העיתונאי והפרשן הבכיר לענייני המזרח התיכון אהוד יערי שוחח עם ערוץ 7 על המערכה בדרום, הגורמים לה, היום שאחרי גם בגבול לבנון וגם ברצועת עזה, ציר פילדלפי וחשיבותו וגם על סערת השיח סביב הר הבית.
בראשית הדברים נשאל יערי מה הייתה הטעות הישראלית שהובילה לטבח השבעה באוקטובר, והוא משיב כי אמנם לא כולם שגו בכך, אך היו כאן ממשלות, מטכ"לים וראשי מודיעין ש"סיפרו לעצמם סיפור במשך שני עשורים. הסיפור היה שאנחנו ב'מב"מ', מערכה בין מלחמות. כאילו מחכה לנו באופק מלחמה גדולה שבה כולם עולים עלינו לכלותינו, ועד אז מדובר במבצעים ותקיפה בסוריה או בעזה".
יערי מציין כי הוא טוען לאורך שנים שמדובר בחוסר הבנה גמור של המציאות, אך בממסד הביטחוני והמדיני אין קונים לעמדתו. הוא סבור ש"זה חוסר הבנה גמור של העובדה שהתכנית השטנית של קסאם סלימאני, שחוסל על ידי האמריקאים ליד בגדד, הייתה לבנות טבעת אש וטילים סביב ישראל ולנהל מערכה של שחיקה והתשה ממושכת".
"הם אף פעם לא חשבו במונחים של פולשים כדי לכבוש ולהחריב את מדינת ישראל", אומר יערי. "זה לא עולם המושגים שלהם. הם תמיד חשבו ודיברו על כך שהדרך היא לחץ מתמשך על ישראל. כלומר שאין מלחמה קשה בסוף. כדי לשבש את התכנית הזו היינו צריכים לפעול אחרת לגמרי בסוריה, מול מאגרי הטילים שחיזבאללה בנה וכך גם נגד חמאס".
בדבריו מזכיר אהוד יערי את התנגדותו גם להסכמי אוסלו וגם להתנתקות, על אף שהוא דוגל ברעיון שתי המדינות. "חשבתי שגם את התנתקות וגם את הסכמי אוסלו עשו בדרך לא נכונה. את אוסלו לא צריך היה לעשות כשמהלך הפתיחה היא להביא לכאן שבע חטיבות ואת ערפאת, שעם כניסתו לרפיח מבצע את התרמית הראשונה. את ההתנתקות היה צריך לבצע בהסכמה עם הרשות הפלשתינית תחת מטרייה בינלאומית ולא כמהלך חד צדדי, אבל שרון לא רצה בזה", הוא אומר ומספר על שיחה שקיים בשעתו עם שרון לאחר שיחות עם בכירים ברש"פ:
"היה לנו מתווה אחר לציר פילדלפי. הלכנו, זאב שיף המנוח ואנכי, לשרון כדי להראות לו את ההבנה שלנו עם האנשים הכי בכירים, ערפאת אז היה עדיין בחיים, שרון שמע, שאל את השאלות הנכונות, אבל בסוף אמר 'אני לא רוצה לעשות את זה בהסכם'. אז קיבלנו על הראש".
בהתייחס למתקפת השבעה באוקטובר נשאל יערי אם הופתע מהאכזריות שבה נהגו מחבלי חמאס והוא משיב ואומר שהופתע, אך לא מהאכזריות כפי שהופתע מהעיתוי. להערכתו "סינוואר ואחרים בחמאס לא ממש התלהבו ממה שהם ראו". לזאת הוא מוסיף הבהרה באשר לעיתוי: "הופתעתי מעצם ההתקפה, כי לא חשבתי שסינוואר יילך למהלך כזה בלי שיש לו גיבוי ותיאום מוחלט עם חיזבאללה ואיראן, ומה שהתברר לי במהלך המלחמה הוא שהם ביצעו עליו תרגיל הונאה. הם נתנו לשליחים שהוא שלח לפני המלחמה לביירות ודמשק להבין שתהיה חזית שנייה ושלישית. אבל בחזית השנייה נסראללה לא רצה לפתוח במלחמה, ובחזית השלישית פוטין נכנס לתמונה ואמר שסוריה בחוץ. כך סינוואר נשאר עם תכנית מגלומנית, שהייתה הרבה יותר ממה שהוא השיג, אבל הוא נשאר די לבדו וחשוף. מידיעה אני אומר שהוא לא אהב לא את ההתנהלות של איראן ולא של חיזבאללה".
על הצפוי בגבול הצפון להערכתו, אומר יערי כי אינו צופה מלחמה בטווח הנראה לעין. הוא גם אינו רואה את המונח 'היום שאחרי' מתממש. "אני רואה בעזה מצב שבו צה"ל יצטרך עם כוחות מופחתים להמשיך לרדוף את חמאס, ובלבנון צה"ל הודף את חיזבאללה וכוחותיו העיקריים עשרים ומשהו קילומטרים מהגבול ומעמיד איום אמין ויומיומי שבו מי שמתקרב חוטף. זו הערובה היחידה. לא הסדר בינלאומי. לא האמריקאים ולא הצרפתים יעשו שם הסדר בהסכמת הצדדים". לתפיסתו של יערי גם בעזה לא יהיה מונח של היום שאחרי, "צריך להתרגל למציאות", הוא אומר.
עוד נשאל יערי אם יש באמתחתו הצעה או מתווה לניהול העסקה להשבת החטופם, והוא משיב בשלילה. "אין לי רעיון מקורי", הוא אומר ומדגיש כי "צריך לעשות עסקה מטעמים שונים. קודם, שחרור האנשים החיים. זה הכרחי לעשות". בדבריו מפנה יערי ביקורת ישירה כלפי ראש הממשלה והתנהלותו בעיקר מול המצרים: "צריך להפסיק לעשות את מה שנתניהו עושה, לשפוך שקי אשפה על ראש המצרים. בשביל מה זה טוב? גם אם מגיעה להם ביקורת, לא עושים את זה ככה, בשתי מסיבות עיתונאים עוקבות. לא מגיעים למריבה כזו עם ממשל מאוד ידידותי בארה"ב. צריך לסגור עסקה. לא מספרים אגדות על ציר פילדלפי".
על החשש שהעלה גורם מדיני מפתיחת מלחמה מכיוונה של מצרים, מלחמה שתהיה משמעותית הרבה יותר, אומר יערי כי מדובר בחוסר הבנה של מגמותיה של מצרים לנוכח האתגרים הפנימיים שמולם היא ניצבת. "צריך להיות זהיר מאוד עם מצרים ולנהוג בה כפפות של משי, ולכן צריך להיות זהיר בדיבור, צריך להציג את העובדות לגבי פילדלפי כנתינתן ולא באיזה מתווה בדיוני".
מוסיף יערי ומעיר אודות חשיבות ציר פילדלפי כי "הנשק שחמאס הפעיל במלחמה הוא לא נשק שבא דרך המנהרות אלא מתוצרת עצמית. אילו המנהרות היו עובדות כפי שמספרים אצלנו היינו רואים אצל חמאס טילי נ.ט. ברמה שיש לחיזבאללה, ואתה לא רואה את זה. הם מנסים לירות על הטנקים שלנו רקטות מתוצרת עצמית".
עם זאת גם ליערי ביקורת על המצרים: "אין ספק שהמצרים היו יכולים לעשות יותר ממה שהם עשו ושהעלמת העין בעיקר במעבר רפיח לא הייתה בגלל שהצליחו לשחד קצין או איש מכס כלשהו, אלא מפני שהיה אינטרס כלכלי בכל הסחר עם רצועת עזה דרך מעבר רפיח. חצי האי סיני התפרנס על מעבר רפיח ועברו שם גם דברים אחרים. צריך לטפל בזה ולמנוע את חידוש המנהרות, אבל לא הופכים את זה לקרב בינינו לבין מצרים. איזו מטרה זה משרת?", הוא שואל.
לקראת תום הדברים נשאל אהוד יערי אודות ההשלכות האפשריות במזרח התיכון לשיח העלייה והתפילה בהר הבית, ובתשובתו ביקורת חריפה על חלק מהציונות הדתית: "פעם הציונות הדתית הייתה מופת של מתינות, ושכל ישר והתנהלות נבונה. זה נשאר בחלקים גדולים של הציונות הדתית, אבל פרחו יערות של יבלית בתוך הציונות הדתית שחלקם נטועים ברמה איומה של טיפשות, כמו אדון שיקלי והגברת סילמן ואחרים שהם משיחיסטים פוחחים בריונים מסוגם של בן גביר ומי שאני מכנה סמרטוטוביץ', אנשים שאין להם שום הבנה במציאות שבה אנחנו חיים. ללכת ולהדליק עכשיו את הר הבית באמצעות השתחוויה, תפילה ושירה בקול רם, את מה זה משרת? מעבר לכך שרוב הרבנים נגד זה. אתה לא מוותר על הזכות הזו אם היא דרושה לנו, אבל מתי מבצעים דברים? לכל דבר יש זמן. באמצע מלחמה? בשביל עוד מנדט, בן גביר מוכן לסכן כאן הכול, ואין בציונות הדתית, גם לא שותפו סמוטריץ', מי שינזוף בו ויגער בו".