הצגות על שכול, מוות ופרידות ובמיוחד בימים אלו, הן קשות. אבל הן גם מציאותיות. זאת כדי להבין טוב יותר את הצד האחר, את האבדן אצל קרובים, חברים, שכנים.
אבי (אביגיל) היא אלמנה צעירה מידי, עוד לא בת ארבעים. ביום השנה למותו של ניר בעלה, היא פוגשת את תומר, חברו הטוב, דרכו היא מגלה שבעלה השאיר לה צוואה מיוחדת.
טרם מותו מצא עבורה ניר שלושה גברים פוטנציאלים בניסיון לדאוג לה לאהבה חדשה ביום שאחרי לכתו. אביגיל מסרבת.
היא מתמודדת עם חובות שהולכים ונערמים ועם הפחדים של נועם, בנה בן ה-10 – אין לה זמן לדייטים עכשיו. אבל הגעגועים לבעלה מכריעים אותה והיא מתחילה לצאת עם הבחורים רק כדי להתקרב באמצעותם אל בעלה המנוח. כדרכם של דייטים, מוצאת עצמה אביגיל במקומות לא צפויים, ומתמודדת לראשונה עם האבל על בעלה ועם השאלה איך אפשר למלא מחדש את החור שבלב.
השחקנית, שירה נאור, משחקת את אביגיל, הנעזרת בגידול בנה, בחמותה צילה, אותה משחקת דורית בן-ארי, אשר מרשה לעצמה לעזור לאבי בעוד תחומים. החבר הטוב של הבעל ניר הוא תומר אותו משחק דורון בן דוד.
אביגיל שעיסוקה קונדיטורית, מקיימת את צוואתו של בעלה, בהשגחתו הקפדנית של תומר היא נפגשת עם טל שהוא נגר- אמן עץ, גרוש, שאף זוכה להזמנה לביתה, ונפגש עם הבן נועם, הדייט השני הוא בועז גם רופא וגם מאוד נאה, ובעיקר מסביר לאבי על מחלתו של ניר.
אביגיל תמצא אהבה והיא לא תהיה מפתיעה..לא נספר יותר בשלב זה.
דפנה זילברג, מחברת ובימאית מספרת לנו על הרעיון להצגה "הרעיון למחזה נולד בעצם כשנבו בעלי (נבו זיו כתב ידיעות אחרונות), עוד היה בחיים, אבל במצב שכבר ידענו שזה רק עניין של זמן.
"מעבר להיותנו זוג, גם יצרנו ועבדנו יחד, נבו אמר שהוא רוצה שנכתוב מחזה על גבר גוסס מסרטן שיוצא לחפש לאשתו אהבה חדשה. בלעתי רוק ובמקום לבכות, אמרתי – 'זה רעיון מעולה' והתחלנו לפתח אותו יחד".
את ההצגה כתבה זילברג עם חברתה הטובה, נועה לזר-קינן, שהכירה היטב את בעלה נבו. ההצגה מועלת בידי תיאטרון באר שבע שבשנים האחרונות תופס מעמד מכובד מאד בעולם התיאטראות בארץ.