עזה סניף ג'נין

מאות מתושבי יהודה ושומרון יצאו השבוע ביום שלישי, לראשונה מאז הקמת ממשלת הימין, לשורה של הפגנות ברחבי יהודה ושומרון בדרישה לשיפור המצב הביטחוני.

את המהלך הזה ארגנה מועצת יש"ע שהחליטה, לאור התגברות ניכרת של אירועי הטרור ושורה של פיגועים וניסיונות פיגועים קשים, להוציא את המתיישבים לזעוק את זעקתם ודרישתם לתחושת ביטחון.

המסר של המחאות היה על פי המארגנים הוא "שתושבי יהודה ושומרון לא סומכים על הנס יותר. ביהודה ושומרון מתנהלת מלחמה – ראש הממשלה וצה"ל צריכים להתייחס לזה כמלחמה ולהילחם בתשתיות הטרור בערים הערביות בדיוק כפי שנלחמים בעזה וברפיח".

הטרור מרים ראש ואירוע רודף אירוע

ההפגנה הזאת באה לאחר שבוע שבו הטרור הרים ראש בצורה דרמטית. ביום שני אותרה ונוטרלה מכונית תופת בכניסה ליישוב עטרת, שכוונה נגד אוטובוס תלמידים שהיה אמור לצאת מהיישוב לבתי הספר באזור. החוקרים שהגיעו למקום גילו בתוך הרכב מטען חבלה שהכיל 49 קילו חומר נפץ לא תקני ומצלמה זעירה. המצלמה שידרה תמונה בלייב למחבלים שתצפתו באזור והמתינו לרגע הנכון לפוצץ את המכונית מרחוק ולהביא לכמה שיותר נרצחים ישראלים.

ביום ראשון נרצחו בפיגוע ירי שלושה שוטרים, פקד אריק בן אליהו, רב־סמל מתקדם רוני שקורי ורב־נגד הדס ברנץ הי"ד. המחבל ירה לעבר ניידת המשטרה שנסעו בה בכביש 35, סמוך למחסום תרקומיא בדרום הר חברון, ורצח שלושה. הוא חוסל בהמשך.

בליל השבת שעברה רכב התפוצץ בתחנת דלק ליד צומת גוש עציון. דקות לאחר מכן חדר מחבל ליישוב הסמוך כרמי צור וחוסל. בכך, בנס גדול, נמנע פיגוע גדול במיוחד. במערכת הביטחון העריכו כי שני המחבלים נסעו יחד בשני רכבים ממולכדים בציר 60 כדי לבצע פיגוע תופת משולב. אחד פנה לתחנת הדלק בצומת הגוש, והשני לכרמי צור. בתקרית הראשונה, בתחנת הדלק, המחבל הבחין שרכבו מתחיל לבעור ויצא ממנו בניסיון לתקוף את העובדים והכוחות שהוזעקו לשם.

דקות לאחר פיצוץ המכונית הופעלה התרעה על חשש לחדירת מחבלים בכרמי צור. מחבל פרץ את המחסום וניסה לדרוס את המאבטח בכניסה. סייר ביטחון ביישוב חתר למגע, התנגש במכונית ברכבו וגם פתח באש. רכב המחבל התפוצץ כשהוא בפנים. לא הרחק משם התנהלה פעילות של סניף בני עקיבא המקומי, ורק ניתן לדמיין מה היה קורה אלמלא גבורתו של הסייר. צה"ל עצר בהמשך מחבלים שהיו מעורבים בתכנון הפיגוע שאינם בעלי עבר ביטחוני כלל. עובדה זו מקשה על כוחות הביטחון עוד יותר את ניסיונות ההתחקות אחר מובילי הטרור. המחבלים הצביעו במהלך חקירתם על מיקומה של מעבדת חבלה מאולתרת בחברון שבה הורכבו מטעני החבלה ששימשו לביצוע הפיגוע הכפול בגוש עציון, והיא הושמדה. גדודי חללי אל־אקצה, הזרוע הצבאית של הפת"ח, הארגון שראשי הרשות הפלשתינית ובכיריה נמנים עליו, הוא זה שלקח אחריות על חלק ניכר מהפיגועים ואיים שזו רק ההתחלה.

האירועים הללו, שמצטרפים גם לפיגועים באזור הבקעה, גורמים לתסיסה רבה בקרב התושבים וראשי המועצות ביהודה ושומרון והובילו גם להפגנה. אומנם תשומת הלב מופנית לאירועים הגדולים שסוקרו בהרחבה, אבל במערכת הביטחון מתמודדים יום יום עם עלייה מתמדת בטרור ביהודה ושומרון. צה"ל מנהל מבצע נרחב למיגור טרור בצפון השומרון ואף חיסל עשרות מחבלים, אבל בהתיישבות מעריכים שכדי לטפל בהרמת הראש של המחבלים בעת הזאת, יש צורך בפעולה גדולה ונרחבת הרבה יותר.

שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', התייחס השבוע להתגברות הטרור ביהודה ושומרון וציין כי "המצב ביו"ש כעת דומה ללילה שבין שישה לשבעה באוקטובר. השאלה אם נחזור לישון חלילה או שהפעם נתעורר ונעשה את מה שדרוש גם בהגנה. לצאת מהקונספציה, החיים שלנו קודמים לאיכות החיים שלהם. צריך לסגור את הצירים, והרבה יותר מזה בהתקפה, ובמקביל חיזוק ההתיישבות, החלת הריבונות וגדיעת התקווה של האויב שלנו שמניעה את הטרור שלו".

שר הביטחון גלנט אמר השבוע בסיור בגזרה בתום הערכת המצב: "ההתעוררות של הטרור באיו"ש זה נושא שאנחנו צריכים להיות ממוקדים ומפוקסים עליו בכל רגע. התהליך הוא התקפה לצורך מניעת טרור, זה הסיפור העיקרי, ולמעשה אנחנו מכסחים את הדשא. יגיע גם הרגע שאנחנו נוציא את השורשים, את זה חייבים לעשות", הדגיש גלנט. "ההתעוררות שמגיעה במכוניות תופת עם מטענים וההמשך של זה בירי בכל מקום, זה דברים שצריך לשים להם סוף. אין דבר אחר, תפעילו את כל הכוחות, את כל מי שצריך, בכל העוצמה".

הרמטכ"ל הרצי הלוי ציין אף הוא כי "אין לנו שום כוונה לתת לטרור באיו"ש להרים את הראש, ולכן היוזמה לעבור עיר עיר, מחנה פליטים מחנה פליטים, עם מודיעין מצוין, עם יכולות מבצעיות טובות מאוד, עם מעטפת מודיעינית אווירית חזקה מאוד, ובעיקר עם לוחמים ומפקדים ערכיים ונחושים מאוד. אני רואה בדיוק את הדבקות במשימה, אנחנו בדרך הזו נגן על אזרחי ישראל, בדיוק כך".

מערכה רחבה בהכוונה איראנית

אלא שראשי ההתיישבות שומעים את ההצהרות, בעיקר את אלה של הרמטכ"ל הלוי שמדבר על היקף המאבק, ודורשים לראות את התוצאות בשטח. ישראל גנץ, יושב ראש מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין, אומר כי "גל הטרור אומנם מתחולל ביהודה ושומרון, אבל הוא מאיים להתפוצץ בערי מרכז הארץ וגם אצלנו ביישובים. כפי שקרה בתל אביב ובגוש עציון וכפי שניסו המחבלים בעטרת. לא נכון לספור רכבי תופת או פיגועים. זו מערכה רחבה הרבה יותר בהכוונה איראנית, שמזרימה ליהודה ושומרון אמצעי לחימה וידע. הם ציידו ומציידים את ארגוני הטרור בכוח ובאמצעים, ועכשיו הם מנסים להפעיל אותם נגד ההתיישבות ונגד מרכז הארץ".

למה אתה מצפה כיושב ראש מועצת יש"ע וראש מועצה מרכזית מצד מערכת הביטחון?

"אני דורש קו עקרוני פשוט, תתאימו את הפעולות לאיומים. הרי הצבא עובד קשה, חיילים ומפקדים לא ישנים ונמצאים בפעילות שיא, וכולנו מלאי הכרת תודה להם על כך. אבל אם אתה לא מחבר את המערכה שאתה מוביל כדי שתיתן מענה לאיומים, אז אתה רודף אחרי יתושים במקום לייבש את הביצה", הוא מלין. "הדרישה שלי היא ברורה: אם לא נפעל כאן כמו במלחמה, אז המלחמה תשיג אותנו. מדינת ישראל צריכה לפעול בג'נין כמו שהיא פועלת בעזה, בחברון כמו ברפיח. צריך לפנות אוכלוסייה ולעשות חריש עמוק במרכזי הערים ובבירות הטרור, כולל החרבת שכונות ותשתיות טרור עד עפר. נוסף על כך, אם רוצים למנוע את מכונית התופת הבאה ואת פיגוע הירי הבא, צריך קודם כול למנוע מהערבים נסיעה בכבישים. אני אומר לראש הממשלה ולשרים ולמערכת הביטחון, קיבלתם הזדמנות. יש לכם תקופת זהב לנקות את השטח, אל תחמיצו אותה. בזירת יהודה ושומרון ומרכז הארץ, ישראל קיבלה הזדמנות שנייה אחרי שבעה באוקטובר, לא תהיה הזדמנות שלישית. תושבי יהודה ושומרון חזקים כמו שלא היו מעולם ומגלים חוסן. יש לנו קהילות חזקות ומשפחות ערכיות, ואנחנו אומרים להנהגת המדינה ולצבא: לכו בכל הכוח לניצחון בכל החזיתות, אנחנו מאחוריכם".

במה שונה גל הטרור הזה מגלי טרור שידעו ההתיישבות והמדינה בעשורים הקודמים?

"אנחנו נמצאים במערכה רחבה מאוד. יש כאן תמנון שמפעיל כמה זרועות, צבאית ומדינית. בהקשר הזה, ההנהגה הישראלית ומערכת הביטחון קוראות את המפה בצורה לא נכונה, ואני אסביר. הרשות הפלשתינית מפעילה את הזרוע המדינית של המערכה לחיסול מדינת ישראל. היא מקדמת הליכים חריפים מאוד נגד ההתיישבות בקרב ממשלות מדינות המערב ובראשן ארצות הברית. בנוסף לכך הרשות מטפחת את חזון השמדת ישראל ורצח יהודים ודואגת שזו תהיה המורשת הפלשתינית מלידה. את הפעולות המעשיות, כלומר הצבאיות, מחוללים ארגוני הטרור בהובלת איראן", הוא מציין. "כך למעשה ההתיישבות מוצאת את עצמה בחזית הביטחונית והמדינית של מדינת ישראל. הדרך לשבור את מדינת ישראל ולהחליש אותה עוברת דרך פגיעה פיזית ומדינית בהתיישבות בבנימין, ביהודה ובשומרון".

האם הממשלה מטפלת במגמת הטלת הסנקציות נגד ההתיישבות?

"לצערי התשובה היא לא. מלבד פעולה חשובה שקידם השר סמוטריץ' בנושא אנחנו מקבלים הרבה מילים חמות, אבל אין לנו מה לעשות איתן. אני עובר בין כל השרים, כולל פגישות עם ראש הממשלה, ומסביר להם אחד אחד שלא מדובר בעיצומים נגד מתיישב פה וארגון שם – זו פגיעה בריבונות המדינה שתגיע גם אליהם. ולמדינה יש מה לעשות עם זה, ויש מנופים וכלים כדי להילחם בזה. בפגישה שהייתה לי השבוע עם ראש הממשלה נתניהו דנו בנושא הזה, הייתה בינינו הבנה משותפת של הסכנה, אבל כפי שאמרתי לו, הממשלה בהובלתו חייבת לפעול".

כמי שתפקידם הוא לתת שירות מוניציפלי לתושבים, אתם מוצאים את עצמכם בחזית הזירה המדינית והביטחונית. איך מתמודדים עם שני תחומי האחריות האלה?

"אני תמיד אומר שאני מקנא בחבריי ראשי הרשויות בתחומי ישראל הקטנה. אפילו הסוגיה המוניציפלית באזור היא מסובכת מאוד ואנחנו תלויים במינהל האזרחי ובמורכבויות של קרקע וגירעון תקציבי מובנה, ובה בעת המציאות הביטחונית לא עושה הנחות. כשאתה חי בשטח, כשאתה מבין את האיומים וכשאתה מרגיש אחריות לחיי התושבים שלך, אז אתה ניגש לעסוק גם בזירה הזאת. התושבים סומכים עליי שאני אציף בשמם את הדרישות הביטחוניות שישמרו על החיים שלהם. אני משמש כקול שלהם, ובעיקר מנסה למנוע את הביקור הבא שלי אצל משפחה שכולה. גם בצבא מעריכים מאוד את הזווית שלנו ולוקחים אותה בחשבון הרבה יותר, במיוחד אחרי שבעה באוקטובר", הוא אומר.

"אזכיר שגם בשנה שקדמה לטבח שמחת תורה חווינו אירועי טרור רצחניים וגל הטרור התרומם ביהודה ושומרון. אני זוכר שאמרתי בכל חדר ובכל פורום, כולל לבכירי ההנהגה, לבכירי הצבא ובכלי התקשורת, שיש כאן גל שאם לא נחסל אותו כמו שצריך הוא יתפרץ עלינו. ולצערי צדקתי. צדקתי לא כי אני איש מודיעין דגול, אלא כי אני רואה את הדברים בשטח, את המגמות, וברור לי שהמענה של הצבא לאיומים היה בלתי מתאים בעליל. בשנים האחרונות אמרנו שהם מתעצמים, שהם בונים כוח, שהסלחנות וההכלה יתפוצצו עלינו, ולא הקשיבו לנו. הפעם אני מקווה שזה יהיה אחרת".

דרוש מבצע נרחב נוסח חומת מגן

מערכת הביטחון הודיעה במהלך השבוע כי החליטה לשנות את הגדרת אזור יהודה ושומרון מ"זירה משנית" ל"זירה שנייה" רק למלחמה בעזה. לטענת גורמים בצה"ל המשמעות בפועל תורגש בתוך זמן מה ותכלול שורה של מבצעים למיגור טרור בכל רחבי יהודה ושומרון. בצה"ל טוענים כי המבצע הנוכחי בצפון השומרון, 'מחנות קיץ', הכולל פעילות של שני צוותי קרב חטיבתיים במחנות הפליטים בג'נין וטול־כרם אינו המילה האחרונה אלא רק תחילתו של מהלך. אירועי השבוע האחרון רק עוררו את מערכת הביטחון בנושא, אבל ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, אומר שללא מבצע נרחב נוסח חומת מגן, המצב רק עלול להחמיר. "אני דורש כבר כמעט שנתיים לצאת למבצע חומת מגן 2, כי כמעט כל הפיגועים בשנים האחרונות יצאו מאזור צפון השומרון. לכן צריך לעשות מבצע, לעבור ממקום למקום, לאתר את הנשק, לעצור את המחבלים ולמגר את הטרור. במשך שנים לא היו מבצעים כאלה וסמכו על הרשות הפלשתינית. היום יש מצד צפון השומרון איום כמו שהיה מעזה בשישה באוקטובר", מתריע דגן.

הוא מציין שאיראן מחדירה נשק שמטרתו להפר את האיזון באזור, והצבא צריך להעמיק את פעילותו בנושא. "המחסומים הביטחוניים שסגרו אותם ב־7 באוקטובר נפתחו ברובם. אין דירקטיבה לפיה כל מי שנושא נשק - או שצה"ל הורג אותו או שתופסים אותו. זה לא רק ליד אבני חפץ בשומרון אלא גם ליד בת חפר. רואים תהלוכות של מחבלים חמושים ולא יורים בהם. אני מוטרד מזה שבחלק מהנושאים המערכת עדיין לא יצאה מהקונספציה, כי שבעה באוקטובר יכול לחזור אצלנו. לכן אני דורש מראש הממשלה, שר הביטחון, השרים והפיקוד הבכיר של צה"ל לשנות דיסקט ביהודה ושומרון".

אתה גם גורס שצריך לשנות את היחס לרשות הפלשתינית.

"דרוש שינוי עמוק בנושא היחס לרשות הפלשתינית, שהיא גדולת המסיתים ומממנת הטרור, כולל של חמאס, כולל המחבל שעשה פיגוע השבוע והיה בעבר שוטר במשמר הנשיאותי של אבו מאזן. הדרישה שלנו היא להתייחס לגזרת יהודה ושומרון כפי שהיא באמת. חזית לכל דבר ועניין ולא חזית משנית. מבצע 'מחנות קיץ' הוא מבורך. צריך לבצע מבצע דומה בכל קיני הטרור ביהודה ושומרון, להחזיר את המחסומים הביטחוניים לאלתר. להפסיק לשחק בנדמה לי. אין פרטנר בצד השני. יש אויב שיש לשמור מפניו על אזרחי מדינת ישראל".

אתה חש שתושבים מרגישים בטוחים פחות?

"תושבי השומרון חזקים, ועדיין לא יכול להיות שאב יקום בבוקר ויתלבט אם לצאת לעבודה. לא ייתכן שאמא תחליט לא לצאת מהבית עם הילדים מחשש לפיגועים, לא תצא איתם לאירועים משפחתיים או אפילו לאספת הורים בערב. הדבר הזה הפך לבלתי נסבל. חובה לצאת למבצע צבאי שמחזיר את ההרתעה, שיגרום לצד השני לחשוש מהרמת ראש".

אלוף משנה במיל' ד"ר משה אלעד, מזרחן ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, לשעבר ראש התיאום הביטחוני ומושל ג'נין ובית לחם, מסביר מדוע לדעתו גל הטרור מתגבר דווקא בעת הזאת. "הרשות הפלשתינית יצאה מסדר היום הבין־לאומי והצעירים ברשות חשים שהם נקלעו למצב של אין מוצא, והטרור הוא פועל יוצא של זה. נוסף על כך יש ביהודה ושומרון אבטלה בשיעור הולך וגדל בגלל המלחמה בעזה. לוואקום הזה נכנסה איראן, והיום להיות טרוריסט זה מקצוע שמשלמים עליו הרבה מאוד כסף. אני גם מזהה התעוררות של בני נוער וצעירים על חשבון הדור המבוגר יותר, והרבה יותר קשה לשלוט בהנהגה שלהם וגם זה מוביל לטרור".

אלעד מזכיר כי "הרשות מנהלת מדיניות דואלית מול ישראל. מצד אחד היא משתפת איתנו פעולה באמצעות מנגנוני הביטחון ויש הצלחות, מצד שני היא מעודדת טרור, ואין ספק שאבו מאזן הוא תומך טרור. בסופו של דבר הרשות בקושי שולטת ברמאללה, בית לחם ואולי בעוד מקום או שניים. היא לא שולטת בחברון, בג'נין, בטול־כרם. הם לא מסוגלים לעשות שום דבר מעבר ללשמור על עצמם". לדבריו, "יש התעוררות בשטח. זו עדיין לא אינתיפאדה, אבל יש כאן הרמת ראש של הטרור. יש תחושה שהצבא עדיין לא פרוס בכמויות הרגילות ביהודה ושומרון בגלל המלחמה בצפון ובדרום. שיטות העבודה של כיסוי במחסור בכוח אדם הן שימוש במסוקים, בנשק אחר, ואז יש תחושה בצד הפלשתיני שאנחנו פתחנו במתקפה קשה, כי פתאום הם רואים יחידות מיוחדות וכלי טיס בשטח. למעשה מדובר בפונקציה שנגזרת ממחסור בכוח אדם, וכשיש צורך להכות במקום מסוים מכים מכה ממוקדת וקשה".

המבצעים הנוכחיים, שהם ממוקדים מאוד בצפון השומרון, מספיקים? או שנדרשת פעולה גדולה הרבה יותר כדי שגל הטרור הזה ישקע?

"כרגע השמיכה קצרה וצה"ל לא יכול להגדיל משמעותית את הכוחות אלא רק לנייד אותם ממקום למקום. משתדלים לעשות מה שניתן במסגרת האילוצים. לדעתי, אם הטרור ממשיך לגדול, צריך לרכז מאמץ ולצאת למבצע ענק בכל רחבי יהודה ושומרון תוך התעלמות מהרשות הפלשתינית, שיכלול החרמת נשק מסיבית, כמות מעצרים גדולה, לעבוד בדיוק כמו שעובדים בעזה", הוא מדגיש. "הצבא נמצא ביהודה ושומרון כדי להגן על המתיישבים ועל הצירים הראשיים. אם לא נהיה שם לא נוכל להתפלא שהמחבלים יורים בצירים האלה, ולכן לא יהיה מנוס מפעולה רחבת היקף גדולה ויזומה כדי לעצור את ההתדרדרות הזאת".

הדברים שאומר ד"ר משה אלעד מתחברים היטב לדבריהם של יוסי דגן וישראל גנץ. בקרב ראשי ההתיישבות גוברת התחושה שממשלת ישראל צריכה לתת גב חזק יותר לאזור בשלושה נושאים עיקריים: ראשית, להעביר את תקציבי הביטחון והחוסן שהוקצו במהלך המלחמה אך לא ניתנו בפועל, שיאפשרו להגביר את המענה המיידי לאירועי טרור מכל סוג שהוא. בד בבד גוברת הדרישה לממש את הבטחת ראש הממשלה ולמנות פרויקטור שיעסוק במאבק בסנקציות נגד מתיישבים שהלכו וגברו בעת האחרונה מתוך קמפיין 'אלימות המתנחלים' השקרי שמתנהל בחלק ממדינות המערב ופוגע בלגיטימציה של המדינה וצה"ל, וייתכן שגם גורם למערכת הביטחון לחשוב על כל הגברה של פעילות נגד הטרור באזור. הדרישה השלישית היא להשיב לטרור בהגברת ההתיישבות ולאשר אלפי יחידות דיור חדשות ובהסדרת יישובים ביהודה ושומרון. ראשי המועצות אומרים בפה מלא כי הוכח שבכל מקום שממנו נסוגה ישראל התגבר הטרור, גם בעזה וגם בצפון השומרון, ולכן כעת הגברת ההתיישבות תיתן מענה הולם להתגברות הטרור הפלשתיני.

לפי שעה נראה שראש הממשלה עדיין לא ממהר לנקוט צעדים חריגים באף אחד משלושת הנושאים. ייתכן שגם שיקולים של חשש מתגובות קשות בזירה הבין־לאומית מעורבים כאן. בהתיישבות מבהירים שהציפייה היא שהמהלכים נגד הטרור הפלשתיני ביהודה ושומרון יעלו מדרגה כבר בימים הקרובים, והשאלה שנותרה פתוחה היא אם מערכת הביטחון ערוכה לכך ואם השר הממונה עליה מעוניין בכך.