המדד החודשי של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לספטמבר 2024 מצביע על רצון הציבור בשינוי פוליטי, לצד ירידה בביטחון בניצחון במלחמה ובאמון בהנהגה הצבאית והאזרחית.
לפי ממצאי הסקר, כמעט מחצית מהישראלים (46%) תומכים בהליכה לבחירות בתוך 3 חודשים. 12% נוספים תומכים בבחירות בתוך שלושה חודשים מסוף המלחמה, ורק 28% סבורים שהבחירות צריכות להתקיים במועדן הרגיל.
בקרב מצביעי האופוזיציה, התמיכה בבחירות מיידיות גבוהה במיוחד: 93% מתומכי השמאל, 91% מתומכי שמאל-מרכז, ו-72% מתומכי המרכז תומכים בבחירות תוך שלושה חודשים.
רמת האמון בממשלה נותרה נמוכה, כאשר רק ל-28% מהישראלים (ו-32% מהיהודים) יש רמת אמון גבוהה או די גבוהה בממשלה. רוב ניכר של הציבור הביע רמת אמון "נמוכה" בממשלה.
במקביל, הסקר מגלה בעיה משמעותית באמון הציבור בפיקוד הבכיר של צה"ל. רק ל-44% מהיהודים יש אמון גבוה או די גבוה בפיקוד הבכיר, לעומת 56% שהביעו אמון נמוך או נמוך מאוד. נתונים אלה משקפים את המשבר המתמשך באמון הציבור במוסדות המדינה..
ומה באופן כללי חושב הציבור על עתיד המלחמה?
11 חודשים מאז פרוץ המלחמה, רק 40% מהציבור היהודי בישראל, (דירוג 4,5 בסולם של 1 עד 5) מעריכים שישראל תנצח במלחמה, לעומת כשליש שמעריכים שלא תנצח (דירוג 1,2).
בקרב אזרחי ישראל הערבים, המצב אף פחות אופטימי, כאשר רובם (55%) "אינם בטוחים" שישראל תנצח (דירוג 1,2 בסולם של 1 עד 5).
בהשוואה לסקרים קודמים, נתונים אלה מעידים על עלייה מסויימת בשיעור הישראלים הסבורים שישראל תנצח במלחמה לעומת חודשים קודמים, אם כי הנתונים עדיין רחוקים מאלה שנרשמו בחודשי המלחמה הראשונים.
באשר לעסקת החטופים, שנמצאת במוקד הדיון הציבורי, 51% מכלל הישראלים תומכים בעסקה הכרוכה בוויתורים ישראלים משמעותיים. עם זאת, הסקר חושף חוסר אמון ניכר במניעיו של ראש הממשלה בנושא זה.
45% מהישראלים סבורים כי שיקוליו של ראש הממשלה בנושא עסקת החטופים מבוססים בעיקר על "תועלת פוליטית", ורק 30% מאמינים ששיקוליו הם ביטחוניים, הומניטריים ומדיניים בלבד. בעניין זה קיים פער גדול בין יהודים לערבים. בעוד שבקרב היהודים 40% מהנשאלים חושבים שהשיקולים של ראש הממשלה הם בעיקר שיקולים של תועלת פוליטית ו 35% מאמינים ששיקוליו ביטחוניים. בקרב הערבים 64% סבורים ששיקולי ראש הממשלה הם שיקולים פוליטיים ורק 8% חושבים שהם ביטחוניים.
עפ"י הסקר, ל-30% מהישראלים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 68% שיש להם אמון נמוך בראש הממשלה. מקרב היהודים, לכ-35% אמון גבוה בראש הממשלה, ול-63% אמון נמוך.
בסקר JPPI, שאיסוף הנתונים הנוגע אליו החל שעות ספורות לאחר שנודע על רצח שישה חטופים ברצועת עזה, נרשם רוב קטן בקרב היהודים הסבורים ש"לישראל אסור לוותר על שליטה בציר פילדלפי גם אם בגלל זה לא תהיה עסקת חטופים" (49%).
בקרב הערבים ישנו רוב גדול מאוד (84%) בעד עסקת חטופים. שקלול שתי העמדות מלמד שמכלל הציבור הישראלי מעט יותר ממחצית תומכים בעסקה בתנאים המחייבים את ישראל לויתורים משמעותיים (51%).
מקרב היהודים הסבורים ש"לישראל אסור לוותר על שליטה בציר פילדלפי גם אם בגלל זה לא תהיה עסקת חטופים", הרוב המכריע (74%) סבורים ששיקולי של ראש הממשלה הם "בעיקר שיקולים בטחוניים, הומניטריים ומדיניים".
לעומת זאת, מקרב מי שבחרו בעמדה ש"ישראל צריכה לוותר על שליטה בציר פילדלפי כדי לאפשר עסקה לשחרור חטופים", רוב גדול עוד יותר (86%) סבורים ש"השיקולים של ראש הממשלה הם בעיקר שיקולים של תועלת פוליטית".
לגבי הרחבת הלחימה, מדד jppi לחודש ספטמבר מגלה תמיכה משמעותית בפתיחת חזית שנייה בלבנון. 51% מהיהודים תומכים בפתיחת חזית שנייה נגד חיזבאללה בהקדם האפשרי. לעומת זאת, בקרב הערבים, 54% סבורים שיש לנסות להגיע להסכם בתמיכה בינלאומית למניעת מלחמה.
בזירת יהודה ושומרון, הסקר מצביע על מודעות גוברת לבעיית האלימות מצד יהודים. 49% מהיהודים מגדירים פגיעה של מתיישבים יהודים בפלסטינים כ"תופעה חמורה שיש להיאבק בה", לעומת 31% הסבורים שהתופעה "נופחה" ו-18% הרואים בה "תגובה סבירה".
פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, מסכם את ממצאי הסקר: "הנתונים מצביעים על משבר אמון עמוק בין הציבור להנהגה, בעת שישראל ניצבת בפני אתגרים קיומיים. הירידה באמון בניצחון במלחמה, לצד החשדנות כלפי מניעי ראש הממשלה, מדגישים את הצורך הדחוף בשיקום האמון ובגיבוש אסטרטגיה לאומית מוסכמת. זאת ניתן להשיג באמצעות בחירות כלליות, ואכן רק מעט יותר מרבע מהישראלים סבורים שאין להקדים את הבחירות".