דוחים על הסף

חודשיים וחצי אל תוך המלחמה, רגע לפני סוף שנת 2023, הודיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי בכוונתו לחקור שורה ארוכה של היבטים הקשורים למחדל שאיפשר את פרוץ המלחמה. עם הודעתו הדגיש המבקר כי תחת הביקורת הזאת ייבחן תפקודה של כל צמרת ההנהגה הישראלית, המדינית והצבאית, ולאורך כל השנים האחרונות. נוסף על כך הודיע המבקר כי לא יימנע ממתן המלצות אישיות, כלומר קריאות להתפטרות ואף להעמדה לדין במידת הצורך.

מרגע שהחלה חקירת המבקר, שורה ארוכה של גורמים פועלים במרץ רב על מנת לסכל אותה. מעל כולם ניצב צה"ל, שבמשך חודשים ארוכים פשוט מסרב לשתף פעולה עם אנשי משרד מבקר המדינה בשלל טיעונים. ציר אחר שבו פועלת המערכה לסיכול חקירתו של המבקר הוא הציר התודעתי, במסגרתו שורה של גורמים, ובראשם יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד, פועלים על מנת לערער את אמינותו וחוסר הטייתו של המבקר. התוצאה היא שקרוב לשנה לאחר פרוץ המלחמה, ודוחות מבקר המדינה נמצאים במבוי סתום. בשורות הבאות נציג כיצד פועלים הכוחות השונים ומה מניעיהם בניסיונם למנוע ממבקר המדינה לחשוף את היקף מחדלי שבעה באוקטובר.

בהודעתו של אנגלמן מדצמבר 2023, נאמר כי צוות המבקר השלים את גיבוש הנושאים שהוא מבקש לחקור. בין הנושאים שהציב מבקר המדינה בראש סדרי העדיפויות שלו לבדיקה ניתן למצוא את הסוגיות הבאות: תפיסת הביטחון הלאומי והשפעתה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל; עבודת הקבינט המדיני־ביטחוני לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל; שימור יכולת ייצור הנשק העצמאית בישראל; מיגון הרשויות המקומיות בדרום ובצפון; כיתות הכוננות; ההסברה הישראלית לאורך המלחמה; פינוי וזיהוי החללים; המסיבה ברעים ועוד שורה ארוכה למדי של נושאים.

ברשימה החלקית שהצגנו נמצאים נושאים שהם בליבת המחדל. לצידה ישנם תחומים נוספים רבים, מרכזיים יותר ופחות, שמרכיבים את תמונת המחדל. מסיבה זו, כך סבורים בסביבת המבקר, יש גורמים המנסים לסכל את החקירות שלו, על מנת שהמבקר לא יוכל להשלים את הדוח ולחשוף את המחדלים של כלל הדמויות הבכירות במדינה.

המבקר עצמו התייחס לכך במפורש בשבוע שעבר, במהלך דבריו בטקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין בתל אביב: "חלק מהמערכות הציבוריות והשלטוניות, שבמסגרתן נשחק במשך חודשים ערך הנשיאה באחריות, הן אלו אשר נוקטות בפעולות ממשיות שתכליתן למנוע או לעכב כל בדיקה, חקירה או ביקורת אובייקטיבית, מקצועית ונטולת פניות. המערכת הצבאית מצידה, בגיבוי היועצת המשפטית, הציבה כדבר שבעובדה חומות גבוהות ובלתי עבירות שמובילות הלכה למעשה לסיכול הביקורת; משרד ראש הממשלה מצידו הגם שמספק חומרים עדיין מציב מכשולים, אשר מעכבים ומשבשים את הפעולה המקצועית המתבקשת".

"החומות הגבוהות", כמו שמכנה אותן המבקר, לא הוצבו בתחילת הדרך. למעשה, בשלבים הראשונים שיתוף הפעולה בין צה"ל למבקר היה יעיל למדי. שני ראשי הגופים הללו, מבקר המדינה אנגלמן והרמטכ"ל הרצי הלוי, ניהלו שיחות ארוכות לקביעת המנגנונים שיאפשרו את ביצועם של התחקירים. ממידע שהגיע לידי 'בשבע' מגורמים בצה"ל מתברר שמספר גדול של נציגי מערכות צבאיות נפגשו עם אנשי משרד המבקר, כחלק מחובתם לספק למבקר את המידע שהוא נזקק לו לצורך הביקורת. בחלק מהיחידות אף החלו לעבוד צוותי פעולה פנימיים על מנת להיערך לביקורת. אלא שאז התבררו לרמטכ"ל הנושאים שמבקש המבקר לחקור, ומרגע זה והלאה הורה הלוי לנתק כל קשר עם משרד המבקר.

הטיעון הרשמי שבו ניסו בצה"ל להסביר במשך חודשים את סירובם הוא שחקירתו של המבקר תיקח קשב רב מצה"ל, שעסוק בלחימה רב זירתית. המשמעות של אותה לקיחת קשב, כך טוען צה"ל כבר חודשים ארוכים, היא שמובילי המאמץ המלחמתי בכלל הגזרות ייאלצו להתעסק במתן תשובות למבקר, במקום בביצוע עבודתם.

על פניו מדובר בטיעון שיש לו אחיזה רבה במציאות. גם מבקר המדינה הכיר בו בחודשים הראשונים, ועל כן סיכם עם צה"ל על שלושה מעגלי חקירה, בעודו מדגיש לנציגי הצבא כי לוחות הזמנים שלו גמישים, והוא מוכן להתמקד בנושאים בהתאם לצורכי המבצעיות של צה"ל, או במילים אחרות, בהתאם לרמת העצימות של הלחימה. צה"ל סירב להצעה הזאת, ולמעשה סירב לכל הצעות העבודה והתיאום שהגיעו ממשרד מבקר המדינה.

בשלב זה הבינו במשרד מבקר המדינה כי צה"ל למעשה מנסה לסכל את תחקיריו של אנגלמן. "מה שאנחנו חווים בחודשים האחרונים הוא חסר תקדים. תמיד יש מתח בין גוף מבקר לגוף מבוקר, אבל מעולם לא נתקלנו במשהו כזה. אנחנו מדברים על חודשים על גבי חודשים שבהם צה"ל נמנע מכל שיתוף פעולה איתנו", אומרים בכירים במשרד מבקר המדינה.

לאחר שהתגבשה ההבנה כי הצבא פועל למנוע מאנגלמן לערוך את הביקורת על הצבא, החליטו במשרד המבקר לדרוש את שיתוף הפעולה. הטיעון שטענו אנשיו של אנגלמן היה פשוט למדי: לא יכול להיות שלאורך כל חודשי המלחמה צה"ל נמצא באותה רמת עצימות שמונעת ממנו לשתף פעולה עם הבדיקה החיצונית. מעבר לאמירה הכללית הביאו במשרד המבקר שתי ראיות נוספות לכך שצה"ל עצמו סבור כי הלחימה כבר אינה עצימה כבעבר: הראשונה, העובדה שסדרי הכוחות הלוחמים כעת קטנים משמעותית ממה שהיו בחודשי המלחמה הראשונים. השנייה, והמשמעותית יותר, צה"ל עצמו מבצע שורה ארוכה של תחקירים פנימיים.

בצה"ל ראו כי התירוץ הרשמי שנתנו עד כה נתקל בקשיים, ועברו לתירוץ הבא: אין אפשרות לשתף פעולה בשלב זה עם המבקר, כי הקצינים שייחקרו ייאלצו לשכור את שירותיהם של עורכי דין שיגנו עליהם, והדבר יוביל לכרסום הלכידות בצמרת הצבא ויפגע במאמץ המלחמתי. כשאנשיו של אנגלמן שמעו את הטיעון הזה הם לא היו יכולים שלא לגחך.

"מכל הטיעונים שצה"ל הביא עד היום, זה המגוחך ביותר", אומרים גורמים בסביבת המבקר. "אותם קצינים בכירים כבר הצטיידו בשירותיהם של עורכי דין רבים. כל אחד מהם הרכיב סוללת עורכי דין כדי שתגן עליו בתחקירים הפנים־צה"ליים. על איזו פגיעה בלכידות הם מדברים? אם מדובר בפגיעה כל כך קשה, למה הם אפשרו לכל הקצינים הבכירים הללו לשכור את שירותיהם של עורכי דין בכירים?".

אור השמש המחטא שקע

חלק מהמעטפת שמאפשרת את הסרת האחריות מצמרת צה"ל, כך סבורים במשרד מבקר המדינה, היא התנהלותה של היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה, שנותנת גיבוי לצה"ל בסירובו לשתף פעולה עם אנגלמן. הדבר הגיע לשיא בחודשים האחרונים, כאשר היועמ"שית והפרקליטות יישרו קו עם העתירה של התנועה לאיכות השלטון ועמותת אומץ שדרשה מבג"ץ למנוע מהמבקר לפתוח בבדיקתו בתוך צה"ל. בג"ץ נתן צו ביניים כבר לפני כמה חודשים, ולאחרונה קבע את הדיון בעתירה לסוף חודש אוקטובר.

"זה אירוע ביזארי. כל הארגונים שעתרו להקמת ועדת חקירה באופן מיידי, עתרו כדי למנוע מהמבקר לחקור כרגע", אומרים בכירים במערך ביקורת המדינה. "כל אותם גופים שחרתו על דגלם מלחמה בשחיתות, פועלים כדי למנוע מלהגיע לחקר האמת. פתאום שומרי סף זה לא דבר חשוב. פתאום שלטון החוק זז הצידה. פתאום כל הדיבורים היפים על כך שאור השמש הוא גורם החיטוי הטוב ביותר נגנזים".

במהלך הדיונים בבג"ץ עבדו נציגי הצבא שעות נוספות כדי לשכנע את השופטים כי לא ניתן לקיים כעת את בדיקות המבקר. בין היתר הוצג לשופטים בחלקו החסוי של הדיון סדר היום של כמה מהקצינים שנדרשים לתת תשובות במסגרת דוח המבקר, בהם אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן.

"אומנם זה נראה כאילו אנחנו מנסים למנוע בדיקה חיצונית, אבל זה לא נכון. אנחנו פשוט יודעים שכרגע זה לא אפשרי. המשמעות היא שקצינים יצטרכו לבחור אם להתמקד במלחמה או לספק תשובות למבקר", אומרים גורמים צבאיים המעורבים בנעשה.

אבל אתם כן עושים תחקירים פנימיים, ולפי עדותו של ראש אמ"ן מדובר במאות שעות של תחקירים. זה לא הסטת הקשב ממאמצי המלחמה?

"לא. זה הכרחי לשיפור המלחמה. כשאנחנו חוקרים את אירועי הדרום, זה כי אנחנו צריכים להתכונן למערכה בצפון. התחקירים שביצעו באמ"ן הובילו לשינוי בצורה שאנחנו אוספים היום מודיעין בכלל הגזרות. לתחקירים האלה יש חשיבות מיידית".

למרות הטיעונים שיוצאים מצה"ל על ההבדל בין התחקירים שלהם לדוח שמחבר המבקר, המציאות דווקא מוכיחה אחרת. בתוך רשימת הנושאים שאנגלמן מבקש לבדוק ניתן למצוא גם את סוגיית ההסברה, הלוחמה הכלכלית בטרור, מיגון הצפון ומיגון החיילים בשטח. אלו נושאים בעלי השלכות מיידיות למלחמה, והטענה כי בדיקותיו יכולות לחכות לתקופות רגועות יותר מתקשה לעמוד במבחן המציאות.

יתרה מזאת, ישנו מספר קטן של נושאים שבהם כן הושלמה עבודתו של המבקר, אחד מהם הוא אבטחת צירים ביהודה ושומרון. "מדובר בדוח מצוין שהושלם תוך כדי המלחמה, ויש בו התייחסות גם לכשלים מבצעיים, גם לסוגיית המחסומים וגם לסוגיית מיגון הרכבים המשטרתיים בגזרה. אחרי השלמת הדוח נרצחו שוטרים ברכבם בפיגוע ירי במחסום בתרקומיא. זו בדיוק המטרה של הדוחות האלה", אומרים גורמים המעורים בנושא.

כאמור, היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות יישרו קו עם צה"ל. הם אף ניסו לצמצם את יכולתו לבדוק סוגיות מסוימות בטענה כי אין לו הסמכות לעשות זאת. "מבקר המדינה בודק תהליכים, הוא לא יכול לבדוק מדיניות", אומרים ל'בשבע' גורמים במשרד המשפטים. "לגבי רוב מוחלט של הנושאים אין שום מחלוקת לגבי שאלת הסמכות של המבקר לבדוק. ברור שיש לו הסמכות לכך. רק בשאלות של מדיניות (תפיסת הביטחון של ישראל. א"מ) העמדה הקבועה של הייעוץ המשפטי, עוד מימי מלחמת לבנון השנייה, היא שאין למבקר סמכות לחקור".

במשרד המבקר דוחים את הטיעונים הללו, נוכח העובדה שחוק היסוד שמסדיר את עבודתו של המבקר נתן לו סמכויות בדיקה בלתי מוגבלות לבדוק "כל עניין שיראה צורך בו". השופטים לא הכריעו עד כה בשאלה זו. יחד עם זה, גורמים המעורים בפרטים סבורים כי הניסיונות של הייעוץ המשפטי לצמצם את סמכויותיו של המבקר נובעות מהרצון להחליש אותו, שכן המבקר הוא הגורם האמון על בדיקת תפקודן של היועצת המשפטית והפרקליטות.

למרות הדברים האלה, גם בפרקליטות מבינים כי אין אפשרות למנוע את החקירות והבדיקות החיצוניות עוד זמן רב. הגורמים ששוחחנו איתם, שכיום מצדדים בעמדת הצבא, הוסיפו כי שעון החול של צה"ל הולך ונגמר. מבחינתם בתום שנה לפרוץ המלחמה לא יהיה מנוס מלהתחיל בבדיקות החיצוניות. "ברור שאי אפשר למנוע את הבדיקות עד לסוף המלחמה. מה יקרה אם היא תימשך עוד 5-4 שנים כמו שאומרים בצה"ל? לא נחקור את זה כל התקופה הזאת? זה לא הגיוני", הם אומרים.

תביא דוח, נקים ועדה

חזית נוספת בעימות מנהל יושב ראש האופוזיציה לפיד, שכבר חודשים ארוכים פועל לקעקע את האמון הציבורי במבקר. לפיד טוען שהמבקר מנסה להגן על נתניהו ולהטיל את האחריות למחדל על גורמים אחרים. בשבוע שעבר, לאחר ישיבה עם אנשי המבקר, אמר לפיד כי הוא אינו מאמין ב"ניקיון כפיה של החקירה". נוכח העובדה שהמבקר הודיע לאורך כל הדרך כי כל הדרג המדיני יהיה תחת חקירותיו, והוא לא יימנע מלהטיל אחריות והמלצות אישיות גם על ראש הממשלה, דוחים בסביבתו של אנגלמן את טיעוני לפיד.

מאחורי הקמפיין הפומבי של לפיד נגד המבקר עומד מניע אחר. לפיד יהיה אחד מהגורמים שעומדים לככב בשורה של סעיפים בדוח המבקר, על תקופתו כשר החוץ, ראש הממשלה החלופי וראש הממשלה בפועל בתקופה שקדמה למלחמה במסגרת ממשלת בנט־לפיד. חלק עיקרי בדוח צפוי לעסוק בהסכם הגז עם לבנון וחיזבאללה, ולפיד, כך אומרים גורמים המעורים בפרטים, חושש מאוד מהתוצאות של החקירה הזאת.

במקביל לניסיונותיו של לפיד למנוע מהמבקר להגיש את הדוח שלו, דמות בכירה אחרת ביש עתיד פועלת למען מטרה הפוכה בדיוק. מדובר בחבר הכנסת מיקי לוי, יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה. "זה מדהים. מצד אחד לפיד אומר שאי אפשר לסמוך על המבקר, ואז שולח את מיקי לוי ללחוץ על המבקר שיגיש דוח ראשוני ולא מקיף", אומרים גורמים המעורים בפרטים.

מה המטרה שעומדת מאחורי זה?

"דרך הוועדה לביקורת המדינה אפשר לכפות הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אבל בשביל זה צריך דוח של המבקר. לוי פשוט מנסה שיהיה מסמך כלשהו כדי שהוא יוכל להתניע את התהליך. הוא לא יצליח, כי אין לו רוב בוועדה, אבל מה אכפת לו לגזור דיבידנד פוליטי?".

מטעמו של חבר הכנסת לוי לא מכחישים שזו הכוונה. "חבר הכנסת לוי פנה אל המבקר בארבעה מכתבים וקיים עימו שתי פגישות אישיות על מנת לשכנע אותו להגיש דוח מקוצר שיאפשר ליושב ראש הוועדה לקיים דיון להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך המבקר לא נענה לבקשתו", נמסר מלשכת יושב ראש הוועדה. "הלחץ על המבקר מופעל מאחר שאין לוועדה לביקורת המדינה זמן להמתין עד שהמבקר יסיים את ביקורתו. דוח מקוצר של 25 עמודים ממבקר המדינה, עם החומר שאסף עד עכשיו ועם תוכנית עבודה לעתיד, יאפשר לוועדה לביקורת המדינה בראשותו של חבר הכנסת לוי להביא את הדוח לדיון ולהצבעה לצורך הקמת ועדת חקירה ממלכתית".

סוגיית ועדת החקירה הממלכתית מרחפת מעל כל הליך הבדיקה שמקדם המבקר. הגורמים המתנגדים לבדיקת המבקר טוענים כי מטרת הבדיקה היא לפגוע ביכולת של ועדת החקירה הממלכתית לקום ולתפקד כראוי. חלקם טוענים כי חקירת המבקר נועדה להראות שאין צורך בוועדת החקירה הממלכתית, אחרים סבורים כי בדיקת המבקר תוביל לכך שהנחקרים הצפויים למעשה יוכנו ויקבלו תשובות על ידי דוחות המבקר.

בסביבת המבקר דוחים בנחרצות את כל הטענות הללו. אנגלמן עצמו חזר ואמר בדיונים כי ברגע שתקום ועדת החקירה הוא יעבוד איתה בצורה מלאה וייקבעו מסגרות העבודה שיאפשרו לה למלא את תפקידה. אך יחד עם זה, אנשי המבקר מצביעים על שורה של בעיות בוועדת חקירה.

"אנשים אומרים שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית כאילו זה איזה מטה קסם שיפתור את הכול. הם לא מבינים שלוועדה הזאת יש המון מגבלות. היא צריכה לקבל את המינוי שלה והסמכויות שלה מהממשלה, וזה גם אומר שהיא תהיה מוגבלת אך ורק לסמכות שהממשלה תיתן לה. ואם הממשלה תקבע, כמו שהיה בוועדת אגרנט, כי הוועדה תחקור רק את הכשל הצבאי, מה יהיה אז? המבקר לא מוגבל בשום תחום, ולכן הוא עוקף את הבעיות הללו", הם אומרים.

פנינו ליושב ראש האופוזיציה ושאלנו מדוע הוא פועל לערער את האמון במבקר המדינה, האם יש לו ראיות לכך שאנגלמן פועל על מנת להגן על נתניהו, מדוע הוא מתנגד לחקירת המבקר על אירועי שבעה באוקטובר, האם חבר הכנסת מיקי לוי פועל בניגוד לעמדת מפלגת יש עתיד כשהוא קורא להשלמת בדיקת המבקר והאם התנגדותו של לפיד נובעת מחקירת המבקר על חלקו של לפיד במחדל. יושב ראש האופוזיציה בחר להתעלם מהשאלות והשיב כך: "מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הוא מבקר מטעמו של בנימין נתניהו ועושה דברו, יש חשש כן ואמיתי שחקירותיו ישמשו את ראש הממשלה בנימין נתניהו להיערך לוועדת חקירה ממלכתית וזאת באמצעות עיון בחומר אשר אוסף צוות הבדיקה, הסתרת פרוטוקולים והפחדת עדים רלוונטיים.

"מבקר המדינה לא משמש כשומר סף במדינת ישראל, עם כניסתו לתפקיד הוא ביטל את האגף לתפקידים מיוחדים, אשר תפקידו היה לחקור שחיתויות בשירות הציבורי וזה אשר היה ממונה על חקירות השחיתות החשובות בתולדות המדינה".

בנוגע לחלקו בהסכם הימי עם לבנון השיב לפיד: "אין גורם מקצועי או ביטחוני אחד במדינת ישראל שחושב שיש קשר כלשהו בין הסכם קידוחי הגז בעומק הים לבין פגיעה בהרתעה הישראלית. בניגוד לשקרים המוזרים של מכונת הרעל, ההרתעה נפגעה כשהחיזבאללה הקימו אוהלים בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל ביולי 2023 מבלי שהדבר נתקל בשום תגובה של ממשלת נתניהו".

מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מכבד את מוסד המבקר ופועל לאפשר כל ביקורת, וזאת מבלי לפגוע במאמץ המלחמתי ובקשב הפיקודי, בדיוק כפי שקבע בג"ץ.

"בתשובת צה"ל לבג"ץ עמדנו על כך ⁠שקיומה של ביקורת במתווה המבוקש על ידי המבקר, בעיצומה של מלחמה קשה במספר חזיתות, תפגע פגיעה ממשית ומוחשית בתפקודם של גופי הביטחון. צה"ל אף הציע להתחיל את הביקורת באופן מיידי במספר נושאים, בכפוף להתפתחויות הביטחוניות, אך מבקר המדינה דחה הצעה זו".

משרד מבקר המדינה:

"מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע כבר בתחילת מלחמת חרבות ברזל שבכוונתו לערוך ביקורת מקיפה ונוקבת על כלל הדרגים -המדיני, האזרחי והצבאי. כמו כן הודיע שבביקורת תוטל אחריות על הגורמים לכשל החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. מול הצבא גובשה תכנית ביקורת מדורגת בשים לב להתפתחות הלחימה, כאשר בשלב הראשון הביקורת תעסוק בסוגיות הנוגעות בעורף, בהגנה על יישובים, בטיפול בחיילי מילואים, בהגנה על עוטף ירושלים ועוד.

בימים אלו מאות עובדי משרד מבקר המדינה עמלים על עשרות דוחות ביקורת על מלחמת חרבות ברזל ועל הכשלים שהובילו לטבח בשמחת תורה ב-7.10. אנחנו מצפים שכלל המבוקרים יעמדו בדרישות חוק יסוד : מבקר המדינה וישתפו פעולה באופן מלא עם הגוף היחיד שמבצע בעת הזאת בדיקה חיצונית אוביקטיבית ומקיפה על הגורמים שהביאו לאירועי ה-7.10 ועל המחדלים שאירעו לאחר הטבח".