היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה בצהריים (שישי) את תשובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד כוונת הממשלה לשנות את דרך המינוי של נציב שירות המדינה החדש והתירה לראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל ייעוץ נפרד.
הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב בישיבתה השבועית את הארכת כהונתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ בשלושה חודשים נוספים - על אף שאמור היה לסיים את תפקידו ב-10 בספטמבר.
היועמ"שית הבהירה כי "החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה החלטת הממשלה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס מסר בתגובה "עמדת היועצת המשפטית לממשלה התומכת, שוב, בבקשת עותרים לצו ביניים נגד החלטת ממשלה, מבקשת לחרוג מחוק מפורש שקבע שהממשלה תמנה את נציב שירות המדינה ללא מכרז", אמר.
"עמדת היועמ"שית גם סותרת פסק דין מפורש של בג"ץ, שקבע כבר לפני 13 שנה, בהרכב שכלל את השופט עמית היושב גם בהרכב הנוכחי, כדלקמן: 'אין לומר כי מה שסביר עבור מינוי רמטכ"ל או מפכ"ל, אינו סביר עבור מינוי נציב שירות המדינה'. נציב שירות המדינה מעולם לא מונה בדרך של ועדת איתור - כעמדת היועצת, אך מונה פעמים רבות ללא כל ועדה. הצעת הממשלה למנות נציב לאחר בחינה של הוועדה המייעצת בראשות השופט (בדימוס) גרוניס, כפי שמתמנה רמטכ"ל או מפכ"ל, מקיימת את פסיקת בג"ץ. אם היועצת רואה בקיום פסיקת בג"ץ את 'הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי', מה זה אומר על דעתה ביחס לדרך שבה מתמנים עד היום כל הרמטכ"לים והמפכ"לים?".