ד"ר מיכאל בן ארי מספר באולפן ערוץ 7 על ספרו החדש 'חזון ופגיון' העוסק באיסלאם ובסכנותיו באופן העמוק ביותר.
על העבודה על הספר שנמשכה ארבע שנות מחקר, אומר ד"ר בן ארי כי המשמעות עבורו הייתה שהוא לא היה אב, בעל ומורה, כל מרצו וכוחותיו היו נתונים למחקר, בכל מקום היה מוצא פינה לכתוב ולנבור בספרים על מנת ללקט עוד ועוד פיסות מידע.
"מדובר בעבודה מחקרית נטו. אין כאן דעות אלא ידיעות. הסר הזה הוא פצצת מידע", הוא אומר ומספר על התייעצות רבה עם מומחים וחוקרים מהארץ ומהעולם, חלקם התווכחו ורבו איתו, אך "לא אכפת לי", הוא אומר ומספר על האופן בו גם מי שבתחילה הסתייג ממנו הפך לחבר ולמד להעריך את הספר ואת תוכנו.
בן ארי אמנם אינו מזרחן ואינו דובר ערבית, ועם זאת הוא מוצא את יתרונו בהיותו מורה וחוקר, היסטוריון שמבין שתקופת האיסלאם אינה תקופת מומחיותו ודווקא משום כך הוא נדרש ללמוד את הדברים באופן מעמיק יותר, להתייעץ עם רבים ולהגיע לספרים לא ידועים ולא מוכרים שנסרקו עבורו במיוחד. "מדובר בספר מאוד יסודי שעשיתי בו עבודה מאוד שיטתית כדי שנכיר את האויב שלפנינו".
הזרז שהוביל אותו לעבודה היה התגובות שקיבל אחרי פסילתו מהתמודדות לכנסת. חברים ומכרים אמרו לו שהגזים בהתבטאויותיו והוא הבין מכך שחוסר הידיעה מתחיל בחברה בה הוא חי.
בן ארי מצטט מדבריו של חסן אל באנה, מייסד האחים המוסלמים, הקורא למאמיניו להבין את ערכה של הסבלנות ולפעול על פיה. בכך, אומר בן ארי, נקבעה דרכו האיטית והעקבית של החמאס. "אחרי קריאת עשרות מחקרים, קטעי עיתונות וספרי היסטוריה כתבתי על האופן בו הם עובדים, השימוש שלהם במסגדים, השימוש שלהם בפוליטיקה, קביעת סדר היום הציבורי" אומר בן ארי ומזכיר את ביקורם של חברי כנסת ערבים בביתו של השייח' עכראמה סאברי, ובכך, הוא אומר, הם מושכים את החבל שעל צוואר עצמם כי הם מאפשרים לשייח' לקבוע את סדר היום ולהשתלט על הרחוב הערבי. "כשהם מגיעים אליו הם גורמים לכך שהתנועה החילונית שלהם מתרחקת מאחוז החסימה כי האתוס הדתי הוא שצובר תאוצה".
התקוות לדור הבא כדור אקדמאי, מודרני שיתרחק מהאלימות, אומר ד"ר בן ארי, היא תקוות שווא. בראשי התנועות האיסלאמיות ביותר עמדו ועודים אנשי אקדמיה הנחשבים חילוניים ונאורים כדוגמת עזמי בשארה. בנוסף, הוא מעיר, מדובר בתקווה שנובעת מפטרונות גזענית המאמינה שיהיה בכוחה לשנות את עולם הערכים המוסלמי. לימודי מתמטיקה לא ישנו את התפיסה שהם סופגים במסגדים על היהודים שגזלו את אדמתם והם כופרים ובני קופים וחזירים. "לא ראוי בכלל להתעמת עם התיאוריה המטופשת והאווילית הזו שאם אתן לו לחם ושעשועים הוא לא ירצה להרוג אותי".
גם את התקוות לשלום כלכלי רואה בן ארי כתקווה עלובה. האיסלאם בז לעולם המערבי שהרג את האלוה כתפיסת עולם, הוא אומר ומצטט מובאות המתייחסות לאופן בו רואה האיסלאם את העולם המערבי שהרס את ערכי המשפחה והכבוד, והדבר גורם לו לשנוא אף יותר את המערב וחותר להשמדתו.
במהלך העבודה על מחקרו נחשף ד"ר בן ארי לחומרים קשים שדיכדכו אותו. בין החומרים קרא ולמד על גזירת התינוקות בתימן לפני כשמונים שנה בה נחטפו תינוקות וילדים יהודיים מהוריהם ומחייבים אותם לקבל עליהם את הדת המוסלמית. במרוקו, מספר בן ארי לפני כמאה שנים בוצעו פרעות אכזריות, ובדבריו הוא קובע כי סיפורי תור הזהב שבו התאפשר ליהודים לחיות בטוב הם סיפורים חסרי שחר. כשאסף לספרו פרטים על אותם אירועים חסך ככל שיכול היה תיאורים קשים מקוראיו, ועם זאת מעמדת הספר ביקשה ממנו להוריד משפטים שיקשו על נשים לקרוא. "שמעתי לה, אבל חשוב שנדע עם מי יש לנו עסק".
חלק בספר שכתיבתו הייתה מלווה בתחושה טובה מצידו של בן ארי הוא החלק המספר את סיפור הנכבה, סיפור תקומתה של מדינת ישראל. בתחילתו של הפרק הוא מספר על שבע וחצי שנים בהם התגורר בביתה של אישה בשכונת בית ישראל בירושלים, אישה שבעיניו היא סיפור תקומת ישראל, אישה שאיבדה את בנה בקרבות גוש עציון ושבועיים לאחר מכן נפל גם בעלה. כמי שראתה בעיניה את הטבח שביצעו הערבים בשכונת שמעון הצדיק היא מבטאת בעיניו את השינוי הגדול של תקומת ישראל.
מושגי הטרנספר והנקמה היו אז חלק בלתי נפרד מתקומתה והקמתה של ישראל, ואותם ואת נושאיהם, מנהיגי הצבא ומנהיגי מפא"י משבח בן ארי בספרו.
על כתב האישום שהוגש נגדו מציין בן ארי כי האמירות שהובילו להגשת כתב האישום מופיעות גם בספר עצמו, כולל ציטוטים מאחרים, גם מאנשי שמאל שהתבטאו בחריפות כלפי הערבים מתוך הבנת מהותו ותפיסותיו של האויב.
סעיף נוסף בכתב האישום מתייחס להגדרתם כגיס חמישי בפיו של בן ארי. על כך הוא אומר כי בכוונתו להעלות לדוכן העדים את עקרונות האיסלאם, ובהם רבים שהחברה הישראלית אינה מכירה כמו מסמכי החזון של ועדת המעקב לערביי ישראל שאינם אלא תכנית סדורה להשמדת מדינת ישראל. "אנשים לא מודעים לדברים הבסיסיים ביותר".
"המשפט הזה מתבקש כי פסלו אותי לריק ובאותה נשימה הכשירו את היבא יזבק, את עופר כסיף ואת כל שונאי ישראל. מבחינתי זו הזדמנות להוכיח שאמת דיברתי ואת חובתי עשיתי. כתב האישום אמנם מלא שקרים וחיתוכי דברים שאותם נוכיח בבית המשפט. אני מעריך שהשופט יגבה אותם", הוא אומר ומספר כי בתחילה חשב לייצג את עצמו אבל בעצת עורכי דין וידידים הבין שלבדו לא יוכל לעמוד מול המערכת המשומנת שתתייצב נגדו. היו מי שטענו לפניו שלא מדובר במשפט שלו אלא של הציבור כולו.
עוד מזכיר בן ארי כי אחרי 'שומר חומות' נטען שלא הייתה התראה מפני פוגרומים של ערבים בערים המעורבות, ולאחר 'חרבות ברזל' אומרים שוב שלא הייתה התראה. "למה לא הייתה התראה? כי אסור להגיד שיש אויב. צריך לציין את השמות ולא להגיד ערבים כי אם תגיד ערבים זו גזענות".
"זה כתב אישום מגוחך ועלוב ואני יוצא מתוך נקודת הנחה שלא יהיה שופט שייצא נגד שמונה שופטי עליון, אבל יש עורכי דין שטוענים שיש להם את הכלים להביא לזיכוי", אומר בן ארי המשוכנע ש"יהיה מעניין ויהיה מתיש". על ספרו הוא אומר "זה ספר לא נעים, אבל הוא חובה".