בימים אלה מצוין מלאת ארבע שנים לחתימת הסכמי אברהם. על שרידותם של ההסכמים הללו על אף המלחמה בעזה שוחחנו עם אשר פרדמן, מנכ"ל ישראל של מכון הסכמי אברהם לשלום, עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי.
שרידותם של ההסכמים למרות המלחמה "זה לא היה מובן מאליו", אומר פרדמן ומציין כי למרות זאת הקשרים האסטרטגיים עם ישראל נותרו והכלכליים אפילו צמחו. "זה לא היה מובן מאליו וזה מוכיח ששלום חם שהוא גם הסכם בין העמים ולא רק בין המנהיגים יכול להיות חזק ויציב".
ההסכמים הללו עמדו, מדגיש פרדמן, גם בפני לא מעט לחצים שבאו לידי ביטוי בתקשורת, ברשתות החברתיות, בדרישות מצד מדינות כדוגמת טורקיה ופקיסטן כאשר מעל הכל פועלת איראן להביא לביטולם של ההסכמים, ועם זאת, כאמור יציבותם נשמרה. על כך אנחנו שואלים מה גרם ליציבות הזו, בפרט כאשר המודלים של מצרים וירדן לא הגיעו לרמה כזו של קשרים על אף אינטרסים ביטחוניים ומודיעיניים ואף תיירותיים. פרדמן תולה את היציבות הזו גם בשיתוף ערכים של סובלנות ודו קיום ורצון לשותפות בין העמים היו שונים. זאת לצד אינטרסים לפיתוח כלכלי, חדשנות וטכנולוגיות לצד שיתוף הפעולה הביטחוני מודיעיני מול איראן וארגונים איסלאמיסטיים קיצוניים כמו האחים המוסלמים.
עוד מרחיב פרדמן ומציין כי "הנהגה באיחוד האמירויות ומרוקו הכשירה את הקרקע לשלום חם בין העמים לבין ישראל. הם דאגו שישראלים לא רק יוכלו להסתובב בבטחה, אלא גם יתקבלו בזרועות פתוחות. בירדן ומצרים אנחנו מוכרים מים וגז ויש קצת תיירות אבל שם יש הסתה אנטישמית אנטי ישראלית במרחב הציבור בתקשורת ובמערכת החינוך ולכן אף פעם לא היה קשר בין העמים, מה שגרם לכך שכאשר הלחץ קצת גבר גם הלחץ הציבורי היה מאוד כבד. הממשלות שם אמנם לא ניתקו קשרים אבל האווירה המאוד עוינת מאוד השפיעה על מרחב התמרון של המנהיגים, מה שלא קרה במדינות הסכמי אברהם, ששם יש פגיעה בדעת הקהל והשפעה שלילית, אנחנו כבר לא רואים פסטיבלים וכנסים פומביים גדולים כמו לפני המלחמה, אבל מצד שני ההנהגות אמרו שממשיכים עם הקשרים עם ישראל ולא נאפשר לקיצוניים כמו חמאס איראן והאחים המוסלמים לפגוע בקשרים הללו".
עוד שאלנו את פרדמן אודות עתיד רצועת עזה והתקוות שישראלים רבים תולים בסעודים והאמירתים כמי שיקבלו לידיהם ברמה כזו או אחרת את שהליטה על הרצועה ביום שאחרי המלחמה.
"התמיכה בעם הפלשתיני והשאיפות שלהם למדינה עצמאית בקרב העמים וההנהגות במדינות הערביות כולל מדינות הסכמי אברהם היא תמיכה אוטנטית. הם שונאים את חמאס ורואים בהם אויב גם נגדם, הם מבינים את השחיתות הרש"פ ואין להם אשליות כמו לאירופים לגבי הרש"פ ואבו מאזן אבל התמיכה בעם הפלשתיני עמוקה", אומר פרדמן ומוסיף כי המעורבות של המדינות הללו בעזה תלויה להערכתו בשני תנאים:
"התנאי הראשון הוא שהחמאס לא יהיה דומיננטי בשטח. כל עוד החמאס דומיננטי בשטח הם לא יכנסו. החלומות של כמה ישראלים שהאמירתים או הסעודים יטפלו בחמאס, זה חלום שלא יקרה. אם וכאשר נלך עד הסוף ואנחנו נחסל את חמאס עד הסוף יש מצב שהסעודים והאמירתים או המצרים ייכנסו וישחקו תפקיד בעזה של היום שאחרי".
בנוסף, אומר פרדמן "הם גם ירצו לראות צעדים לקראת עצמאות פלשתינית ושיקום כלכלי פלשתיני, ואנחנו נצטרך לעמוד בשיח מולם כדי להבין עד כמה רחוק הם מתכוונים ללכת כי יש לנו קווים אדומים שאנחנו לא יכולים לוותר עליהם".
על קווים אדומים אלה אנחנו שואלים אם מאחורי העמדה הסעודית הרשמית, כאשר הדלתות נסגרות ברור לסעודים ולאמירתים האיום שיכול להתהוות על קיומה של ישראל ממדינה פלשתינית שתוקם ביהודה ושומרון, תחלוש על מרכזי האוכלוסייה, תוכל להתחמש בכל נשק ולחתום בריתו אסטרטגיות גם עם איראן וכל גורם קיצוני אזורי.
"הם מבינים שחמאס וגורמים איסלאמיסטיים צוברים כוח ושהרש"פ מושחתת וחלשה, ולכן הסעודים הפסיקו את הסיוע לרש"פ לפני כמה שנים, הם גם צמצמו את הסיוע לאונר"א, כך שהם מבינים את המצב, אבל מצד שני בגלל עמדות הציבור שם והתמיכה האוטנטית שלהם הם ירצו לראות מסלול לעתיד טוב יותר עבור העם הפלשתיני", אומר פרדמן ואנחנו תוהים אם בדבריו מקופלת אופציה אחרת שאינה מדינה. על כך הוא משיב ואומר:
"כאן נכנס שחקן נוסף והוא ארה"ב, שבמסגרת שלום אפשרי עם סעודיה עולה השאלה עד כמה רחוק ארה"ב מוכנה להיענות לבקשות של הסעודים בנושא הגרעין, ברית הגנה ונקודות נוספות שהסעודים מעוניינים בהן. זה ישפיע גם על העמדה הסעודית לגבי הפלשתינים ולא בטוח שזה הכול או כלום. אני מעריך שיש גם צעדי אמצע שנוכל להסכים עליהם והם פחות מהקמת מדינה פלשתינית שעלולה להתחמש ולחתום על הסכמים עם איראן, מה שהם לא רוצים לראות".
איך יוצרים מתווה מדיני שכזה? "יש בעולם הרבה מודלים למדינות שהאחריות על הקשרים הבינלאומיים והביטחון נתונה בידי מדינה אחרת. צריך לבחון אפשרויות ומודלים. יש בעולם הערבי דעת קהל שתומכת בפלשתינים ועוינת לישראל, אבל ראינו תהליכים שהתחלנו ולא הבשילו עד הסוף. אני מעריך שנוכל למצוא עמק שווה עם השכנות שרוצות קשרים עם ישראל".