עובדי סוכנות החדשות עתי"ם פנו היום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וביקשו לפרק את הסוכנות. לדבריהם בהגיעם לעבודה, מצאו את דלתות המערכת נעולות.
"סוכנות עתי"ם" בת ה- 53 נסגרה הבוקר. 20 עובדיה גילו כי על דלת מקום עבודתם הוצב השלט "סוכנות הידיעות מפסיקה את פעילותה".
הסיבה לסגירה היא חובות כספיים. "מועצת המנהלים של הסוכנות החליטה לא להמשיך לממן את עבודת הכתבים, ומשרדי הסוכנות נסגרו".
עוד מציינים באתר כי הדבר לא היווה הפתעה גמורה וכי בשבועות האחרונים רווחו שמועות על סגירה אפשרית.
חיים פרנקל כתב בכיר שעבד בסוכנות כתשע שנים אמר כי אופן הסגירה שערורייתי "הצורה שבה סגרו את עתי"ם היא שערוריתית", אמר והוסיף כי "חיים נוי, ראש מחלקת החדשות, הגיע הבוקר למערכת, ניסה לפתוח את הדלת, ולתדהמתו מצא שהמנעולים הוחלפו, ועל הדלת הייתה תלויה הודעה על הפסקת פעילות הסוכנות".
גם העיתונאי יורם לוי מי שעבד בעתי"ם במשך 20 שנה ועזב לפני כמה חודשים ציין כי הדבר היה צפוי.
מנכ"ל עתי"ם מזה עשרה חודשים, תנחום גורביץ', אמר כי קשיים כספיים גרמו לסגירה וכי "לעובדים יש חלק גדול בסגירת הסוכנות. הם עצמם הגישו תביעה נגד עתי"ם, שהובילה לעיקולים על נכסי החברה, נכסים שהיו אמורים להיות ממומשים כדי לכסות חובות. במקביל היו קליינטים שעזבו אותנו, כמו רשות השידור, וממש לאחרונה גלי צה"ל, בשל בעיות תקציב".
סטלה קורין ליבר כותבת בגלובס כי עתי"ם שנוסדה ב-1950 על-ידי 14 כלי התקשורת המובילים דאז: "מעריב", "ידיעות אחרונות", "הארץ", "הצופה", "על המשמר", "דבר", "ג`רוזלם פוסט", קול ישראל, "המודיע", "הבוקר" ו"למרחב", הוקמה תוך ניגוד אינטרסים מלכתחילה.
הסוכנות נועדה לתת שירות עבור כלי התקשורת והללו אמורים היו לרכוש ידיעות שלמות או חלקיות תמורת תשלום. מאידך מוסיפה קורין ליבר הסוכנות התחרתה על הישגים והצלחה עם בעליה.
התוצאה כותבת קורין ליבר "לבעלי הבית היה אינטרס לשמור על עתי"ם כגוף חלש, שראוי להחביאו, לא לעודדו ולא לקדמו".
"מנהליה ועורכיה היו כל השנים מינויים שתאמו את דרישת המיתון העיסקי של הבעלים: אלתר וולנר, שבא אחרי פרישתו מ"הצופה"; שבתאי הימלפרב, שהגיע הישר מקבוצת עיתוני מפא"י ההיסטוריים; אחריהם חיים נוי, שכיהן כמה שנים בתואר מנהל-מחליף; ומינואר השנה תנחום גורביץ, מוותיקי "ידיעות אחרונות".
בשנים האחרונות היו נסיונות חוזרים ונשנים של העובדים ליצור תחומי פעילות נוספים מציינת קורין ליבר, בין היתר ניסו העובדים של הסוכנות להקים אתר אינטרנט פעיל, אך בקשתם הושבה ריקם. גם נסיונות של גורמים עסקיים להכנס לשותפות בסוכנות נבלמו.
משקיע זר אחד ביקש להשקיע מאות אלפי דולרים, עד שהובהר לו שחלקו בסוכנות לא יכלול זכויות ניהול. "עתי"ם חזקה מאיימת על בעלי הבית שלה, שמעדיפים לשמר אותה מחוברת למכונת הנשמה, לא מתה ולא חיה", כותבת קורין ליבר.
גם מצב עובדיה לא שפר עליהם. מתברר כי ההנהלה הפרישה הפרשות פנסיוניות לא מלאות ועל רכיבים מרכזיים של הפנסיה לא בוצעו הפרשות. לכן פנו העובדים לבית הדין האזורי לעבודה בת"א שהכיר בתביעותיהם ונתן צו עיקול על שלש דירות בת"א הנמצאות בבעלות עתי"ם.
העובדים נכתב בגלובס ציינו את זהירותם הרבה בבקשה, ונמנעו במכוון מלבקש עיקולים על נכסים המשמשים לעבודה עצמה, כדי שלא תיפגע.
"סוכנות עתי"ם" בת ה- 53 נסגרה הבוקר. 20 עובדיה גילו כי על דלת מקום עבודתם הוצב השלט "סוכנות הידיעות מפסיקה את פעילותה".
הסיבה לסגירה היא חובות כספיים. "מועצת המנהלים של הסוכנות החליטה לא להמשיך לממן את עבודת הכתבים, ומשרדי הסוכנות נסגרו".
עוד מציינים באתר כי הדבר לא היווה הפתעה גמורה וכי בשבועות האחרונים רווחו שמועות על סגירה אפשרית.
חיים פרנקל כתב בכיר שעבד בסוכנות כתשע שנים אמר כי אופן הסגירה שערורייתי "הצורה שבה סגרו את עתי"ם היא שערוריתית", אמר והוסיף כי "חיים נוי, ראש מחלקת החדשות, הגיע הבוקר למערכת, ניסה לפתוח את הדלת, ולתדהמתו מצא שהמנעולים הוחלפו, ועל הדלת הייתה תלויה הודעה על הפסקת פעילות הסוכנות".
גם העיתונאי יורם לוי מי שעבד בעתי"ם במשך 20 שנה ועזב לפני כמה חודשים ציין כי הדבר היה צפוי.
מנכ"ל עתי"ם מזה עשרה חודשים, תנחום גורביץ', אמר כי קשיים כספיים גרמו לסגירה וכי "לעובדים יש חלק גדול בסגירת הסוכנות. הם עצמם הגישו תביעה נגד עתי"ם, שהובילה לעיקולים על נכסי החברה, נכסים שהיו אמורים להיות ממומשים כדי לכסות חובות. במקביל היו קליינטים שעזבו אותנו, כמו רשות השידור, וממש לאחרונה גלי צה"ל, בשל בעיות תקציב".
סטלה קורין ליבר כותבת בגלובס כי עתי"ם שנוסדה ב-1950 על-ידי 14 כלי התקשורת המובילים דאז: "מעריב", "ידיעות אחרונות", "הארץ", "הצופה", "על המשמר", "דבר", "ג`רוזלם פוסט", קול ישראל, "המודיע", "הבוקר" ו"למרחב", הוקמה תוך ניגוד אינטרסים מלכתחילה.
הסוכנות נועדה לתת שירות עבור כלי התקשורת והללו אמורים היו לרכוש ידיעות שלמות או חלקיות תמורת תשלום. מאידך מוסיפה קורין ליבר הסוכנות התחרתה על הישגים והצלחה עם בעליה.
התוצאה כותבת קורין ליבר "לבעלי הבית היה אינטרס לשמור על עתי"ם כגוף חלש, שראוי להחביאו, לא לעודדו ולא לקדמו".
"מנהליה ועורכיה היו כל השנים מינויים שתאמו את דרישת המיתון העיסקי של הבעלים: אלתר וולנר, שבא אחרי פרישתו מ"הצופה"; שבתאי הימלפרב, שהגיע הישר מקבוצת עיתוני מפא"י ההיסטוריים; אחריהם חיים נוי, שכיהן כמה שנים בתואר מנהל-מחליף; ומינואר השנה תנחום גורביץ, מוותיקי "ידיעות אחרונות".
בשנים האחרונות היו נסיונות חוזרים ונשנים של העובדים ליצור תחומי פעילות נוספים מציינת קורין ליבר, בין היתר ניסו העובדים של הסוכנות להקים אתר אינטרנט פעיל, אך בקשתם הושבה ריקם. גם נסיונות של גורמים עסקיים להכנס לשותפות בסוכנות נבלמו.
משקיע זר אחד ביקש להשקיע מאות אלפי דולרים, עד שהובהר לו שחלקו בסוכנות לא יכלול זכויות ניהול. "עתי"ם חזקה מאיימת על בעלי הבית שלה, שמעדיפים לשמר אותה מחוברת למכונת הנשמה, לא מתה ולא חיה", כותבת קורין ליבר.
גם מצב עובדיה לא שפר עליהם. מתברר כי ההנהלה הפרישה הפרשות פנסיוניות לא מלאות ועל רכיבים מרכזיים של הפנסיה לא בוצעו הפרשות. לכן פנו העובדים לבית הדין האזורי לעבודה בת"א שהכיר בתביעותיהם ונתן צו עיקול על שלש דירות בת"א הנמצאות בבעלות עתי"ם.
העובדים נכתב בגלובס ציינו את זהירותם הרבה בבקשה, ונמנעו במכוון מלבקש עיקולים על נכסים המשמשים לעבודה עצמה, כדי שלא תיפגע.