ח”כ יצחק קרויזר
ח”כ יצחק קרויזרצילום: ערוץ 7

הפרסום השערורייתי על המינויים החדשים שרמטכ"ל הקונספציה, האלוף הרצי הלוי, מתכוון לבצע, מוכיח שוב כי נטילת האחריות שלקח היא בבחינת מילים ריקות נטולות כוונה וכנות.

בצל כישלונו הקולוסלי במניעת שבעה באוקטובר, נראה שהלוי ממשיך עם תוכנית ההלבנה האישית וממשיך למנות את אנשי שלומו. הפעם מדובר על האלוף רפי מילוא לפיקוד צפון והאלוף גורדין לסגן הרמטכ"ל.

זאת בהמשך לסבב המינויים במרץ האחרון שבו מינה את ראש אכ"א, ראש אגף התקשוב, והמינוי מעורר המחלוקת האלוף שלומי בינדר לראש אמ"ן, כשבד בבד הוא דואג לעצור את הסוסים הדוהרים, להדיח את האלוף וינטר ולעכב את מינוי האלוף דוד זייני, כאשר דור הגנרלים הקונספירטיביים ממשיך לאחוז בנוקשות בקרנות המזבח, במטרה להמשיך לעצב את הדורות הבאים בצלמו ובדמותו, והוא שהביא אותנו לנקודה שאליה הגענו עד הלום.

ארגוני הטרור הרצחניים, כל ייעודם וקיומם מתבסס על המשך מלחמת ההתשה בצפון בניסיון להחיות מחדש בכל מחיר את המערכה בדרום בדרך אל היעד האידאי הסופי: השמדת ישראל. החרב יצאה מהנדן, ואסור לה לשוב קודם שתכריע את טבעת החנק העומדת עלינו להשמידנו, כאשר האויבים המקיפים אותנו ינצלו כל הפוגה להמשך פיתוח יכולות ההרס וההרג. צריך לומר את האמת: אין בנמצא "מחיר" שיגרום לאויבינו לשלם, שבכוחו להרתיע אותם או להניא אותם מהמשך בניין הכוח הקטלני שנועד לחסל את המדינה.

טוב תעשה מדינת ישראל אם תפנים זאת, ותפעל להרס שיטתי, ייקח כמה שייקח, של כלל רכיבי טבעת החנק מסביב לישראל. לא נוכל לחיות לצד תעשיית ההשמדה המתפתחת כאן לצידנו. זה או אנחנו או הם.

ולאחר שצוינו העובדות, נחזור לתחילת הדברים. נראה שהבעיה העיקרית היא ביכולת יישום אותן מסקנות ברורות בשטח, שכן קשה מאוד לראות כיצד בהרכב המטכ"ל הנוכחי, שניחן באפס יצירתיות ותעוזה, ניתן להוביל בקצה הדרך להכרעה ולהחזרת הביטחון לתושבי ישראל, ייקח זמן ככל שייקח.

11 חודשים בתוך מלחמת הקיום שנכפתה עלינו, מביך להיזכר בהצהרות הגדולות של ראשי המטכ"ל שתמונותיהם כאוגדונרים וקציני שטח בכירים עיטרו לאורך השנים את שערי מוספי החגים בעיתונים ובציטוטים ראוותניים שמדגישים את עליונותו האבסולוטית של צה"ל אל מול תרחיש רב־זירתי עתידי. ברם, בוחן המציאות העגום מוכיח עד כמה דברי הרהב היו מנותקי מציאות, כאשר אנו עדים לגודל הקושי של צה"ל לעמוד במערכה אל מול החזית שסומנה עד לטבח אוקטובר כחזית החלשה בקרב החזיתות.

לצד האשמה המדינית, שאין חולק עליה, הרי שבהיבט הצבאי כלל ראשי אמ"ן מאז תחילת שנות האלפיים, מתקופת ברק ועד אלוף המחדל חליוה, היו מודעים למגמת ההתעצמות של חיזבאללה, חמאס, איראן וחגורת החנק שהולכת ומתעצמת סביבנו. למרות זאת, באופן בלתי נתפס, אותם גנרלים היו אדריכלי המעבר לצבא קטן וטכנולוגי, שמסתמך ברובו המוחלט על חיל האוויר, תוך ייבוש תקציבי וצמצום מתמשך במערך היבשה. כך לדוגמה, הרמטכ"ל יעלון קיצץ באלף טנקים וסגר אוגדות, גנץ כשר ביטחון בממשלה הקודמת קיצץ 600 טנקים ונתן לאוקראינים ערכות מגן ללוחמים, גדי איזנקוט קיצץ בארטילריה, ושנה לפני פרוץ מלחמת צוק איתן במהלך כהונתם של בוגי יעלון כשר ביטחון ובני גנץ כרמטכ"ל קוצר השירות בצה"ל בארבעה חודשים. בכל הנוגע לתוכנית הצבאית הרב־שנתית הגרנדיוזית "תר"ש" של הרמטכ"ל אביב כוכבי, לסגירת יחידות וצמצום דרמטי בסד"כ הצבאי לשם בניית צבא חכם, קטן וטכנולוגי על חשבון צבא היבשה, היא הסתיימה בטר"ש מפואר לא פחות, שעליו אין צורך להכביר במילים.

גם כעת, אלה בדיוק אותם קצינים חסרי אחריות ונטולי יצירתיות דוגמת אהרון חליוה, שחודשים ספורים לפני 7 באוקטובר ציין בכנס שבו השתתף כי "הסכם הגז עם לבנון יצר אחדות אינטרסים כלכליים בינינו לבין נסראללה". אלו בדיוק אותם קצינים בעלי תפיסות מערביות שמנותקות מהמציאות, שממשיכים להפגין גם בימים אלה ממש חוסר התמצאות במרחב הביטחוני והגאו־פוליטי של המזרח התיכון.

אני קורא מכאן לראש הממשלה נתניהו: עם הרכב המטכ"ל הנוכחי אין לצה"ל סיכוי להוביל את עם ישראל לניצחון. לא ניתן להתעלם מהעובדה שלאורך השנים נתת לשרי הביטחון ולצמרת המטכ"ל אור ירוק מוחלט באיוש התפקידים בדור המטכ"ל הנוכחי, דור שמנותק מההוויה המזרח תיכונית שניחן בתפיסות עולם פרוגרסיביות, חוסר יצירתיות, הססנות וחוסר החלטיות.

דור שבמקום להתעסק בניהול המלחמה, מתעסק בהפגנות, בפוליטיקה קטנה ובהדלפות אין סופיות מהקבינט ובכסת"ח מתמשך על מחדליו. מן הראוי שלאחר שנותיו הרבות בשלטון שבהן שימש כחותמת גומי לכל גחמה של החונטה הצבאית במטכ"ל, ייטול נתניהו גלולת אומץ ויוביל לתיקון ולהפחת רוח בהרכב המטכ"ל הרופס והעייף ויכניס לתוכו סוסים דוהרים שאינם רואים בערכים כלאומיות, ציונות, צדקת הדרך, הכרעה והבסת האויב מילות גנאי בלקסיקון הצה"לי.

הכותב הוא חבר כנסת ויושב ראש סיעת 'עוצמה יהודית'