אני לא יודע איך כותבים 'נח' בשבע שגיאות, אבל הנה דוגמא למניפולציה מתוחכמת המשחילה 4 שקרים מסוכנים בתוך משפט תמים בן 4 מילים:
פדיון שבויים - ניצחון למדינה
המדינה מוצפת בשלטים של הסלוגן הזה, שמוביל את הקמפיין למען עסקה עם חמאס, כאן ועכשיו ובכל מחיר.
המילים נבררו בקפידה כדי לגעת בנקודות הרגישות ביותר שלנו:
* פדיון השבויים – וכי יש מי שבחזהו פועם לב יהודי, שלא ירצה לקיים מצווה חשובה כזו?
* ניצחון – מי לא מייחל לסיום מוצלח של המלחמה הארורה הזו?
* למדינה – ומה יותר יקר לנו ממדינת ישראל והצלחתה מול אויביה?
אלא שהניסוח המניפולטיבי הנ"ל מסווה ארבעה כשלים חמורים:
1. פדיון – לאורך ההיסטוריה העם היהודי אכן פדה שבויים בממון רב. אין ספק שהגויים שידעו ש"כל ישראל ערבים זה לזה", ניצלו זאת היטב כדי לסחוט אותנו.
מכל מקום, בגלות תמיד דובר על כסף (וגם לגביו חז"ל הגבילו: "אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהן").
כעת המצב שונה לחלוטין: מדובר על שחרור אלפי מחבלים צמאי דם ובוויתור על נכסים אסטרטגיים קריטיים למניעת הטבח הבא.
ראינו זאת בעבר שוב ושוב – עיסקאות שחרור מחבלים המוניות גזרו דין מוות על קורבנות עתידיים. ההבדל היחידי בינם לבין החטופים הנוכחיים, שֶׁלָּהֶם עדיין אין שֵׁם וּפָנִים. אך האם בגלל זה דמם אדום פחות?
2. השבויים – ה"א הידיעה מטעה. איש אינו מדבר על שחרור מלא של כל השבויים, החיים והמתים, בבת אחת.
בעסקה המוצעת השטן מעזה ישחרר טיפין טיפין חלק מהחטופים, ותמורת זה ירוויח הישג עצום של עצירת המלחמה ושימור שלטונו, ומכאן ואילך תיפתח סחטנות מתמשכת לאורך שבועות, חודשים ואולי שנים, ומי יודע מתי, אם בכלל, נזכה לראות את שאר השבויים חוזרים הביתה.
במילים אחרות, המשמעות האיומה של חתימה על עסקת סחטנות היא נכונות לקבל שחרור סלקטיבי של חלק מן השבויים, תוך נטישת השאר.
3. ניצחון – מוזמנים לבדוק בכל ההיסטוריה הצבאית העולמית: מעולם לא הוגדר ניצחון באופן כה מְעֻוָּת. ניצחון אמיתי הוא כמו זה של בעלות הברית בשנת 1945. גרמניה ויפן מכריזות רשמית על כניעתן, היטלר מתאבד והשלטון הנאצי מושמד.
ממתי עסקת כניעה עם השטן, בה חותמים על הפסקת המלחמה נגדו, שיקום ארצו וויתור על מעט ההישגים האסטרטגיים שלנו (כמו החזקת ציר נצרים ופילדלפי עם ערבויות בינלאומיות שלא נחזור לשם), כשבתמורה נקבל חלק מהחטופים שנלקחו באכזריות - הלזה ייקרא ניצחון? האם אין גבול ליכולת של הנדסת תודעה לעוות את המציאות ולהציג כשלון כהצלחה?
4. למדינה – ההתמקדות בחטופים מסיחה את הדעת מהתמונה הרחבה:
מדינה שלמה שמלחמת העצמאות שלה לא תמה.
יש בה מעל 100 אלף איש שנעקרו מבתיהם, ולא יוכלו לשוב לביתם וללכת לישון בשקט בלילה, כל עוד האויב שמעבר לגדר לא יושמד עד תום.
יש כאן את ראש הנחש - איראן, ואת גרורותיו, החיזבאללה והחות'ים, שלוטשים עיניים לתוצאות המערכה בעזה, וכך גם מדינות ערב והעולם המוסלמי כולו.
כל דבר מלבד ניצחון מוחלט, ישדר את המסר שישראל היא מדינה חלשה, הססנית ונסחטת, וכשארגון טרור טובח, עורף, אונס ושוחט את נשיה וילדיה, במקום למחות אותו מעל פני האדמה, היא חותמת איתו על הסכמים.
לסיכום, הכתרת כניעה לטרור כ'ניצחון למדינה' אינה רק עיוות המציאות, אלא סיכון ממשי לעתידה של מדינת ישראל. אויבינו ילמדו שחטיפת אזרחים היא כלי אסטרטגי יעיל שמוריד את מדינת ישראל על הברכיים, וגל החטיפות והסחטנות הבא יהיה רק עניין של זמן.
ניצחון אמיתי יהיה רק כאשר נשלים את המשימה העיקרית:
השמדת המפלצת השטנית שצמחה לידינו והבטחת ביטחונם של תושבי הדרום והצפון. כל דבר אחר אינו אלא כניעה מסוכנת שתקטין את הסיכוי להשבת החטופים ותזמין סבבים נוספים של טרור וזוועות.
אם נתאזר בסבלנות ונחתור בכל הכוח לעבר ניצחון של אמת, נצליח בע"ה להביס כוחות הרוע ונבטיח עתיד משגשג למדינת ישראל לדורות הבאים.