ח. חבריו מספרים שעמית היה אהוב כל כך ולא חשש לחתור למגע".
תת אלוף במילואים אילן הררי, ששימש כמח"ט הנח"ל לפני 28 שנים, ספד: "ביום זה איבדה המדינה, העיר וחטיבת הנח"ל את אחד מטובי בניה. לוחם אמיץ שחירף נפשו למען הגנת המולדת ונפל בקרב ברצועת עזה. מפקדיך ראו את יכולות הפיקוד שלך ויצאת לקורס מפקדים".
הררי הוסיף: "לוחם מקצועי ומצוין. בתחילת השירות קיבלת את התואר אחראי האחריות כי כזה היית. גם את הרגעים הקשים הצלחת להעביר בחיוך ובתחושת שליחות. התנדבת איפה שרק היית יכול והיית הראשון לעזור. יכולות הפיקוד שלך בלטו וידעת להיות מפקד מצוין. לב זהב שתמיד דואג לחבריו ולמען האנשים סביבו עם קסם אישי יוצא דופן".
חבר המשפחה, יניב הראל, ספד: "עמית יקר ואהוב. הילד החייכן שכולנו הכרנו עם אופי כל כך מיוחד. לקחת מההורים את הערכים של איכפתיות ואהבת המדינה, להיות נחוש, להסתכל על כולם בגובה העיניים שספגת מהמשפחה. אתה בוחר ועושה לא משנה מה. בבחירה שלך עד הסוף, משקיע ונותן את הנשמה - ככה בצופים, ככה עם החברים וככה בגדוד שנלחם בעזה".
הראל הוסיף: "הצבת לעצמך החלטות בדרך. כל השנים כשקראתי לך גיבור, לא לזה התכוונתי. התכוונתי במיצוי החיים. לפני 10 ימים בירכת את אחיך לכבוד בר המצווה. יובל אמר לי שיצאת רבעוש בשבילו. הספקת כל כך הרבה, השארת המון אחריך. שמור על המשפחה מלמעלה, אוהבים אותך. ליאת, אסף והבנים - אנחנו המשפחה שלכם בכל רגע, וכמובן גם ברגע הזה".
יונתן אבן צור וגיא פורת, חבריו של עמית, ספדו: "אח שלנו, אהוב שלנו. כמה צחקנו על הנושא הזה. דיברנו על זה שיש על אור יהודה מלאך ששומר. כולם נכנסים ויוצאים לעזה, ואין אף שריטה, והנה האסון הכי נורא קרה. אתה הלב והנשמה הכי גדולים שיצא לנו להכיר. דווקא בך זה פגע. כמות החוויות שיש לנו הן בלתי נתפסות. לא מאמינים שלא נשמע יותר את הצחוק שלך. כל מי שהכיר אותך, הכיר את החיוך המדבק שלך. כמה טוב עשית לנו, אנחנו אוהבים אותך בכל נשימה שלנו".
האח רועי ספד בדמעות: "אחי הקטן, רק לפני שבוע עמדנו אחד ליד השני והקראנו ליובי ברכה לבר מצווה. היום אני עומד, אתה שוכב. אני מקריא ואתה שותק. אתה הגאווה שלי, מבטיח לך שננציח אותך בכל דרך אפשרית. החיוך הגדול שלך יהיה בכל פינה. כשנכנסת בפעם הראשונה לעזה, שיחקתי אותה חזק, אבל בשנייה הראשונה שניתקת את הטלפון התפרקתי כמו שמעולם לא התפרקתי. התפרקתי כי פחדתי שלא תחזור. אני אוהב אותך המון. תשמור עלינו מלמעלה".
אביו אסף ספד: "איך בכלל נפרדים. זה עדיין לא נתפס ולא הגיוני. לפני רגע היינו יחד, עוד חייכת וצחקת איתנו. רק לפני כמה ימים חגגנו בר מצווה ליובי, זכינו להיות איתך, לחגוג איתך, להרגיש את האהבה. ילד יקר שלנו, מי שתמיד היה שם. כמה שכולם אהבו אותך ואת החיוך המיוחד שלך, אופטימיות בלתי נגמרת. לא משנה כמה היה קשה, לא לקחת שום דבר כמובן מאליו. הפעם אין לנו הסבר עמיתי. ידעת תמיד להסתדר וידעת בדיוק מה אתה רוצה. אף פעם לא התלוננת. החיים שלך אחרי הצבא היו מתוכננים היטב".
"כשנפרדתי ממך בשדה תימן, הדמעות התחילו לרדת, לא הצלחתי לעצור אותן. אין לי באמת הסבר לדמעות האלה. כמה שנתגעגע אליך, תמיד צחקנו שבחתונה שלך אשתך תשיר לך את 'זכית בי' של דדי דדון. תודה שזכינו בך. תודה על 19 שנים נפלאות שהענקת לנו. תודה על כל רגע ועל כל זיכרון שיישאר איתנו לנצח".
פרידמן ז"ל שירת כלוחם בגדוד 932, חטיבת הנח"ל. הוא בנו של אסף פרידמן, מנהל ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. הותיר אחריו את הוריו, ליאת ואסף, ושני אחים, רועי ויובל.
עמית היה בוגר תיכון יובלים בעיר, חניך בשבט צופי יהודה וכדורסלן מצטיין בקבוצת ע.ל.ה אור יהודה.
