לביאה פז, כיום תושבת קדומים, מספרת בראיון לערוץ 7 על מסעות החזרה לחיים שעברה בחייה, כאשר הראשון שבהם הוא המסע חזרה ממוות קליני.
זה קרה לילה אחד לפני תשע שנים כאשר ללא הסבר הגיוני התעורר בעלה בשלוש בלילה וזיהה שנשימותיה אינן סדירות. הוא כרופא זיהה שמשהו לא תקין והחל מיד בפעולות החייאה תוך שהוא קורא בצעקות לשתי בנותיהם, אהבה ואמונה, שהתארחו בביתם, להזעיק עזרה.
לבית הגיעו כוחות הצלה ששאלו מדוע הוא מבצע את ההחייאה על מיטה ולא על הרצפה והוא מצידו הסביר שאם היה מוריד אותה היה גם ראשה נפגע. הכוחות המשיכו יחד במאמצי ההחיאה ובמכות חשמל. אחרי ארבע מכות חשמל כמעט והרימו ידיים אבל יעקב, בעלה, ביקש עוד מכה ואכן במכה החמישית נראה היה שמשהו במדדים מתחיל לחזור. רק בשלב הזה ניתן היה להתחיל בנסיעה לבית החולים.
בבית החולים הקפיאו מצב ל-24 שעות שבהן קיוו לשיפור מסוים שלא הגיע. במשך 16 ימים הייתה לביאה בתרדמת כשבני המשפחה סביבה מתפללים ומנגנים סביב מיטתה, ולאחר 16 ימים בעלה בירך על פחית משקה והבחין שהפה שלה נע ואומר 'אמן' ללא קול. מאותו רגע החלו לברך לידה שוב ושוב וראו כיצד היא עונה 'אמן' על הברכות גם ללא קול.
בעלה פנה לצוות בית החולים וטען שאם היא עונה אמן המשמעות היא שהמוח מתפקד והשמיעה תקינה, "ומאז התחיל מסע של חמישה שבועות בטיפול נמרץ". את החל הזה במסע, בניגוד ל-16 ימי התרדמת, היא זוכרת. בעלה ניסה להעביר אותה לבית לוינשטיין לשיקום, אך שם נאמר לו שאין אישור כי לבית לוינשטיין מקבלים רק מי שנחשב לבר שיקום והיא הוגדרה אז כמי שאינה ברת שיקום ואין סיכוי להחלמתה.
"הוא לא ויתר ואחרי עוד שבוע במחלקה פנימית הוא המשיך להילחם עד שהגעתי לבית לוינשטיין, שם הייתי חמישה שבועות נוספים, שם התחלתי לדבר, ללכת, לכתוב ולמעשה ללמוד את כל החיים מחדש", עד הפרידה מבית לוינשטיין והחזרה הביתה שגם בה יש ללמוד מחדש את הבית ואת התפקידים בעזרתן של בנותיה. "היה שם היפוך תפקידים. הן הפכו לבעלות הבית ואני האורחת המסכנה, עד שהתהפכו התפקידים וחזרתי להיות האימא שלהן".
ממשיכה לביאה ומספרת גם על ההזדמנות השנייה שניתנה לה בנישואיה. בעלה הראשון, אבי גרינוולד, למד בכולל במבשרת ציון כאשר בשנות נישואים הראשונות היא עדיין לא נכנסה להיריון וההתמודדות עם חיים בסביבת אברכיות אמהות צעירות לילדים לא הייתה פשוטה.
בכולל הנוהג היה שאחרי שלוש שנים יוצאים האברכים לשליחות כמחנכים בעיירת פיתוח ולאבי נועדה משרה של רב כיתה בקריית שמונה. היא עצמה אמורה הייתה להיות עובדת סוציאלית בקריה של ימי הקטיושות, אלא שאז פרצה מלחמת שלום הגליל בה נהרג אבי חודש אחרי שהתבשרו שהיא בתחילת הריון. אבי יצא למלחמה כשהוא שואף לחזור ולגדל את התינוק שעומד להיוולד, אך לא זכה לכך.
שבעה חודשים לאחר מכן נולד אביחי-עקיבא, כיום זמר המוכר בשמו אביחי פז-גרינוולד ולמעשה שמו כולל את שם אביו ואת שם בעלה השני של אמו, מי שגידל אותו מאז היה בגיל שנתיים, ד"ר יעקב פז, שנפטר לפני כארבע שנים.
לביאה מספרת גם על לידתה של בת לחברים טובים ארבעה ימים לפני אביחי. הבת, בתו של הרב דודי פוטש, נקראת אביטל, גם היא על שמו של אבי ז"ל, ו"שניהם, אביחי ואביטל, הורים לשבעה ילדים שיודעים ששני ההורים שלהם קרויים על שמו של סבא אבי".
את ביתה השני הקימה לביאה עם בעלה השני, יעקב, בקדומים לאחר מספר שנים במבשרת. שישה ילדים נולדו לה תוך שהיא מסייעת לו במרפאה שהקים בביתו כרופא מעבר לעבודתה כעובדת סוציאלית. לפני ארבע שנים נפטר יעקב ומאז היא ממשיכה במשימות השליחות שלה לבדה.
"בתוך המלחמה הנוכחית חשוב לי ללוות אלמנות בהיריון שנאלצו ללדת לבד. הייתי רוצה ללוות הרבה יותר כדי שיקבלו לא רק מהקטע המקצועי אלא גם מהקטע האישי והלוואי שאוכל לעזור לכל מי שתהיה מוכנה לקבל עזרה", היא אומרת.