להפסיק את הסיוע לאויב

בתורה נאמר 'כי תצא למלחמה על אויביך', ודרשו חכמים: 'מהו על אויביך' צאו עליהם כאויבים כשם שהם אינם מרחמים עליכם, כך אתם אל תרחמו עליהם' (מדרש תנחומא פרשת שופטים). עד מתי נרחם על אוכלוסיית האויב ובכך נגרום להמשך המלחמה והמשך שלטון ארגון הטרור בעזה?

לאחרונה, לאחר רצח ששת היהודים החטופים הקדושים הי"ד במנהרה בעזה, חזרו מחדש הקריאות המוסריות והצודקות להפסיק כל סיוע הומניטרי לאוכלוסיית החמאס בעזה. קריאות אלו מצטרפות לקריאותיהם של רבים ממחנה הימין שקוראים כבר חודשים ארוכים להפסיק הסיוע (ובוודאי לכל הפחות שלא לתת לחמאס לחלק הסיוע) ולראשי ארגון צו 9 שאף בתקופה מסוימת יצאו עם אנשים רבים למאבק והפגינו נגד משאיות הסיוע וניסו לחסום אותם בגופם.

אך לצערנו קריאות אלו עולות בתוהו, וראשי המדינה אינם מתייחסים אליהם כלל, והם ממשיכים לספק בכל יום טונות של מזון וציוד ודלק לחמאס בעזה. לצערנו סיוע זה שנעשה על ידי הממשלה, הוא בגיבוי מלא של האופוזיציה! מעולם לא שמענו הצהרה של לפיד או גנץ או מישהו מראשי האופוזיציה נגד המשך הסיוע ההומניטרי לחמאס בעזה. ראשי הקואליציה וגם ראשי האופוזיציה חושבים שזה חלק הכרחי מתנאי המלחמה (כנראה בלחץ אמריקאי), וחייבים להמשיך לספק לערביי עזה את הסיוע הנ"ל.

אפילו בהפגנות שנעשות למען שחרור החטופים, לא נשמעות קריאות להפסיק הסיוע לחמאס, ועולה השאלה מדוע אנו מתייחסים לתופעה זו כגזירת גורל, האם לא ברור לנו שהפסקת הסיוע "ההומניטרי" לאויב תכריע את המלחמה? שניתוק ערביי עזה תומכי החמאס (כן שלא נשכח ולא נתבלבל, אין שום הבדל בין אוכלוסיית העזתים לחמאס, הם תמכו בחמאס והעלו אותו לשלטון, וסיוע להם הוא סיוע לחמאס), מחשמל ומים ודלק, תכריע אותם בתוך שבועות ספורים?

האירוניה היא שאותם חוגים שתומכים יום יום בהמשך הסיוע, מעיזים לבקר את רוה"מ נתניהו (ובצדק כמובן לגופם של דברים), על הסיוע שנתן במשך השנים לאוכלוסיית החמאס בעזה, במיליוני דולרים (במזוודות הכסף מקטאר) ובטון, ששימש לבניית המנהרות ולמדינת הטרור שקמה בעזה. הביקורת הזאת נכונה מאד, אבל יש בה צביעות.

סיוע זה היה בתמיכתם של כל ראשי המדינה מימין ומשמאל וראשי מערכת הביטחון, כפי שגם היום הם תומכים בהמשך הסיוע לערביי עזה. רק שהיום המשאיות עם המזון והציוד החליפו את הדולרים הקטארים והבטון, זה בדיוק אותו סיוע לשטן מעזה. הסיוע אותו סיוע, והחמאס אותו חמאס. אין הבדל בין מה שהיה בחמש עשרה שנים האחרונות, לבין מה שקורה בעיצומם של ימים אלו שהסיוע "ההומניטרי" זורם לאוכלוסיית האויב ללא הפוגה.

כפי שאז טענו שזה ניתן עבור צרכים הומניטריים ובפועל זה שימש להקמת מדינת הטרור של חמאס, כן גם היום זה בא לסייע לאוכלוסייה, ובפועל זה מה שמחזיק את המשך קיום ארגון הטרור חמאס בעזה. הסיוע ההומניטרי הזה, ניתן יום יום ללא הפוגה, וגם זה פלא גדול מדוע זה חייב לתקתק יום יום, כאילו זה הדבר החשוב ביותר במלחמה, האם לא היה ראוי שלאחר הרצח של ששת החטופים, תיפסק במיידי האספקה ל72 שעות, עד להחלטה מה עושים להמשך. איך יתכן שלאחר ירי לעבר מחסום כיסופים שדרכו עבר הסיוע, בתוך זמן קצר חודשה האספקה, ולא הייתה הפסקה מתבקשת לפחות ל-48 שעות של האספקה לעזה.

טוענים שאם נפסיק את הסיוע ההומניטרי זה יפגע באוכלוסיה העזתית, אכן, האם אנו צריכים לרחם על אוכלוסיית האויב בזמן מלחמה? המטרה שלנו צריכה להיות לפגוע באוכלוסייה העוינת בעזה, הם חלק מהמלחמה, הם גיבו את המתקפה הרצחנית בשבת שמחת תורה. הם באו באותה שבת לבזוז ביישובי העוטף. הם סייעו להסתרת החטופים, הם צהלו למראה יהודים חטופים לכודים בידי מחבלים ברחובות הערים עזה וחאן יונס. הם עדיין מצפים לחזרת שלטון חמאס ולהצהרה על הניצחון הערבי במלחמה.

אם נילחם בהם מלחמת חורמה, רק אז נוכל להכריע את המלחמה. אם אכן ייכנעו, לא יהיה לנו צורך להמשיך את הסנקציות, אבל עד הכניעה המוחלטת של ערביי עזה, האם אפשר לספק להם משהו בזמן מלחמה? האם יש עוד מדינה בעולם שמספקת לאויביה דורשי רעתה, מזון וציוד להמשך החזקתם במלחמה הממושכת נגדה? האם זה מוסרי?

ואליכם המבקרים את רה"מ נתניהו על הסיוע לחמאס במשך כל השנים (ומקווה שאתם לא אומרים כך רק בשביל הביקורת הפוליטית, ואתם באמת מאמינים שלא היה צריך לתת שום סיוע כלכלי לחמאס בעזה), תוכיחו שאתם כנים בדבריכם, ושאתם מתנגדים לסיוע היומיומי הניתן כעת לאוכלוסיית החמאס בעזה, כי אם בסיוע זה אתם תומכים, הרי שלמפרע אתם תומכים בכל הסיוע שקיבל החמאס במשך כל השנים, כי השיקולים הם אותם שיקולים, כביכול לסייע ולרחם על האוכלוסייה העזתית. ומה חבל שלא למדתם הלקח.

הלקח אמור להיות ברור, ומקווה שראשי המדינה יפנימו זאת, הפסקת הסיוע עכשיו! אין שום צורך לסייע לאויב ולתומכיו בעת מלחמה. יש לחתור לניצחון בכל הכח. ואם מתוך מצוקת העזתים, תהיה הצעה לשחרר חטופים תמורת חידוש הסיוע ההומניטרי, אין כמו עם ישראל רחמנים בני רחמנים, שיהיו מוכנים מיד להפסיק הלחימה ולחדש הסיוע, עבור שחרור חטופים.

הגיע הזמן להכריע המלחמה. הגיע הזמן להפעיל לחץ צבאי וכלכלי על האויב כפי שמציע האלוף גיורא איילנד. הגיע הזמן שהיוזמה תהיה בידי ישראל ולא בידי החמאס. שהם יצטרכו להגיב לפעולותינו ולחשב את צעדיהם מחדש.

מי יתן וזעקה זו תגיע ללב מנהיגינו, ויתעשתו לנהוג באויבינו כפי שצריכים להתייחס לאויב. וה' יראה לנו ישועה גדולה בקרוב במהרה בימינו.