
ד"ר גדי חיטמן, ראש המחלקה למזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, מתריע מפני ההשלכות הביטחוניות של רצח שלושת עובדי מעבר אלנבי.
לדבריו, הפיגוע הזה מהווה אירוע שיא בשרשרת אירועים חמורים ביהודה ושומרון ועלול להוות פתיח לפיגועים נוספים: "בצער רב אני אומר שזה יכול להיות פתיח לאירועים דומים גם בעתיד, בגלל התוצאות המוצלחות בעיני המחבלים של הפיגוע הזה".
חיטמן מציין כי על אף המאמצים הכבדים מצד כוחות הביטחון בשטח, קיימת עלייה מדאיגה במספר הצעירים המצטרפים לפעילות טרור באזור: "אנחנו 11 חודשים במלחמה בעזה, ויהודה ושומרון מוחזקים מאוד חזק על ידי צה"ל וכוחות הביטחון הפלסטיניים. למרות הלחץ הכבד שמופעל, אנחנו רואים זליגה של צעירים לכיוון טרור".
לדבריו, השקט היחסי ששרר במהלך הרמדאן התפוגג מאז, והזירה ביהודה ושומרון הופכת ל"תוססת" יותר ויותר, מה שמוביל לעלייה בפיגועים ובתשתיות טרור מאורגנות.
חיטמן מוסיף כי הסכנה אינה מוגבלת רק לטרור בתוך יהודה ושומרון, אלא גם לזליגה מירדן, שם ישנם גורמים דמוגרפיים וכלכליים שיכולים להוביל להסלמה בגבול המזרחי: "ברצועת עזה יש מעל ארבעים אלף הרוגים בגלל המלחמה, תוסיף את ההרכב הדמוגרפי בירדן ואת הסנטימנט הקבוע של דעת הקהל שם, שלא אוהבת את הסכם השלום עם ישראל, והנה לך הסיבה לצבר אירועים כשההסלמה נמצאת לפתחנו".
אנחנו שואלים אודות עמדתם של לא מעט מומחים המציינים בהקשר זה את הפעילות האיראנית בתוככי ירדן במגמה לייצר שם בקיעים ולערער את יציבות המשטר כצעד לקראת תקיעת יתד איראנית בגבולנו המזרחי, וד"ר חיטמן מעדיף להותיר את הסוגיה הזו לזירה המודיעינית.
"אני לא מכיר מודיעין שמדבר על מעורבות איראנית בירדן. האיראנים כתפיסה היו רוצים לפרוס את המהפכה השיעית על כל המזרח התיכון. מאוד קשה להם בחודשים האחרונים לייצר טבעת אש אפקטיבית על ישראל כאשר ראינו שחיזבאללה לא רוצה עימות רחב, חמאס חטף מכה אחרי השבעה באוקטובר והג'יהאד האיסלאמי לא משתתף באופן פעיל, כך שבוודאי אם יוכלו לערער את הזירה הירדנית הם יעשו את זה, אבל כדאי להיות צנועים בנושא הזה, לא כי אני מזלזל בכוחם של האיראנים, אלא כי על זה צריך להסתכל בעיניים מודיעיניות ורק מישהו שנושא בתפקיד ממלכתי יוכל להתייחס לנושא הזה".
לזאת מוסיף חיטמן ואומר כי להבנתו "מדינת ישראל, ללא קשר לאיראן או לחיזבאללה וארגוני טרור אחרים, צריכה לתת את הדעת גם למה שקורה בגבול המזרחי שהוא הארוך ביותר שלה. נכון שיש לנו הסכם שלום וכל אחד מהצדדים מנסה למנוע את הזליגות הללו לעברנו, אבל ראינו אתמול באלנבי שלא לעולם חוסן. אם נראה צבר אירועים ביהודה ושומרון, ציר פילדלפי יהיה כסף קטן בהשוואה לגבול בציר אילת וצפונה, ואם נזכור שיש מבוקשים במחנות הפליטים של ג'נין, טול כרם ובגזרת חברון, הקשב צריך להיות מופנה גם ליהודה ושומרון, לא על חשבון העוטף, אבל אי אפשר להתעלם מהגזרה הזו שהולכת ומתחממת".
האם אנחנו אדישים לגבול הירדני? האם אנחנו סומכים על הידרנים? "אני לא חושב שאנחנו מסתמכים על הירדנים", אומר חיטמן. "הם עושים כמיטב יכולתם, אבל באחד עשר החודשים האחרונים הקשב הוא בדרום ובצפון ובאיתור הקשר בין איראן לחמאס וחיזבאללה כדי לזהות מתי ואיך נותקף".
על רקע כל דבריו אלה שאלנו את ד"ר חיטמן אודות התרחיש שהוצג בעיתון 'ישראל היום' למתקפה על ישוב או מספר ישובים ביהודה ושומרון, האם תרחיש שכזה ריאלי גם במציאות בה צה"ל נמצא בשטח כולו והמודיעין טוב בהרבה ממה שהיה בידיו בגזרת עזה של לפני המלחמה?
"הכול הגיוני אחרי השבעה באוקטובר. בכל נקודת זמן כשאחד האויבים שלנו יזהה נקודת חולשה ישראלית בניסיון להשתלט על נקודה ישראלית כדי לחלץ הישגים ברמה האסטרטגית, הוא יעשה את זה. אני לא רואה את הרש"פ עושה את זה כי היא מחפשת לעבוד איתנו, ואני גם רואה לא מפגעים בודדים אבל בהתייחס שיש סמי-צבא כמו שסינוואר הפעיל בדרום בשבעה באוקטובר, מה שלמיטב הבנתי לא קיים ביהודה ושומרון, אם זה יקרה זה הגיוני, והתרחיש הזה צריך להיות על השולחן. אי אפשר להתעלם ולומר שזה לא יקרה. אין מקום לשאננות".
