בראיון לערוץ 7 אמר עו"ד בן דרור ימיני כי פסיקתו של בג"ץ, שהתיר את הקרנתו של הסרט ג'נין ג'נין, מבשרת את "מותה של האמת". בעבר, הוא אומר, גבולות חופש הביטוי היו שונים, והיום מתירים הכל, ובית המשפט אינו טורח לברר את אמיתותם של הדברים או לנקוט עמדה באשר להם.

בית המשפט, לדבריו, נסחף לכיוון שעל פיו הכל מותר: כל טענה וכל "נרטיב", (סיפור) גם אם מדובר ב"נרטיב" פלשתיני, ולפיו טנקים של צה"ל דרסו ילדים קטנים, שכמובן, אין לו על מה שיסתמך, מפני שבמציאות אירוע שכזה לא היה ולא נברא.

לדבריו, באירופה ברוב המדינות אסור להכחיש שואה, וזאת על פי החוק. עם זאת בעיני אחדים דבר זה נחשב פגיעה בחופש הביטוי, וישנם בישראל הטוענים כי באיסור זה נפגע החופש האקדמי וכי אסור "לסתום את הפיות", אך עובדה, אומר בן דרור ימיני, שמדינות אירופה החליטו כן "לסתום את הפה" לסוגים מסוימים של ביטויים.

התשובה הפשטנית של בג"ץ, אומר ימיני, ולפיה מתירים הכל בכל, היא "לא תשובה ראויה ביותר", ומענה לכך, לדעתו, מן הראוי שיינתן מהכנסת. לדבריו, לאור הפסיקה החדשה של בית המשפט על הכנסת לנסח שוב את החוק שיעסוק בחופש הביטוי, וזאת כדי לוודא שהחוק ייתן מקום לאבחנה בין אמת לשקר.
ב
ראיון לערוץ 7 אמר חגי טל, בין המשיבים בבג"ץ, אחיו של רועי טל הי"ד, שנפל בקרב בג'נין, כי אמנם התחושה קשה אך התוצאה אינה מפתיעה. "מהיום הראשון שכף רגלנו דרכה בבית המשפט ראינו לאן הרוח נושבת", אומר טל. הוא מוסיף: "קיווינו שבית המשפט יתעשת ויבין שעל כף המאזניים מונחת שאלה כבדה: מי מגן על שמם הטוב ועל זכרם של מי שמסרו נפשם ונפלו על הגנת המדינה. עליהם אין מי שישמור. דמם הפקר, אבל," מציין טל, "בית המשפט העדיף את זכותו של בכרי, שביחד עם המחבלים הפיק סרט שכל מטרתו להשמיץ את המדינה ואת מי שלחם בג'נין.

"החברה הנאורה הדמוקרטית והליברלית שאני מצוי בה, והנמצאת מימיני ומשמאלי: חבריי, מכריי, משפחתי וכו' אינה סובלת את הפגיעה. היא מקוממת אותנו", אמר טל. לדבריו, הדבר דומה למצב שבו מישהו מרסס כתובות נאצה על מצבות החללים.

טל אומר כי בפסק דינה השופטת דורנר אינה מזכירה ואפילו פעם אחת את כבוד המת ואת שמו הטוב וכן אינה משבצת בדבריה ולו מילה אחת בעניין הפגיעה במשפחות. "כנראה שכושר השיפוט שלה במקרה ספציפי זה לקוי". לדברי טל, היציאה למאבק נועדה לצעוק כי מדובר בשקרים, ולנסות להגן על שמם הטוב של חללי צה"ל.