רחל ויצן, אמו של עמיחי הי"ד שנפל בקרבות על הגנת קיבוץ כרם שלום, תיארה הבוקר (א') את אישיותו הייחודית ואת נסיבות נפילתו.
"הוא היה מחנך, וקודם כל הוא היה אישיות בפני עצמו, מדהימה. איש משפחה, מסור, תמיד ילד אחד או שניים על הידיים, ונתן מקום מקום ענק לאישה", סיפרה בראיון לרדיו 'קול חי'.
בדבריה הדגישה את גבורתו של עמיחי, לא רק בשדה הקרב אלא גם בחיי היומיום: "הוא היה איש גיבור, לא במובן הפיזי, הוא לא היה שרירן. הוא היה גיבור במידות, בדרך שהוא ניהל את חייו. הוא למד בישיבת הר המור, ואחר כך עבר לדרום, לכרם שלום, וכל מקום הוא הלך לעבוד, הוא התנה את העבודה ביום חופשי, יום חמישי, כי הוא אמר שההטענה שלו זו התורה, הוא חייב להתחבר למטען פעם בשבוע."
רחל תיארה את מסירותו של עמיחי ללימוד התורה: "הוא היה נוסע מהבוקר ללמוד בישיבה והיה מגיע אלינו בערב אחרי שלמד עם אחיו כהכנה ללמוד עם בעלי שהוא ראש ישיבה ורב יישוב, ורק אחר חצות הלילה הגיע לביתו, זה גיבור בעיני. הוא חי כגיבור ונפל בגבורה."
"לפני ראש השנה והחגים התכונן להיות שליח ציבור בקיבוץ ובעל תוקע מפני שאין הרבה דתיים בקיבוץ התפקידים נפלו על מעט אנשים. הוא התכונן לתקיעות ולימד הרבה אנשים על השופר וכו'. בדיעבד הבנו שזו הייתה הכנה להתעלות הגדולה ביותר."
בדבריה תיארה את המודעות הביטחונית בקיבוץ: "הם לא היו מזלזלים, בכיתת הכוננות, בכל הקשור להגנה על היישוב למרות שחדירת מחבלים היה הדבר האחרון שחשבו עליו בגלל הגדר העצומה שמפרידה מעזה. הם ידעו שפצמ"ר מגיע בהתרעה של שבע שניות אבל לא מחבלים."
האם השכולה חזרה לבוקר הטבח המחריד. "היה נס שליד הגדר ניצב ג'יפ של הנח"ל שעיכב מעט את המחבלים לאחר שחדרו ליישוב, ולצערנו נהרג שם חייל אחד ונפצע אחד קשה. ואז חברי כיתת הכוננות הוקפצה, הם חשבו שמדובר בחוליה של שבע מחבלים בסך הכל."
"כשהמחבלים הגיעו לבית משפחת שינדלר וניסו לפוצץ להם את דלת הממ"ד, ראו המחבלים את עמיחי שלנו וחברו ידידיה הי"ד עזבו את המשפחה ונלחמו איתם, וכך ניצלה המשפחה ממוות וודאי, בקרב הזה נהרגו עמיחי וידידיה הי"ד."
לסיום, רחל משתפת במה שהיא מאמינה שעמיחי היה רוצה שייעשה לעילוי נשמתו: "לשים לב למה שאנחנו עושים, שום דבר לא קורה סתם. ולאחד את העם ולהעלות את רוח הגבורה."