הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול בתל אביב וראש המרכז לאתיקה של ארגון רבני צוהר, מתייחס בראיון לערוץ 7 לשאלות ההלכתיות הנובעות מהשאלות בנוגע לשחרור החטופים וקרא להימנע מתגובה שטחית לנושא.
"אני מרגיש שבכל שאלה הלכתית צריך להכיר לפחות 60 או 70 אחוזים מהעובדות ואני לא מכיר אותן. בנוסף, לכל מי שבא בשם עמדת היהדות, אין כזה דבר בהקשר הזה, בשל העובדה שלא הייתה לנו 2,200 שנה מדינה משלנו. לקחת את הלכות פדיון שבויים משולחן ערוך ולעשות גזור והדבק להיום - זה לא נכון", אומר הרב שרלו.
הוא מוסיף כי "עם זאת, אנחנו כציבור ציוני דתי, צריכים בכל מקרה, לחבק, להיות באמפתיה עצומה קשורים למשפחות החטופים ויש תחושה שאנחנו עושים המון אבל לא במשותף. אני גם חושב, שכן אפשר לומר שבגלל שיש מצב בו החטופים מוטלים לפנינו והם מתים יום אחרי יום, כן ניתן למצוא קו מסוים בהלכה שיגיד שצריך לשלם מחיר, אפילו מחיר גבוה, כדי להציל אותם. אבל לא אמרתי 'הכל תמורת הכל', לא אמרתי לסגת ולהפסיק את המלחמה, אלא רק לתת איזושהי הנחיה רוחנית לצוותים המדיניים, כן לשלם מחיר תמורת החזרת החטופים, בגלל עקרונות הלכתיים שהם נכונים ביסוד ההלכה".
על המצב של עם ישראל בתום כמעט שנה מהטבח בשמחת תורה אומר הרב כי "בתחילת השנה עבר עלינו משהו שהוא טראומטי מאין כמוהו. אפשר לקרוא לזה פוגרום. מצד שני, עבר עלינו משהו של רוממות נפש, סולידריות, אחדות, מתוך העובדה שהיינו כולנו ביחד. שני הדברים משתנים במשך השנה. במשך השנה צה"ל תופס שליטה ומצד שני אנחנו חוזרים להרגלים הישנים ואפילו בצורה חמורה ביותר בגלל שנכנס לשיח המרכיב המרכזי של החטופים. בינתיים אנחנו חוזרים לאותן שגיאות".
"מניסיוני", אומר הרב שרלו, "אירועים דרמטיים הם לא גורמי השינוי אלא כיצד הציבור מעבד אותם. בני גילי הם בוגרי מלחמת יום הכיפורים. גם אז היינו משוכנעים שלא נחזור לאותו מקום ושהחברה הישראלית השתנתה, אבל השינוי היה קטן ולא דרמטי. גם בקורונה חשבו הרי שחתונות יהיו יותר צנועות לאחר שחגגנו בחצרות והכל חזר לקדמותו. למדנו שאירוע לא יכול לשנות משהו. שינויים מתרחשים בתהליכים יותר איטיים. גם אם יש דרמה חוזרים, בסופו של דבר, לאותו מקום אלא אם עוברים שינוי יותר עמוק ופנימי. זה מחייב אותנו לעבוד, לרוץ למרחקים ארוכים".
חיבור אמיתי, לדעת הרב שרלו, יתרחש רק בשיח אמיתי. "צריך לתת משקל הרבה יותר קל לצורת השיח במקום רק לתכנים. אנחנו מאוד מזניחים את הציר שיש בו אדם שמדבר ומקשיב בדיאלוג מול אדם שהוא אטום, חד-ממדי, תוקף וציני. חלק מהאסון הגדול שבא עלינו, היה בגלל שהאויבים שלנו הצליחו ליצור את הסדק הגדול הזה, לא רק בין ימין ושמאל אלא לגרום לחברה להיות לא מתקשרת ומתבצרת בעמדותינו. הם פשוט נכנסו בסדק הזה.
במקביל, בראש ובראשונה במצב ובממשל, אבל גם כולנו, צריכים להתמלא יותר בענווה. השחצנות, מהוודאות כביכול שהאויב מובס, שהוא לא יפתח במלחמה, פגעה בנו. אנחנו צריכים לקיים שיח ענוותני יותר ובזה אני משקיע".
אחד המקומות בהם נוחל הרב שרלו את האכזבה הגדולה ביותר הוא השדה הפוליטי. "השיח הפוליטי מאוד מאכזב כי במקום להיות בפוליטיקה של הסכמות עוסקים בפוליטיקה של הכרעות. ואני לא מדבר כרגע על המהפכה השיפוטית דווקא".
"תפיסתי הפוליטית היא שאם יש קואליציה של 80-40, היא לא יכולה לנהל מדיניות של 100-0. היא צריכה לנהל מדיניות של 80-40. ואם יש קואליציה של 59-61, אז השיטה או התפיסה האמריקאית של המנצח לוקח הכול, ותוצאה צמודה הופכת להיות כמו 100-0 היא טעות, שגיאה וקורעת את העם. הדמוקרטיה היא לא שלטון הרוב, היא שלטון העם. ברגע שזה ינוהל בצורה שבה בכל ממשלה יזכרו מה יחסי הכוחות, שם יהיה שינוי. היום הפוליטיקה הולכת לכיוון הפוך לגמרי. היא הולכת משני הצדדים לחלומות על רמיסה בנוסח 'אני ניצחתי, תתגברו'", הוא אומר בצער.
לדעתו, המצב הנוכחי אמנם יוצר עימותים גם בתוך הציבור הציוני-דתי - אך אולי מהם דווקא תצמח תועלת. "בתוך הציבור הדתי-לאומי, הולכת וגוברת תנועה של 'ניכור מגזרי'. יותר ויותר אנשים מתקשים מאוד לומר שהם משתייכים למגזר הציוני-דתי וזה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד דרכים. מצד שני, זה כמו הורים שמתגרשים אבל יש להם ילדים משותפים. בסופו של דבר לציונות הדתית יש המון ילדים משותפים כאלה. לכן, אני לא חושב שהיא תיקרע. אבל אני חושב שאותם דברים שאמרתי על דיבור והקשבה, כדאי להתחיל איתם בציונות הדתית. בינתיים זה לא קורה".
כשהרב שרלו נשאל על התנהלות הציונות הדתית בבחירות לרבנות הראשית הוא קובע כי ללא קשר לתוצאה - הציבור הפסיד. "אנחנו כבר הפסדנו בבחירות לרבנות הראשית. אני לא מדבר כרגע בהערכה פוליטית מי יבחר, אני חושב שזה נכון גם בשאלה מי יבחר, אבל זה לא הנושא. הפסדנו, כי הדרך שבה התרחשו דברים בתוך העולם הציוני דתי, גרמה לנו נזק רוחני, חינוכי, מוסרי תהומי ממש.
אני אומר את זה כמי שמסתכל על הילדים שלי ועל התלמידים שלי. ההפסד הוא כל כך קשה, בלי שום קשר לתוצאות הבחירות, ולא קשור רק לתוצאה הסופית. לדרכי ההתנהלות יש מחיר כל כך כבד. מה נגיד על הצורך לעמוד בדיבור? מה נגיד לפוליטיקאי שהתחייב על משהו ועושה הפוך, בעוד שאנחנו נוהגים באותו אופן?", הוא תוהה.
לסיום, מבקש הרב שרלו, להעמיד את המציאות כפשוטה גם בעיני הימין ולא פחות חשוב מכך בעיני השמאל. "השמאל חייב להתרגל לעובדה שלא נחזור לאיפה שהיינו. זאת אומרת, גם אם הוא יזכה בבחירות, אנחנו לא חוזרים כחברה ישראלית, לתפיסות שהיו לפני עשרות שנים. השתנה משהו סוציולוגי עמוק מאוד בחברה הישראלית והשמאל חייב לוותר על החלום הזה. לקחת אחריות ולשנות את תפיסתו ולהבין שהוא גם אחראי לכלל החברה הישראלית, בדמותה החדשה. הם חייבים להבין שהמהלך העצום שהיה לא ישתנה.
הימין במקביל חייב להבין שהוא כבר לא בעמדת המיעוט הנרדף. הוא נמצא היום בעמדה מאוד מובילה וחשובה, ואחראי לכלל ישראל. ברגע ששתי הקבוצות, כל אחת מהן תראה את עצמה לא רק דואגת לאינטרסים שלה אלא חוזרת לממלכתיות, זה ייצור משהו", מסכם הרב שרלו.