עיצוב תודעה

אחת החוויות המאתגרות שעוברות על אדם שעובד במשך שנים בעבודה מסוימת, היא לראות צעירים שמגיעים ודוחקים את מקומו. כמו שסיפרה לי חברה טובה:

"אני עובדת כגרפיקאית במשרד הפקות כבר שנים רבות. יש לי ותק, קהל לקוחות קבוע ומעמד בכיר, ואני משתדלת ככל יכולתי להצדיק את השם הטוב שיצא לי ולא להתגאות בו.

לפני כשנתיים משהו מהותי השתנה. למשרד הגיעה גרפיקאית חדשה ומוכשרת, ומהר מאוד היא החלה לכרסם במעמדי. רחלי, הגרפיקאית החדשה, עובדת בסגנון חדשני ומודרני שמכוון לקהל הצעיר, ואילו אני הולכת על הקו השמרני שמכוון לקהל רחב יותר, אך מטבע הדברים הוא הרבה פחות נוצץ.

לאט לאט ראיתי בעיניים כלות איך מעמדי מתחיל לרדת ורחלי מקבלת יותר ויותר עבודות שבעבר היו מופנות אליי. הכי קשה היה כשכמה קמפיינים גדולים במיוחד נפלו בחלקה, כאלה שבעבר לא היה ספק שיגיעו אליי, והפעם איכשהו כל קמפיין כזה הופנה אליה בלי שאפילו שאלו אותי.

אנשים במשרד התחמקו ממני במסדרונות והרגשתי איך האדמה רועדת לי מתחת לרגליים. זו הייתה עבודת מידות אמיתית להמשיך לפרגן, לחייך אליה, לא לקנא, להאמין בכל ליבי שאין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא הנימה.

אך למרות ניסיונותיי - התולעת הקטנה של הקנאה כרסמה בליבי פנימה, ונפלתי בדעתי פעמים רבות. הייאוש שבתוכי דחף אותי להשיב מלחמה שערה, לשנות סגנון ולנסות להתחרות איתה, אבל הזכרתי לעצמי שאני עושה את מה שאני יודעת לעשות הכי טוב. המשכתי לקבל עבודות גדולות וחשובות, אך כל הזמן הרגשתי שהיא מקבלת עבודות טובות יותר".

אין תחרות, יש אמונה

"באחד הקמפיינים החלטתי שזהו, אני לא יכולה יותר להתאפק ועושה משהו 'בסגנון רחלי'. עשיתי את זה, וזה יצא טוב מאוד. אנשים התלהבו והחמיאו לי בלי סוף, אך אני לא הייתי מרוצה. הרגשתי שעשיתי משהו שאני לא מאמינה בו, רק בשביל להראות שגם אני יכולה לעשות כמו רחלי ולא פחות טוב ממנה. זה היה כל כך מזויף בעיניי.

באותו יום שוחחתי עם בעלי על הנושא והוא האיר את עיניי. 'את פשוט נכנסת לתחרות איתה, אבל באמת אין ביניכן שום תחרות. זה המקום לחיות אמונה. להאמין שהקדוש ברוך הוא שלח אותה, שלכל אחת מכן יש את המקום שלה והכול בהשגחה פרטית. זו גם הזדמנות לעשות עבודת המידות ולראות עד כמה עלייך עוד לשפר את נושא הקנאה. ואת תראי', הוסיף ואמר, 'שאם לא תנסי להתחרות בה, רק תוותרי ותעשי את שלך באמונה – גם הכבוד והמקום שלך יחזרו'.

וכך באמת עשיתי. החלטתי בתוכי להפסיק להילחם, המשכתי לעצב בצורה שאני מאמינה שהיא הכי נכונה ולא חיפשתי יותר איך לנצח את רחלי. לשתינו נהיה קהל לקוחות קבוע ומרוצה וגם הבוס הגדול היה מרוצה.

ויום אחד קרה גם מה שבעלי אמר. אחד הלקוחות הגדולים ביותר, שעד היום עשה תמיד עבודות מול רחלי, ביקש לעבוד איתי. 'למה לא עם רחלי?' שאלתי, והוא אמר שדווקא הסגנון שלי הוא מה שהוא מחפש כרגע.

התפללתי המון על העבודה הזאת, מקווה בכל ליבי שהיא תצליח, אך הפעם לא ממקום היסטרי ומפוחד של תחרות אלא ממקום רגוע שמכיר בערכו. הלקוח היה מרוצה מאוד, ובמיוחד האחראית על הקמפיין. יום אחד היא ניגשה אליי ואמרה: 'את יודעת, בפעם הקודמת שעבדנו עם רחלי הבוסים לא היו מרוצים בכלל, היינו צריכים לשנות כל הזמן ובקושי הצלחנו לרצות אותם. וכאן הכול עבר כל כך חלק, כל כך מוצלח'.

חשבתי קצת ועניתי לה: 'את יודעת מה ההבדל בין העבודה שרחלי עשתה לעבודה שאני עשיתי?' היא בוודאי ציפתה שאומר לה שאני יותר מקצועית, יותר ותיקה, יותר מנוסה או כל תשובה אחרת מסוג זה. אך אני רק עניתי: 'ההבדל הוא שאני אמרתי תהילים להצלחת העבודה, וכנראה בגלל זה הייתה לנו סייעתא דשמיא עם המנהלים'. וזו הייתה הרגשה נפלאה".

חלת אסאדו מפורק

להיט חדש נכנס למטבח שלנו – חלת אסאדו מפורק. חלה קטנה, עסיסית ונהדרת עם טעם קצת מתקתק, שלתוכה מכניסים בשר של אסאדו שנאפה כל הלילה בתנור ולאחר מכן פורק לרצועות. ארוחה נהדרת ומפנקת להפליא. שימו לב שהמתכון של האסאדו לוקח 5 דקות עבודה! סתם כך דרך נהדרת להכין אותו.

דרגת קושי:

בינונית

זמן אפייה לאסאדו:

8-6 שעות

זמן אפייה לחלות:

20 דקות

4 מנות ענקיות

לבצק:

500 גרם קמח רגיל, מלא או כוסמין 80 אחוז

חצי קוביית שמרים טריים או כף שמרים יבשים

4 כפות סוכר או סילאן

כפית מלח

חצי כוס שמן

½2-1 כוסות מים פושרים

לאסאדו:

2 בצלים קלופים וחתוכים לרצועות

4 שיני שום קלופות, חתוכות לפרוסות

400 גרם בשר אסאדו ללא עצמות (מספר 9)

חצי כפית סילאן

חצי כפית פפריקה

מלח

רבע כפית פלפל שחור גרוס

מכינים את האסאדו: חותכים את הבשר לקוביות בגודל 2 סנטימטרים. לוקחים יריעת נייר כסף גדולה ומניחים במרכזה את קוביות הבשר. מתבלים במלח, פלפל גרוס, פפריקה וסילאן. מניחים עליהן את פרוסות הבצל והשום. סוגרים היטב את נייר הכסף ועוטפים בעטיפה נוספת של נייר כסף (אם אתם לא אוהבים נייר כסף – אפשר גם שהנייר הראשון יהיה נייר אפייה, אבל חובה שהשני יהיה נייר כסף). מחממים תנור לחום של 150 מעלות. צולים במשך שעה, מנמיכים ל־120 מעלות וצולים עוד לפחות 4 עד 6 שעות.

מכינים את החלות: שמים את כל החומרים פרט למים במיקסר עם וו לישה. מפעילים במהירות נמוכה ומוסיפים את המים עד לקבלת בצק רך ודביק למדי. לשים 8 דקות. מכבים את המיקסר, יוצקים מעט שמן כדי שאפשר יהיה להוציא את הבצק הדביק, ומעבירים לקערה משומנת או לשקית ניילון. מתפיחים שעתיים. מקמחים את הבצק, ומחלקים אותו ל־4 חלקים. מחלקים כל חלק ל־3 או 4 חלקים ומגלגלים לפס, קולעים לחלה של 3 או 4 ומניחים אותה על תבנית התנור, מרופדת בנייר אפייה. מורחים בביצה טרופה, מפזרים שומשום ומתפיחים 20 דקות. בינתיים מחממים תנור לחום של 190 מעלות. אופים במשך 20 דקות או עד שהחלות זהובות מאוד. מצננים מעט.

מרכיבים את המנה: לוקחים את האסאדו וקורעים אותו לרצועות. מעבירים את רצועות הבשר למחבת, מוסיפים את הנוזלים שהצטברו בתוך נייר הכסף (ואם רוצים אפשר גם את הבצל והשום) ומאדים יחד דקה או שתיים עד שהוא מתחמם. חוצים את החלות במרכז, מכניסים את הבשר הנפלא שבמחבת ומגישים.

לתגובות: avmyzlik@gmail.com