
מנהלת בית הספר בשדרות: "התלמידים בנו חוסן מול המציאות המורכבת בעוטף עזה"
קשה לומר שלמנהלת בית הספר 'ראשית' בשדרות היה חופש גדול. במקום זאת היא עסקה במעבר למבנה חדש והיערכות לשנת לימודים בצל המלחמה.

שנת הלימודים כבר בפתח, ומערכת החינוך בדריכות מלאה לקראת תחילתה. בשדרות, ההיערכות כוללת מספר היבטים ייחודיים הנובעים מהמציאות המורכבת ביישובי עוטף עזה.
במהלך ראיון לערוץ 7, סיפרה יעל מאמו, מנהלת בית הספר היסודי 'ראשית' בשדרות וחברת קהילת 'רעות' בעיר, על המעבר של בית הספר למבנה חדש וממוגן בשנת הלימודים הקרובה. "חודשיים של חופשה גדולה הפכו לחודשיים של היערכות מואצת ובלתי פוסקת," היא מתארת. לצד ההיערכות הפיזית, מתקיימת גם היערכות חינוכית לקראת קבלת התלמידים לשנת לימודים חדשה לאחר שנה קשה ומורכבת שכללה מלחמה ופינויים מהבתים.
כשנשאלה על התחושה שאולי קיימת באזור המרכז ולפיה ילדי שדרות כבר "רגילים" למציאות הבלתי אפשרית הזו, השיבה מאמו: "המצב הלא נורמלי שאנחנו נמצאים בו כבר כמה שנים בנה אצל רוב הילדים סוג של חוסן. גיליתי את זה כשהיינו מפונים בירושלים ושם ניהלתי בית ספר של המפונים וראיתי את כוח ההסתגלות של התלמידים. הם מסתגלים לכל דבר הרבה יותר מהר. הם הרבה יותר טבעיים מאיתנו ויש להם כוח."
מאמו מוסיפה: "השנים הללו בנו אצל רוב הילדים סוג של חוסן. ברור שלא אצל כולם, כי אנחנו שומעים ממשפחות תגובות חריגות, ילדים שחוששים להישאר לבד או לא יוצאים מהבית בלי ההורים, אבל נבנה סוג של חוסן אישי והתוצאות נראות לעין כאשר 95 אחוזים מהתלמידות שלי נמצאות פה וכך גם הצוות, והנתון המפתיע יותר הוא שאנחנו זוכים לקבל משפחות חדשות שבאו לגור בשדרות."
מאמו רואה בהצטרפותן של משפחות חדשות לעיר אירוע מרגש במיוחד. היא מספרת כי שאלה את המשפחות מה מביא אותן לעיר דווקא בתקופה כזו, והתשובה שהתקבלה הייתה הרצון לתרום ולחזק את המקום. לדבריה, המשפחות מגיעות מכל רחבי הארץ, ובבית הספר שלה אין שכבה ללא תלמידות ממשפחות חדשות בעיר.
אף על פי ששדרות ידועה כמקום איכותי ומושך תושבים חדשים, קשה להתעלם מהמתח הנובע מהמציאות הביטחונית המורכבת. מאמו מעניקה קרדיט על כך להנהלת העיר: "יש לנו ראש עיר וסגן ראש עיר שהחליטו שמהמקום הזה ומהשנה הזו שעברנו אנחנו חייבים לעלות סוג של קומה וחוסן. לא להישאר במקום של חרדות ופחדים. יש לילדים שלנו כוחות ואת זה נוציא לפועל וניתן להם את כל ההזדמנויות שיש לילדים בכל מקום וניתן בהם אמון שהם יכולים לעשות את זה למרות המצב. הילדים שלנו רגילים לרעשי הרקע, זה לא חדש להם, ועכשיו זה הרעש של הצבא, רעש של מישהו שמגן ושומר עלינו וזה נותן להם הרבה כוח עם התפילות לשלום החיילים."
כשנשאלה על השפעת החוסן המיוחד של הדור הצעיר של שדרות על גילאים מבוגרים יותר, מאמו מציינת שתלמידותיה הן תלמידות יסודי בלבד. עם זאת, היא מציינת כי "יש תופעות לכאן ולכאן. אלה שנמצאים בתנועות הנוער השונות מקבלים סוג של הכוון, פעילויות של מנהיגות וכוח. מי שלא נמצא שם הוא אותו נוער שצריך לחפש אותם כדי שלא יפלו, כי כל ימי השהייה במלונות עשו להם לא טוב למשפחות ולקשרי ילדים והורים. יש משפחות שראינו אצלם בעיות של קבלת סמכות ופירוק גבולות, בעיקר במלונות, שם היה הכול פתוח וצריך להחזיר למסגרת. המסגרת היא העוגן שנתן לתלמידות את רשת הביטחון והשפיות לחזור למשהו שפוי."