הרעל החברתי הפנימי בישראל הולך וגובר, וכמעט קשה להבחין באותה רוח טובה שפקדה אותנו בתחילת המלחמה.
ההבנה שמתקפת הטרור מכל החזיתות היא בבחינת סכנה ביטחונית קיומית לישראל כבר הופנמה, אם כי לא עד הסוף, ולכן קשה להבין למה אין את ההבנה הבסיסית שדרושה לכידות והתלכדות של החברה הישראלית כולה לנוכח הסכנה. לכידות ולאו דווקא אחדות, אהבה ורעות, למרות שגם הם נחוצים, ולא רק שלא מזיקים אלא גם מסייעים ותומכים.
על מנת לדעת עם מה יש להתמודד צריך גם לאבחן את סוגי הרעל הנשפכים חופשי בשיח הציבורי, ולהזריק לו נוגדנים מתאימים. הרעל הפנימי המציף את החברה הישראלית מקשה מאוד על כל חלקיה מלתפקד עניינית ונורמלית בהתאם לנדרש.
בכלל, ובמיוחד בעת מלחמה ומשבר. הרעל החברתי דורש אבחנה קלינית יותר מדויקת, על מנת שניתן יהיה לזהות אותו ולנקות את השטח. מסיבת העיתונאים של נתניהו על ציר פילדלפי הייתה דוגמה טובה שהמחישה כיצד בדיוק פועל מנגנון הרעל, מהם מקורותיו והבאר ממנה הוא נשאב, ומי ומי המרעילים הקבועים והתורנים.
כבר ברגע שנתניהו הציג מצגת עם לוח ומקל ניתן היה לזהות שמדובר בספין כלשהו. זו דרכו מימים ימימה ועליו היה לנחש מראש כיצד יתפרשו דבריו, נכונים ככל שיהיו. הספין היה במטרה לשלול את הטענה שהוא מטרפד את עסקת החטופים סתם ללא ההכרח הנדרש להגנת ישראל, ומחיר שאסור לו ולאף אחד אחר לשלם לחמאס תמורת החטופים.
על פניו ההופעה של ביבי הייתה מרשימה ומשכנעת, ולמרות שהיה ברור שכל הפרשנים נדרכים ורושמים מהם הפרטים ההיסטוריים שהוא לא מדייק, ואולי אפילו משקר, נראה היה שאפילו הם קצת נבוכים.
אבל לקח להם קצת זמן עד שהם התעשתו, מצאו וטענו שמדובר בספין, שבמובן מסוים בדומה להופעה המבריקה שלו בקונגרס בארה"ב. בכלל נראה שביבי חזר לעצמו בהופעות הציבוריות והוא מאפיל ומאפיר את המתחרים שלו. אלא שזה כבר לא ממש עוזר לעם ישראל.
גנץ ואיזנקוט שנסו לענות לו, גם כאשר הם הביאו טיעונים עניינים וצודקים נראו חיוורים לעומתו. הבעיה שהכתבים והפרשנים התמחו והתמקצעו היטב בזיהוי הספינים של נתניהו, במיוחד מצטיינת דפנה ליאל שמזהה ומדייקת גם בעצם הספין ובמה הוא נועד לשרת. וגם ירון אברהם עושה התמחות טובה בתחום. הבעיה החמורה יותר שהם חושפים ומסייעים לגלות לאירגוני המחאה כנגד נתניהו והממשלה, שהתמקצעו בתגובות של ספינים מהצד שלהם, וסמנו אותו כמטרפד הראשי של עסקה לשחרור החטופים. ספין פילדלפי תמורת ספין המטרפד האולטימטיבי.
גם ללא ההדלפות האחרונות של הבילד הגרמני ומקורות חוץ נוספים ברור שסינואר הוא המטרפד הראשי, וכל השנאה וההפגנות הנוראיות והדוחות של אירגוני המחאה, הם מיותרות ומזיקות. הם כבר נתנו את חיבוק הדוב הסופי למטה החטופים, וכולם מייצרים לחץ חברתי מיותר ומזיק לחטופים עצמם ולישראל בכלל. רצח ששת החטופים גרם לחלק מהמחאה ממש צהלה, הפרשן הפוליטי הוותיק מהרדיו חנן קריסטל ממש צהל באולפן וטען שהנה תגיע ההפגנה הגדולה המכריעה כמו הפגנת הארבע מאות אלף במלחמת לבנון הראשונה שהכריעה את ממשלת בגין ושרון.
כל הזמן שונאי ביבי עומדים ואומדים כמה הם מצליחים לגייס כדי להפיל סוף סוף אותו, ולצורך העניין מוכנים לגייס כל כשלון של הממשלה, ויש הרבה כאלה, כדי להפיל את שנואי נפשם ביבי סמוטריץ ובן גביר. פרדוכסלית אם באמת איכפת להם מהחטופים וברצונם לקדם את סיכויי העסקה עליהם לאתרג את ביבי, כפי שבקטנה גם לפיד נסה, ולהבטיח לו סיום כהונה.
אגב גם זה לא מומלץ, ורצוי לעסקה להתנהל הכי נקי וענייני. עדיין נראה שסיכויי העסקה נמוכים ורק לחץ צבאי, כנראה מדויק יותר ובשילוב לחץ אזרחי נוסח ההצעה של האלופים לגבי צפון הרצועה יקדם את שחרור החטופים. דרושה יצירתיות הרבה יותר גדולה של הצבא והממשלה להביא לתוצאה, והמסלול הנכון הוא לא דרך כניעה טוטלית מבישה לסינואר.
לקראת הימים הנוראים על ישראל להתכנס לריטריט רוחני של ניקוי רעלים חברתיים, טיפול קריטי והכרחי להתמודדות עם המצב הנורא שנקלענו אליו. תפילות בבתי הכנסת וגם במרחבים הציבוריים כולל ת"א. על נתניהו להבין שנוכחותו והמשך התנהגותו הפוליטית הכוללת ספינים ומניפולציות הם רעל בפני עצמו, גם כאשר הוא צודק מבחינת מדינית ופוליטית.
קרה משהו במחדל ובהתנהלות הממשלה, וגם כיום היא לא ממש מצליחה להתמודד עם מה שקורה. מספיק לחפש אשמים אחרים ועליו לבנות ולהציע מתכונת של פרישה והחלפת הפיקוד, בפוליטיקה ובצבא. ניקוי רעלים דורש "החלפת סוסים" גם באמצע עלייה, והכנסת כוחות רעננים עם ראש אחר למערכה. גם אירגוני המחאה צריכים להבין שהמתכונת אותה פתחו ברפורמה המשפטית ועכשיו דרך מטה החטופים היא רעילה ומרעילה, והיא היחידה שנותנת עדיין דלק לנתניהו ותומכיו, הפרוקסי שלו בממשלה ובערוץ 14. גם הם עצמם צריכים לפרוש ולחפש כוחות אחרים.