אלי גולדשמידט
אלי גולדשמידטצילום: ללא

חבר הכנסת לשעבר ממפלגת 'העבודה', אלי גולדשמידט, הסביר בסרטון שפרסם מדוע התמיכה בהסכם אוסלו הייתה טעות.

בסרטון הוא אומר: "אמרתי בפוסט קודם שאני טעיתי ורבים מחבריי טעו כשתמכנו בהסכמי אוסלו. כמובן שהיו כאלה שקפצו על זה, כמוצאי שלל רב, הנה מישהו שהיה בשמאל או במפלגת העבודה מודה שהוא כשל בכך שהוא תמך באוסלו. זה לא מעניין אותי".

הוא פירט: "מעניין אותי להסתכל באמת הפנימית שלי ולא לחשוש גם אם התוצאות אינן טובות כשאני מסתכל פנימה. אוסלו היה ביטוי מעבר לרצון לעשות שלום עם הערבים, זה היה ביטוי להתקבל בעמים, להתקבל בעולם הליברלי, המתקדם".

"עד אוסלו", המשיך, "לא היינו יכולים לטוס לא לסין, לדעתי גם לא ליפן, לא לרוסיה, לא למזרח אירופה, לא למרבית מדינות דרום אמריקה. אחרי אוסלו הכל נפתח. פתאום התקבלנו למשפחת העמים. זה נתן לנו הרגשה מאוד טובה".

הוא המשיך: "אף אחד לא לימד אותי ערבית, ולא רק שאף אחד לא לימד אותי ערבית, אף אחד גם לא רצה ללמוד ערבית. בכל הסביבה שלי, כל ראשי הממשלה שלנו, נדמה לי שלמעט משה שרת שידע ערבית, כולם, מבן גוריון ועד ביבי היום, בכל אורך השורה לא ידעו ערבית. אני לא יודע כמה חברי כנסת שהם לא מהמפלגות הערביות שנמצאים בכנסת היום יודעים ערבית. חוץ מכאלה שהיה ראשי שב"כ. אבי דיכטר, מן הסתם יודע ערבית. זה מראה משהו".

הוא סיפר עוד: "אני זוכר שהיו באים אלינו, בעיקר אנשים מבני עדות המזרח, ממרוקו, מעיראק, כאלה שהיו באים ואומרים לנו, חבר'ה - אתם נאיבים. אנחנו גדלנו איתם, אנחנו יודעים מיהם. היו אומרים דברים מאוד לא פשוטים על שכניהם הערבים בארצות המוצא שלהם".

לדבריו, "השבעה באוקטובר הוכיח לנו שאי אפשר וזה פתאום נכנס לי לתוך התודעה כמה התפתנו, כמה הלכנו שולל. לא בעצם החתימה על הסכמי האוסלו, אלא בכך שלא הגבנו ולא הפסקנו אותם, ולא השעינו אותם אחרי כל התקפות הטרור שהיו".

"אגב, לא רק אנחנו, גם ביבי, גם הליכוד לא הפסיק את הסכמי האוסלו", אמר. "אני לא מאשים פה לא את הליכוד ולא אותנו, זה לא עניין של אשמה. אני מנסה להסביר מה עמד מאחורי זה".

הוא סיכם: "אמרתי בפוסט הקודם, כולנו רצינו טוב, אבל טעינו. אותם אלו שדיברו איתנו, בני עדות המזרח, הם צדקו ואנחנו טעינו. והטעות החמורה ביותר שלנו, שעד היום אנחנו לא כל כך מקשיבים להם".

גולדשמידט כיהן בשנים 1992–2001 כחבר הכנסת בכנסות 13 - 15. שימש כיו"ר סיעת העבודה בכנסת ה-14 ויו"ר ועדת הכספים בכנסת ה-15. בכנסת ה-13 היה חבר הוועדה לבחירת שופטים.