במהלך הקיץ האחרון יצא לאור הספר 'לעולם יהא אדם', המאגד תורות שנמסרו בעל פה מפי מו"ר הרב יהודה עמיטל זצ"ל.
הספר נערך ונאסף על ידי הרב יאיר שטדלר וקותי גלעד, נכדו של הרב, אשר ליקטו תורות קצרות שאמר הרב במשך עשרות שנים במגוון נושאים, תוך שמירה על סגנונו הייחודי והחד. הרב עמיטל, בדומה לראשי ישיבות רבים אחרים, התמקד בעיקר במסירת שיעורים, שיחות ומפגשים עם תלמידים ולא בכתיבת ספרים. תורותיו, שלרוב היו קצרות ומדויקות, השאירו רושם רב על תלמידיו, וכעת גם הציבור הרחב יוכל ליהנות מתורתו העמוקה.
בין הדברים המרתקים שהובאו בספר, מופיעה התייחסותו של הרב עמיטל למושג "דת", אותה כתב במאמר שפרסם בשנת תש"ט (1949) בנוגע לדמותו של החייל הדתי במלחמת העצמאות:
"אחת התופעות המעציבות בחייו הרוחניים של עם ישראל, שנגרמה עקב גלותו מעל אדמתו, היא טשטוש דמות התורה בקרב המוני העם. מאז פיזורנו בין הגויים הלכה וירדה, כביכול, התורה מגדולתה ואת מקומה התחילה לרשת ה"דת", שהנה נטע זר בישראל. ולאט לאט הגענו למצב שבו, כאילו, מזדהים המושגים של "תורה" ו"דת" שבעצם רחוקים הם זה מזה כרחוק מזרח ממערב. כי בעוד המושג "דת" אינו אלא ביטוי של פולחן היחיד או הציבור לאלהיו...הרי המושג "תורה" אומר לנו דברים אחרים לגמרי. התורה היא הביטוי של דרך ה' שהיא אורח חיים מלא המשתרע על כל שטחי החיים האישיים, הציבוריים, המדיניים והממלכתיים"
תגובות רבות התקבלו למאמר, וביניהן גם תגובתו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, ששיבח את הרעיון אך ביקר את הניסוח החריף. הרצי"ה ציין כי למרות שהרב עמיטל הצביע על נקודה מהותית, השימוש בביטויים כמו "נטע זר" כלפי המונח "דת" אינו מדויק דיו, מאחר והוא מושרש במסורת היהודית במשך דורות.
מעניין לגלות כי רעיון דומה מאוד לדברי הרב עמיטל נכתב על ידי הראי"ה קוק זצ"ל, כפי שמופיע בפנקס הדפים א:
מה שאין אלהים מושג כי אם מתוך הדת, זה הפיל את העולם בעומק השפלות. האלהים צריך שיהיה נודע מכל החיים, מכל ההויה, ומימלא יהיה ידוע בכל החיים ובכל ההויה. הדת היא אמצעי עוזר להכשיר את המעשים, המדות, הרגשות, סדרי החיים החיצוניים והפנמיים....אלהים איננו מתגלה בתוך הדת כי אם באותה המדה שהדת עצמה היא חצובה ממה שלמעלה מן הדת. דת זהו השם הנאות אצל כל עם ולשון, לא כן בישראל. תורת חיים איננה דת לחוד, תורת חיים שלנו היא התגלות אלהים המתגלה מתוכה ביחד כמכל ההויה".
תגובתו של הרצי"ה, שוודאי הכיר קטע זה של אביו, מעידה על גישתו המנסה למתן ביקורות חדות כלפי קהלים שונים, כפי שנראה גם בעריכותיו לכתבי אביו. .
הספר 'לעולם יהא אדם' מאפשר הצצה נדירה לתורותיו של הרב עמיטל, ומביא את דבריו לציבור הרחב, תוך שמירה על רוחו הייחודית והעמוקה.