בית כלא
בית כלאצילום: Avshalom Sassoni/Flash90

עו"ד אסף גונן, בא כוחו של אחד העצורים שנעצרו לפני מספר ימים על ידי השב"כ וימ"ר ש"י באשמת יידוי אבנים ותקיפה, קובע בראיון לערוץ 7 כי כלפי העצורים מופעלות סנקציות שאינן מופעלות כלפי ערבים שהואשמו בעברות דומות.

אחת הסנקציות המרכזיות עליהן מתמקד עורך הדין גונן היא מניעת מפגש בין העצורים לעורכי דינם. מדובר, הוא אומר בפגיעה חמורה בזכויותיו הבסיסיות של עצור. "לצערי, בשנתיים האחרונות נעשה שימוש תדיר בכלי הזה. מדובר בכלי שאמורים להשתמש בו בחרדת קודש רק במצב חריג של פצצה מתקתקת כמו חוליות טרור, אבל לצערינו שוב ושוב מרחיבים את היריעה וזכויות חשודים נרמסות פעם אחר פעם. כאן מדובר בקטינים כך שזה יותר חמור".

"לא יתכן שכמעט בכל תיק שכזה השב"כ מוציא מניעת מפגש עורך דין לקוח. אני חוזר, זה כלי שצריך להתייחס אליו בחרדת קודש, רק במקרים מאוד חריגים ובדגש על טרור מאוד מסוים", אומר גונן ואנחנו שואלים מה כן קורה לאותם עצורים שלא יכולים ליצור קשר עם בני משפחותיהם ולא יכולים להיפגש עם ערוכי דין. תשובתו של גונן ברורה:

"בשפת הרחוב, מה שקורה הוא שהאדם הסביר יכול להישבר, להשתגע ולמסור הודאת שווא שזה הדבר הכי חמור והכי מסוכן. קשה מאוד לשבת בצינוק במתקן שב"כ בתא קטן מאוד בלי לראות אור יום, בלי שיש לך אדם אחד שאתה יכול להישען עליו כשעושים עליך תרגילי חקירה".

לשאלת חומרת העבירה בה מואשמים העצורים אומר עו"ד גונן כי ניתן ללמוד על כך מבקשת המעצר. "כל אירוע של זריקת אבנים הוא אירוע חמור, בין אם זה יהודים או ערבים, אבל עם זאת צריך לבדוק האם החומרה גבוהה עד כדי כך שצריך להפעיל את הסנקציה. מבלי להקל ראש אני סבור שמדובר במספר מקרים של יידויי אבנים או אפילו ניסיון תקיפה, ואנחנו רואים תיקים כאלה גם במישור הפלילי וגם במישור הביטחוני, בצד הערבי שבו התיקים האלה נמצאים כמעט מדי יום ולא מפעילים את הסנקציה הזו של מניעת מפגש עורך דין לקוח, וכשמדובר במתיישבים היד קלה על ההדק". את דבריו אלה אומר עו"ד גונן על בסיס שנתיים שבהן הוא מייצג חשודים מסוג זה.

להערכתו היחידות החוקרות יבקשו הארכה מבית המשפט עם תום מועד הסנקציה, "אנחנו נתנגד למרות שבתי המשפט הרבה פעמים הם חותמות גומי. נתנגד לכך".