גדעון סער היה אחד מגיבורי השבוע במדינת ישראל. אנשי המחנה הלאומי ראו בו מעין גיבור לאומי שחזר הביתה אל מפלגת הליכוד ובכך גרם לייצוב הימין הפוליטי. סער מחזיר את המצב לקדמותו, מצב שבו המחנה הלאומי הכיל גוונים מרובים בממשלה אחת, כמו בימי הכנסת ה־20. בתוך כך אנשי השמאל, מתנגדי הממשלה והקפלניסטים, היו מוכנים לעשות הכול כדי להרוס את גדעון סער וכך לפגוע בהמשך שלטון המחנה הלאומי. מספיק היה לראות השבוע את הזעם בשמאל כדי להבין איך הכוכב שלהם עד לפני כמה שבועות, גדעון סער, הפך להיות מבחינתם אויב המדינה. מאוהב לאויב תוך פחות מיממה.
לעומתו השר גלנט נכנס לתפקיד הקדוש המעונה התורן של אנשי השמאל, אבל זה רק עד שימצאו הם את הקדוש המעונה הבא. אלה ששומרים עליו ציבורית כרגע במערכה הראשונה יתהפכו על גלנט במערכה השנייה ויזרקו אותו לגוב האריות ללא כל חיבוק תקשורתי וציבורי.
סער כזכור היה אחד מאדריכלי ממשלת השינוי אשר נרמלה את האחים המוסלמים ונתנה להם תעודת כשרות. יחד עם זאת סער דבק בעמדתו ולפיה יש להחליף את נתניהו גם לאחר שנכנס לממשלת האחדות עם פרוץ המלחמה. ניסיונותיו לעשות זאת מבחוץ לא צלחו, ונראה כי גם בשל כך הוא בחר לחזור הביתה לליכוד. אפשר להגיד הרבה על סער, אבל הוא תמיד נשאר נאמן לעקרונותיו. סער הוא אחד מדור "נסיכי הליכוד" שצמחו במפלגה, והוא מאלה שהרימו אותה. בשעות הקשות ביותר של המחנה הלאומי, לאחר הגירוש מגוש קטיף, היה זה סער שריכז את מאמצי החזרה לשלטון של המחנה הלאומי. לעומת מעטים אחרים שנמצאים בליכוד מהסיבות הלא נכונות, סער היה ועודנו תומך נלהב במשנתו של מחולל המחנה הלאומי זאב ז׳בוטינסקי. בין השאר ניתן לראות אותו מגיע בכל שנה לאזכרתו של מייסד מחתרת הלח"י אברהם (יאיר) שטרן. לא ניתן לחשוד בו כי הפך את עורו. נכון, סער עשה טעויות ובראשן כאמור נרמול האחים המוסלמים והתמיכה בהם בכניסה לממשלה, וכן, הוא בחר ביועצת המשפטית הנוכחית לממשלה שפוגעת במשילות ישראל, אבל לזכותו ייאמר שתמיד היה פרגמטי ולא נטש את המקום האידאולוגי שבא ממנו.
כניסתו של סער לממשלה משרתת את כל הצדדים. מצד אחד הוא מיועד לקבל את תפקיד שר הביטחון, שהוא התפקיד הבכיר ביותר שיש אחרי ראש הממשלה. כאשר מדובר בזמן לחימה הדבר נכון ומשמעותי שבעתיים. במקביל נראה שסער יחזור בצורה מלאה לתוככי הליכוד, גם בשריון לו ולאנשיו אבל בעיקר ביכולותיו להביא למפלגה מחדש אנשים שלו שפרשו ממנה. סער רואה את הסקרים ומבין שכדי להרים את עצמו ואת אנשיו הוא לא יוכל לעשות זאת מתוך רסיסי מפלגה, אלא רק מתוך מפלגת השלטון. לעומת אחרים כמו בן גביר וסמוטריץ', לסער אין באמת בייס מצביעים קשוח. הנישה שאליה נכנס, של ימין ממלכתי, היא נכונה אבל לא מביאה די קולות לקלפי. יועז הנדל וצביקה האוזר ניסו זאת כמה פעמים ללא הצלחה יתרה.
סער נכנס בדרך הראשית לזירה ומסומן כיורש האולטימטיבי של נתניהו בליכוד, לאחר שראש הממשלה יחליט כמובן על קיום מועד לבחירות. עם כניסתו של סער לממשלה נראה כי הבחירות הבאות יתקיימו במועדן המקורי, בשנת 2026.
הרווח של נתניהו בא לידי ביטוי בכמה מישורים. לפני הכול הוא מקטין את כוח המיקוח של בן גביר ומכניס עוד גורם ימני שקול לזירה, כזה שאפשר לחלוק עליו אידאולוגית אבל לכבד אותו. בנוסף מרוויח נתניהו את המשך פירוק המשולש שהחל להירקם, ליברמן־בנט־סער. צירוף סער הוא שחמט לבנט ולמאמציו לחזור לשלטון דרך מפלגת ימין חדשה. ליברמן עשה את המהלך הראשון השבוע עם צירופו של ראש עיריית גבעת שמואל, בירת הציבור הסרוג, יוסי ברודני, למפלגתו ובכך העביר אליו קולות סרוגים רבים. כעת בנט סופג פגיעה נוספת מכניסת סער ומאבד, לפחות ציבורית, מכוחו.
השמאל הוכיח בגינוי האינטנסיבי למהלך כי הדאגה לחטופים חשובה, אך הפלת הממשלה חשובה יותר. ברור לכול שההפגנות למען החטופים היו אצטלה למאבק המתמיד בממשלה. מטרתה של האופוזיציה היא לפקח על הממשלה ולשאוף לנפילתה, אך כאשר מנסים להצמיד לזה נושא כאוב וחשוב כמו החזרת החטופים, דבר טוב לא יצא מזה.
חברי ממשלת השינוי ההיא, לפיד וגנץ, קיבלו גם הם שחמט עם כינון כניסת סער לממשלה. פתאום ממליך מלכי השמאל סער חוזר הביתה, וראשי האופוזיציה לא יודעים את נפשם. קריאות מצד אנשי שמאל של בוגד וגנב קולות עלו שוב ושוב במחוזות הטוויטר. הם רק שכחו שסער לא עזב את הבית לעולם ורק חזר אליו. בנט, אבי אבות השיטה של העברת הקולות מימין לשמאל, הקים את ממשלתו יחד עם האחים המוסלמים ובלעדיהם לא היה יושב בלשכת ראש הממשלה. סער לעומתו מצטרף לממשלה שבה יש כבר רוב מוצק של 64 חברי כנסת גם בלעדיו.
בסופו של דבר, המהלך שנרקם הוא מהלך ראוי לכל מי שאוהב את העם, התורה והארץ. מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת העצמאות החדשה שלה, והיא צריכה ממשלה יציבה שמכילה כמה שיותר גורמים. צירופו של סער מחזק את המחנה הלאומי כולו אבל בעיקר מאפשר לממשלה לשנות את דיסקט ההכלה ולעבור לדיסקט ההפעלה והשמדה בכל הנוגע להמשך הלחימה בצפון ובדרום. סער הוא האיש הנכון במקום הנכון כדי לקדם את המהלכים האלה בכובעו כשר הביטחון הבא. הצלחתו שלו תהיה הצלחת מדינת ישראל כולה.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים לבכירים בארץ ובעולם