ארגון ה-OECD מפרסם היום (שלישי) דו"ח שסוקר שורה של מדדים בתחום החינוך ב-38 מדינות - ביניהן ישראל.
מהמסמך עולה כי ישראל מדורגת במקום הראשון מתוך 34 מדינות בשיעור ההוצאה לחינוך כאחוז מהתמ"ג. עוד עולה מהדו"ח כי במדינת ישראל ההוצאה לחינוך גבוהה לצד מספר תלמידים גבוה: הגידול השנתי בהוצאה לחינוך בישראל מסתכם בין השנים 2015-2021, ב- 5.5% לשנה לעומת ממוצע ה-OECD ב-1.6% לשנה.
במקביל בין 2022 ל-2023 שכר המורים בפועל בישראל גדל בכ-9-10% בחינוך הקדם יסודי (גני ילדים), בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. ב-OECD הוא גדל באותם שלבי החינוך בכ-4-7% בלבד.
עם זאת מספר ימי הוראה בישראל בין הנמוכים ביותר: מתוך כל המדינות החברות ב-OECD, מדינת ישראל נמצאת במקום 21 מתוך 29 מדינות בחינוך הקדם יסודי, 23 מתוך 37 מדינות בחינוך היסודי, במקום 32 בחטיבות הביניים ובמקום 30 בחטיבה העליונה מתוך 36 מדינות.
ב-2023 בישראל המורים לימדו 179 ימים בחינוך הקדם יסודי והיסודי (גני ילדים וכיתות א'-ו') ו-173 ימים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות (כיתות ז'-יב'), כאשר בשני שלבי חינוך אלו הגבוהים יותר חופשת הקיץ מתחילה מוקדם יותר בכ-10 ימים. ב-OECD בממוצע מספר ימי הוראה גבוה יותר: 194 ימים בחינוך הקדם יסודי (גני ילדים), 183 ימים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים -182 ימים בחטיבה העליונה.
בדו"ח צויין גם כי מנהלי מוסדות חינוך בישראל, בכל שלבי הגיל, משתכרים ב-50%-57% יותר מאשר בעלי השכלה שלישונית (השכלה גבוהה) במשק הישראלי. יש לציין בהקשר זה כי רובם המכריע של מנהלי בתי ספר בישראל, בכל שלבי החינוך, הם בעלי תואר שני או דוקטורט (כ-99% בחטיבת הביניים, כ-96% בחינוך היסודי וכ-80% בחטיבה העליונה).
שר החינוך, יואב קיש, אמר כי "אחד הנושאים שעולה מהדו"ח הוא הגידול המשמעותי שחל בישראל בתנאי השכר של המורים בגנים, ביסודי ובחטיבות הביניים. שיפור שכרם ותנאי העסקתם של המורים הוא מרכיב מרכזי במהלכים שאנו מובילים להזנקת מערכת החינוך הישראלית. הסכם השכר שאנו עמלים עליו כבר תקופה ארוכה עם ארגון המורים ובשל לחתימה מהווה חלק בלתי נפרד ממחויבות זו, ויביא לשיפור משמעותי גם בשכרם ובתנאי העסקתם של מורי התיכונים".
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, הוסיף: "מערכת החינוך הישראלית ניצבת בפני אתגרים משמעותיים מאד, כשהשנה המלחמה הממושכת והמציאות הביטחונית הקשה יצרה אתגרים חדשים ומורכבים מאד. על אף זאת, מערכת החינוך מצליחה להתמודד עם הקשיים, למצוא פתרונות לכל תלמידה ותלמיד, ולהמשיך לפעול בשגרת חירום. צעדים אלה הכרחיים להמשך מגמת צמצום הפערים של מערכת החינוך מול יתר מדינות ה-OECD".