יו"ר הימין הממלכתי, ח"כ גדעון סער, התייחס הבוקר (שלישי) לרפורמות הנדרשות כיום במערכת המשפט בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין בתל אביב.
"הציבור אמר את דברו בצורה ברורה: אזרחי ישראל רוצים לחיות בדמוקרטיה ליברלית, כפי שהייתה ישראל מיום הקמתה. כמובן שאין זה אומר שלא נדרש כל תיקון במערכת המשפט. הצעתי רפורמות ואני מאמין שנדרשות רפורמות. התיקונים צריכים להיות אבולוציוניים ולא רבולוציוניים. הם צריכים לקרות לאחר תהליך על יסוד הסכמה ציבורית ופרלמנטרית רחבה ככל הניתן".
הוא הוסיף כי "השאלה העיקרית שצריך לבחון תמיד היא: מה המוטיבציה של התיקון המוצע? מה מטרתו? האם המטרה היא תיקון המערכת וקלקוליה? ההצעות שהוצעו בתקופת הממשלה הנוכחית היו כולן בכיוון אחד- ריכוז כוח בידי רשות אחת- הרשות המבצעת, וכרסום האיזונים והבלמים שמיוצגים ע"י הייעוץ המשפטים ובית המשפט. המהלך גם לא נבנה על יסודות השיטה הקיימת. הוא נועד למחוק אותה. הוא היה מהלך רבולוציוני ולא אבולוציוני".
"לא היה כלל ניסיון לבנות קונצנזוס ציבורי ופרלמנטרי רחב. כך עשיתי תמיד כשהובלתי מהלכים לשינויים משמעותיים בשיטה" הדגיש סער.
הוא ציין כי "בימים אלה נראה לצערי, שנכשל ניסיון ההידברות שמטרתו להגיע להבנה סביב בחירת נשיא בית המשפט העליון ושופטיו. אני מקווה שתושג בסופו של דבר הבנה. אני חושש שבראיית החברה הישראלית מחירי העדר הסכמה יהיו גבוהים בהרבה ממחירי ההסכמה. אישית - מעולם לא חשבתי שנכון לסטות מהכלל הלא כתוב של ה'סניוריטי' בבחירות נשיא בית המשפט העליון. יתרונותיו גדולים מחסרונותיו. יתרונו הגדול: הוא מונע פוליטיזציה של בית המשפט העליון. חוסר התלות של שופטי בית המשפט העליון מרגע שמונו - הוא דבר חשוב ביותר. אם השופטים יהיו בתחרות מתמדת ביניהם על משרת הנשיא - היא תתקיים תוך פזילה מתמדת למי שמצוי באותה עת בשלטון. דבר זה עלול להשפיע גם על פסיקתם".
"בנוסף לכך - אין כל הגיון בבציעת כהונת נשיא בית המשפט העליון לפרוסות דקות של שנה. מבחינה מערכתית - רצוי רצף משמעותי יותר של זמן למילוי תפקיד חשוב זה. לא כל דבר עקום שבוצע או מבוצע במערכת הפוליטית צריך להעתיק לבית המשפט", הדגיש.
לדבריו, "בסוגיה השנייה שעל הפרק - בחירת שופטים לבית המשפט העליון דעתי היא שניתן וצריך להגיע להסכמה. עקרון חשוב הוא גיוון הרכב שופטי בית המשפט העליון, גם בהשקפת עולמם המשפטית והשיפוטית. כשר המשפטים הובלתי בחירה בהסכמה רחבה של ארבע שופטים לבית המשפט העליון. לא הצעתי את המועמדים שמציע עתה שר המשפטים הנוכחי. יחד עם זאת - לא יקרה שום אסון עם אחד מתוך שלושה השופטים החדשים שיבחרו יאחוז בהשקפת עולם משפטית הקרובה לזו של השר המכהן. אין צורך ואין גם אפשרות להסכים עם השקפותיו של כל מועמד שנבחר. יש לבחון את הדברים בראייה כוללת ורחבה. הגיוון בבית המשפט העליון הוא חשוב. שופט אחד מתוך 15 אינו אמור ואינו יכול להטות את הכף. נוקשות יתר וחיזוק דימוי 'המועדון הסגור' אינם משקפים את טובתה האמיתית של מערכת המשפט. עדיפה הסכמה ובחירה שגם תשלים את הרכב בית המשפט וגם יהיה לה אפקט ציבורי חיובי גם להעצמת האמון בבית המשפט על יסוד גיוונו מאשר הסכמה".
הוא שב והזכיר את התנגדותו לאקטיביזם השיפוטי. "לא אוכל לסיים את דברי בלי לחזור פעם נוספת על הדברים שאמרתי לאורך שנים ארוכות וגם בכהונתי כשר משפטים. את הבעייתיות בתפיסה של האקטיביזם השיפוטי ראיתי לפני עשרות שנים, כמשפטן צעיר. אקטיביזם שיפוטי נתמך בדרך כלל על ידי מי שסבור שהרוב בבית המשפט חושב כמוהו בניגוד לרוב בפרלמנט ובממשלה. דעתי היא שאקטיביזם שיפוטי שמרני רע כמו אקטיביזם שיפוטי ליברלי".
"למערכת המשפט יש תמיכה מהציבור הרחב כשהיא מציגה סייגים לעריצות השלטון, לריכוז כוח מופרז, לשחיתות ולשרירות לב ולהעדר מנהל תקין. התמיכה הציבורית בה תיפגע כשהיא מרבה להתערב בסוגיות אידיאולוגיות, מסכלת פתרונות מעשיים לבעיות לאומיות כשהאחריות לפתרונן מוטלת על הרשויות הפוליטיות הנבחרות; כשהיא לוקחת כוח שלדעת רוב הציבור לא צריך להיות בידיה. מערכת המשפט שלנו תחזק את אמון הציבור ככל שתמנע מעיסוק בסוגיות שלא נכון שתכריע בהן. מערכת המשפט שלנו גם חייבת להירתם לסייע אקטיבית בפתרונות פרקטיים לרשויות - המבצעת והמחוקקת - בהתמודדויות הלאומיות הקשות שלנו: כגון מלחמה, טרור וכדו׳. הדבר הזה הוא חשוב לכולנו", סיכם.