בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בסוף השבוע האחרון על תשלום פיצויים בסכום כולל של 4.5 מיליון שקלים כנגד הרשות הפלסטינית.
הפיצויים יועברו לשלושה משתפי פעולה עם ישראל שסייעו למנוע פעולות טרור נגד אזרחים. השופטת מרים אילני, שעמדה בראש ההרכב, קבעה כי כל אחד מהשלושה יקבל סכום של כמיליון וחצי שקלים.
הפסיקה מגיעה בעקבות תביעות שהגישו משתפי הפעולה שטענו כי עברו יחס קשה ומשפיל הכולל התעללות פיזית ונפשית במשך תקופה ארוכה של למעלה מארבע שנים. לפי עדויותיהם, הם סבלו מאלימות פיזית חמורה, מניעת צרכים בסיסיים, והשפלות מתמשכות.
אחד התובעים תיאר בפירוט את החוויות הקשות שעבר. הוא סיפר על מכות אכזריות בכל חלקי גופו באמצעות חפצים שונים, תלייה בתנוחות מכאיבות, מניעת שינה ושימוש בשירותים, וחשיפה לתנאים קשים כמו יציאה עירום בקור. תיאורים נוספים כללו פגיעות פיזיות חמורות, כפייה לבצע פעולות משפילות, ואיומים על חיי משפחתו.
מומחים רפואיים שבדקו את מצבם של התובעים קבעו כי הם סובלים מבעיות נפשיות חמורות, כולל דיכאון עמוק, תגובות אבל, וקשיים משמעותיים בתפקוד החברתי.
החלטת בית המשפט המחוזי מסתמכת על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון משנת 2021. באותה פסיקה נקבע כי מערכת המשפט הישראלית מוסמכת לדון בתביעות מסוג זה, וזאת מתוך שיקולי צדק והגינות. בית המשפט העליון הדגיש כי לא ניתן לקבל טענה ששיתוף פעולה למניעת פגיעה באזרחים מהווה מעשה פסול.
הפסיקה גם התייחסה לסוגיית האיזון בין זכויות שונות, וקבעה כי בתי המשפט בישראל צריכים לשקול את האינטרסים הביטחוניים של המדינה, תוך הכרה בזכותם של גורמים שונים לפעול להגנה על ביטחונם, כל עוד אין בכך פגיעה באינטרסים חיוניים של ישראל.
עו"ד ברק קדם ואריה ארבוס, ממשרד ארבוס קדם צור, שייצגו את התובעים, טוענים כי "אירועי השבעה באוקטובר לימדו אותנו על החוב המוסרי הכבד שיש לנו כלפי הסייענים שעוזרים לנו בהתמודדות מול הטרור. העובדה כי בית המשפט חייב את הרשות הפלסטינית לשלם לסייענים פיצויים היא הכרה בתרומתם והבדלה בין אויב לידיד."