שלושה לוחמים ופרמדיקית נהרגו השבוע (שלישי) בפיצוץ מבנה ברפיח שבדרום רצועת עזה. הלוחמים מגדוד שקד בגבעתי סרן דניאל מימון טואף, בן 23 ממורשת, סגן מפקד פלוגה; סמ"ר עמית באכרי, בן 21 מיושיביה וסמ"ר דותן שמעון, בן 21 מאלעזר. יחד איתם נהרגה סמ"ר אגם נעים, בת 20 ממשמרות, פרמדיקית בגדוד 52 של עוצבת עקבות הברזל (401). נעים היא הלוחמת הראשונה שנפלה בפעילות קרקעית בעזה מתחילת המערכה הנוכחית.
במהלך פעילות מבצעית נכנסו הכוחות לאזור שכונת תל סולטאן ברפיח. בעת שהייתם במבנה באזור אירע הפיצוץ, וכתוצאה ממנו המבנה קרס חלקית. עוד חמישה לוחמים נפצעו בתקרית, שלושה מהם באורח קשה.
בתוך כך, כמעט שנה למלחמת 'חרבות ברזל' והביקורת כלפי הדרג הצבאי והמדיני על אופן הלחימה ברצועת עזה הולכת וגוברת. מהשטח עולה תמונה מטרידה ולפיה צה"ל בכוחות מוגבלים ממלא משימות מבצעיות ממוקדות, כמו חיסול מחבלים, חשיפת אמצעי לחימה ואיתור והשמדת פירים ומערכות תת קרקע, אך הוא מתמרן באופן חלקי ולא עצים. לצד זאת נראה כי פעילי חמאס ממשיכים לשקוד על פיתוח תשתיות טרור ועל שיקום התשתיות השלטוניות באזורים שצה"ל יצא מהם.
מומחי ביטחון שונים מזהירים מגרירת רגליים ומאי קבלת החלטות בעקבות הימנעות מגיבוש אסטרטגיה רחבה למלחמה בעזה, לחץ אמריקני מסיבי וערעור הלגיטימציה הבין־לאומית. זאת לצד משבר אמון בין הפיקוד הצבאי לדרג המדיני ולחץ מצד בכירים בצמרת הצבא להפסקת הלחימה בהקדם.
כבר לפני כחודשיים, במהלך סיור והערכת מצב במסדרון נצרים, התייחס הרמטכ"ל הרצי הלוי לביקורת העולה וטען: "אין פה לא דשדוש ולא עמידה במקום. אתם מביאים הישגים מאוד חשובים כל יום", ציין בפני הלוחמים. אך למרות אמירתו הנחרצת המציאות ברחבי הרצועה בחודשים האחרונים מעלה סימני שאלה קשים בדבר השגת יעדי המלחמה, ובהם מיטוט המסגרת הצבאית ופירוק התשתיות השלטוניות של חמאס והשבת החטופים.
בחודש האחרון פרסם 'פורום מפקדים ולוחמים במילואים' מסמך שכותרתו 'תוכנית האלופים'. המסמך מציג תוכנית סדורה להכרעת חמאס, נוכח ההבנה שפעילות הצבא הנוכחית לא אפקטיבית דיה על מנת להכריע את ארגון הטרור ולהפעיל לחץ לשחרור החטופים. את המסמך הגה ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר האלוף במיל' גיורא איילנד, בתמיכת עשרות קצינים בכירים. על פי התוכנית צפון הרצועה יוכרז שטח לחימה, והאוכלוסייה שעדיין נמצאת במרחב, כ־250 אלף בני אדם, תיקרא לעזוב את המקום דרומה, דרך מעברים צה"ליים מאובטחים. בהמשך הצבא יטיל מצור מלא על השטח, יפסיק את העברת הסיוע ההומניטרי לאזור ויוכל לטהרו באופן יסודי ושיטתי. עם סיום הפעולה ניתן יהיה לשכפל את המתווה למרחבים נוספים ברחבי הרצועה. ואכן השבוע פורסם כי בכירים בצה"ל שוקלים ברצינות לאמץ את התוכנית להפיכת צפון רצועת עזה לשטח צבאי על בסיס 'תוכנית האלופים' של איילנד.
"יש יכולת להכריע את חמאס"
אלוף משנה במיל' פרופ' גבי סיבוני, ממכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מדגיש כי הלחימה כפי שהיא בשלב זה אינה אפקטיבית דיה כדי להכריע את חמאס. "אם נביט בראייה רחבה אנחנו מתמודדים כיום במערכה רב־זירתית, ובלי הישג ברור בעזה קשה יהיה להמשיך לזירות הנוספות. צריך להשלים את ההישג בעזה, הוא בהחלט קרוב, אבל מבחינה אזרחית אנחנו לא מצליחים לפרק את חמאס מהשליטה האזרחית שלו", הוא מתריע. "הוא משתלט על משאיות הסיוע ועושה הון עתק מהסחר, והעובדה שאנחנו לא מתמודדים מול זה היא בעייתית מאוד. מדובר בכשל אסטרטגי".
עד כדי כך?
"לגמרי. זה מאריך את המלחמה, וזו פעולה שהיא בניגוד גמור למטרות המלחמה", הוא מתריע. "בעניין ההומניטרי צה"ל פועל בצורה שמכשילה את עצמה. ראי למשל את צפון הרצועה, שהוא שטח שצה"ל פינה מאוכלוסייה. ואז בשלב מסוים, כנראה בעקבות לחץ אמריקני, התחלנו לספק סיוע הומניטרי למי שנשאר שם. צה"ל ביקש לפנות אותם, אז אין שום היגיון לעודד אותם להישאר על ידי סיוע הומניטרי שאנחנו מספקים להם. ויותר מכך, בפועל אנחנו לא מספקים סיוע לתושבים שנמצאים שם, כי חמאס משתלט על הסיוע בצפון הרצועה, מוכר אותו, עושה מזה כסף שבאמצעותו הוא משלם לפעילים ובונה מחדש את הכוח שלו. זה דבר לא נתפס וחסר היגיון. ולכן כשבוחנים את התנהלות המערכה בעזה, קודם כול יש לטפל בדבר הזה", הוא מבהיר.
"צריך להשלים את הפינוי של האוכלוסייה העזתית מצפון הרצועה ולהתחיל לטהר את המרחב, כי יש שם מחבלים שפועלים בחסות האוכלוסייה. זו פעולה שישראל נדרשת לעשות כי האוכלוסייה מפריעה לפעולה הצבאית וגם מסכנת את עצמה. אנחנו חייבים להודיע לתושבים שהם לא יכולים להישאר שם ונדרשים להתפנות מהאזור תוך זמן קצר, ואז לחזור לפעול שם כפי שנעשה בתחילת המלחמה". סיבוני שב ומדגיש כי "לאחר ההכרזה על פינוי האזרחים מהמרחב ישראל צריכה להפסיק לספק סיוע הומניטרי לאזור. זה בהתאם לדין הבין־לאומי ואין עם זה שום בעיה", הוא הודף את הביקורת הבין־לאומית.
מה עוד אתה מציע?
"את הפעולה הזאת של טיהור מרחב שלם בצפון הרצועה צריך לשכפל בהמשך למרחבים נוספים ברצועה. לדוגמה גם כלפי התושבים העזתים ברפיח צריך להפעיל את אותו מנגנון, להודיע להם להתפנות למרחב הומניטרי ולא לאפשר כניסת סיוע אחרי שצה"ל מורה לתושבים לעזוב".
יש מספיק כוחות בשביל זה?
"לא צריך הרבה כוחות לצורך זה. ברגע שהאוכלוסייה יוצאת מתחילים במלאכת הטיהור. צריך להבין שזה ייקח הרבה זמן לטהר את השטח. זה יכול לקחת אפילו שנים".
הכרעת חמאס זה עניין של שנים?
"זה כבר השלב של קצירת הדשא המוחלטת, אבל בשביל להגיע למצב הזה אנחנו צריכים קודם כול לפרק את המערכת הצבאית ולהתחיל לפעול באופן שיטתי לטיהור השטח. עזה היא המקום הכי מבוצר בעולם אי פעם, מעל הקרקע ומתחת לקרקע. יש שם אמצעי לחימה מתחת לקרקע שעדיין לא הגענו אליהם ומנהרות רבות, ואנחנו בחוסר היגיון משווע ממשיכים להעביר להם סיוע. הדברים הפוכים לתפיסת המלחמה. אנחנו צריכים להפסיק את זה", הוא קורא. "יותר מכך, למעשה כשאנחנו מעבירים סיוע אנחנו פוגעים באוכלוסייה עצמה, כי חמאס משתלט על הסיוע ומוכר אותו במחיר מופקע ורק למי שהוא רוצה. הסיוע לא מגיע למי שצריך", הוא מצביע על גודל האבסורד. "זה לא סביר בשום צורה. אם נפעל כפי שהוצע נוכל לתת סיוע למי שצריך במרחבים הומניטריים שהוגדרו, וחמאס לא ישתלט על הסחורה".
פרופ' סיבוני מצטט בדאגה סקר שערך לאחרונה בקרב משרתי המילואים: "הסקר שעשיתי יחד עם עמיתי פרופ' קובי מיכאל מלמד על אי אמון של משרתי המילואים בפיקוד הבכיר ובדרך שבה הוא מנהל את המלחמה. יש חוסר אמון מדאיג ביותר", הוא מציין. "הם רואים שהפיקוד הבכיר גורר רגליים ומתנהל בעזה בניגוד למטרות המלחמה, והתהליך הזה לא יכול להמשיך ככה".
החיילים בשטח הם בעלי רוח גדולה שעזבו הכול ומוכנים להילחם ולנצח.
"לגמרי. בסקר למדנו גם שמידת האמון במפקדים בדרגי השדה כמו המג"דים והמח"טים היא גבוהה מאוד. המילואימניקים גם לגמרי מאמינים ביכולות של צה"ל לממש את מטרות המלחמה גם בעזה וגם מול חיזבאללה".
איפה הדרג המדיני שידפוק על השולחן ויורה לצבא לפעול?
"לכן זה כשל גם של הדרג המדיני, ברגע שהוא לא מבין ולא כופה את זה. הדרג המדיני קבע מטרות למלחמה, והוא בעצמו פועל בניגוד למטרות האלה. הוא חייב לכפות את דעתו על הדרג הצבאי. אנחנו מדשדשים בעזה וזה מקרין לצפון".
אולי דווקא הרפו בעזה כדי לרכז כוחות למערכה בגבול הצפון?
"קודם כול, הכול זאת מערכה אחת מול ציר הרשע האיראני. גם חמאס וגם הג'יהאד האסלאמי, הפעולה שלהם משתלבת באסטרטגיה האיראנית. בלבנון זה אותו דבר. חיזבאללה זה איראן, אין שאלה. ולכן אני חושב שהדבר העיקרי זה להתעשת ולפעול כפי שהסברתי. יש לצה"ל הכוח והיכולת להכריע את חמאס".
"החזרת חמאס תחזיר את החטופים"
תת־אלוף במיל' אמיר אביבי, יושב ראש תנועת 'הביטחוניסטים', סבור כי הצבא ברצועת עזה לא משתמש בכל הכלים שברשותו כדי לקדם את הכרעת חמאס: "בעזה למעשה אנחנו נמצאים מצד אחד בתהליך מתקדם של פירוק צבאי, וגם באופן שיטתי מחסלים את כל הפעילים הבכירים והמפקדים. כמובן גולת הכותרת היא לתפוס את סינוואר, אבל גם ככה אנחנו רואים שהמודיעין הולך ומעמיק ואנחנו מצליחים להגיע ליותר ויותר פעילים ולחסל אותם. מצד שני, יש עדיין לא מעט מחבלים פזורים בכל מיני מקומות ברצועה שמצליחים להתארגן בצורה כזאת או אחרת, ואנחנו חייבים לראות שאנחנו ממקסמים את כל סט הכלים שיש לנו בשביל לזרז את התהליך".
אביבי מדגיש כי למיטב הבנתו הלחימה מנוהלת על בסיס תוכנית סדורה שנקבעה. "יש פה שלבים. במלחמה התקפית מהסוג הזה בשטח בנוי, מורכב וצפוף ישנם שלבים. היה השלב הראשון שהיה יותר עצים ועסק בפירוק המערכת הצבאית של חמאס. כשהצבא בא ואומר פירקנו את חטיבת חאן יונס, או פירקנו את חטיבת רפיח, הוא בעצם אומר: הם לא מתפקדים יותר כגוף צבאי סדור. המצוקה בחמאס הולכת וגוברת, הן של חימושים והן של יכולות. הרסנו להם תשתיות לייצור אמצעי לחימה וסגרנו את ציר פילדלפי. אין להם איך להשתקם. כל דקה שעוברת הם הולכים ונמוגים. אבל זה תהליך ארוך וצריך להפנים את זה".
מבחינת התשתיות האזרחיות נראה שחמאס מצליח תוך כדי לחימה להשתקם. תראה מה קורה בצפון הרצועה.
"התפקיד שלנו, וזה מה שכרגע צה"ל לא עושה וזה חמור, הוא לטפל בכל הסוגייה ההומניטרית", מצביע אביבי על ליבת העניין לשיטתו. "בצפון הרצועה צריך לדחוק את כל האוכלוסייה דרומה ולהטיל מצור על צפון הרצועה, עד שהמחבלים שיהיו ללא אוכל וללא מים ייכנעו".
מדובר בצעדים פשוטים מאוד. למה צה"ל לא פועל כך?
"אני יכול לומר שיש מחשבות על כך. זה אמור לקרות. אני מקווה מאוד שנראה את הצעדים האלה בקרוב. יש אזורים שלמים נקיים מאוכלוסייה, אזורים שלמים שאפשר להטיל עליהם מצור ולמנוע כניסת סיוע הומניטרי. הדבר השני זה לחשוב איך עושים הפרדה בין האוכלוסייה לבין המחבלים ויוצרים אזורים הומניטריים שנשלטים על ידינו", הוא מתאר את הצעד הנדרש לשיטתו. "ככה אפשר יהיה לנתב את הסיוע ההומניטרי לאזרחים ולא למחבלים. אנחנו במו ידינו משקמים את חמאס. הסיוע ההומניטרי שאנחנו מכניסים מחזיק את חמאס בחיים, גם במזון וגם כלכלית. זה חמור ביותר וזה מאריך מאוד את המלחמה. זה קיבעון מחשבתי של הצמרת הצבאית ושל ראשי משרד הביטחון", הוא מאשים. "הם מקובעים ולא רוצים לחשוב מחוץ לקופסה בעניין ההומניטרי. כל הזמן נרתעים מהרעיון של ממשל צבאי, שהוא כלי בסיסי כדי לנצח במלחמה. אף אחד לא אומר שצריך להמשיך ממשל צבאי לנצח, אבל אתה לא יכול להפיל את חמאס כגוף שלטוני אם אתה לא משתלט על זה. אין דרך להפיל אותם בלי שאנחנו ניכנס לוואקום הזה".
אביבי מציין את הצורך הדחוף לרכז מאמצים לזירוז הכרעת חמאס: "מכיוון שאנחנו צריכים להעביר את כל כובד המשקל צפונה - אנחנו יותר לא יכולים להרשות לעצמנו לא להשתמש בכל סט הכלים שיש לנו כדי להילחם בחמאס. מכיוון שנצטרך לדלל כוחות בדרום ללחימה בצפון, אנחנו חייבים להפעיל כלים אחרים כדי להכריע, והכלי העיקרי שיש לנו הוא הכלי ההומניטרי ואותו צריך להפעיל במלוא העוצמה, תוך שימור הפרמטרים שיצרנו, קרי דחיקת האוכלוסייה לאזור ההומניטרי במואסי, שימור ציר נצרים ופילדלפי והמשך פשיטות. צריך לשחוק אותם, וחמאס בסוף יוכרע", הוא אומר בנחרצות. "חמאס בדרך להיות מוכרע. זה רק שאלה של זמן, אבל אנחנו יכולים לזרז את התהליך, וחשוב שזה יקרה. חשוב שעם ישראל יראה ניצחון מובהק, וזה חשוב גם לאויבים סביבנו שיראו את כוחנו וזה חשוב להשבת החטופים. להכרעת חמאס תהיה השפעה אדירה, ולכן כל כך חשוב להשקיע בזה מאמצים", הוא מחדד. "זה מה שיביא את החטופים הביתה. הכרעת חמאס תחזיר לנו את החטופים, כי ביום שהאוכלוסייה העזתית תבין שחמאס לא שולט בהם יותר, אנחנו נתחיל לראות חטופים. חמאס לא הולך לשחרר אותם מיוזמתו. אם אנחנו רוצים את החטופים -אנחנו צריכים להכריע את חמאס".
גם בני משפחות החטופים מפורום 'תקווה' משוכנעים שהדרך להשבת יקיריהם עוברת דרך לחץ צבאי והכרעת חמאס. ביום חמישי השבוע מתוכננת הפגנה מול הכנסת שמארגן פורום 'תקווה' בדרישה להכרעת חמאס. המצב המתמשך של החטופים בעזה וחוסר ההכרעה הצבאית בשדה הקרב, הובילו לכך שהמשפחות יוצאות להפגנה שתקרא להכרעת חמאס כדרך להשבת החטופים. נדב מירן, שאחיו עמרי מירן חטוף בעזה, מתאר את המניע להפגנה: "אנחנו מרגישים כי בעת הזאת יש לדחוף את הממשלה לעשייה ולהפעלת יותר לחץ על חמאס. כקונטרה להפגנות בבגין".
הלחץ המופעל על חמאס לא מספיק?
"אין לחץ שמופעל על חמאס יתר על המידה. הלחץ שמופעל על חמאס הוא צבאי, וגם הוא חלש מדי. אנחנו טוענים שיש להגביר את הלחץ אבל גם בכיוונים נוספים מעבר לצבאי, כמו שליטה שלנו על הסיוע ההומניטרי. משמע שכל המשאיות של הסיוע ההומניטרי יגיעו לידי צה"ל, וצה"ל יחלק אותו לתושבים בעזה, ולא שיגיע לידי חמאס. מתחילת הלחימה חמאס הרוויח כבר יותר מחצי מיליארד דולר מהסיוע, וזה מחזק ומעצים אותו, אז מה אנחנו עושים פה בעצם?", הוא מזדעק. "אנחנו צריכים לבטל את השלטון המקומי של חמאס. זאת אומרת שהוא לא ישלוט על האזרחים אלא שהשליטה תעבור לצה"ל, וכך למעשה נשליט שלטון צבאי על רצועת עזה. דבר נוסף שאפשר לעשות הוא לספח שטחים מרצועת עזה, עם יישוב או בלי יישוב כרגע, אבל לקחת שטחי אדמה מהרצועה. כידוע העניין הנדל"ני כואב מאוד לחמאס. אלה הדברים שאני רואה כקריטיים ביותר, שיכולים להפעיל לחץ משמעותי על חמאס".
מה הדרישות שלכם מהדרג המדיני ומהדרג הצבאי?
"מהדרג הצבאי אנחנו מבקשים: חבר'ה, תהיו עם הסכין בין השיניים ותילחמו. כשאני מדבר עם הרמטכ"ל אני שואל אותו איפה החתירה למגע שעליו כל קצין וחייל בצבא מחונכים. אין לו את זה. יש לו חתירה לכניעה ולא למגע עם האויב", הוא קובל בכאב. "בבקשה להחזיר את החתירה למגע, את ה'אחריי', אנחנו צריכים עכשיו אנשים שיודעים להילחם ורוצים להילחם, ולא אנשים שרוצים לדבר בסיסמאות של 'שלום' ושל 'שתי מדינות', ו'להפסיק את המערכה ונחשוב אחר כך מה עושים'", הוא אומר.
"מהדרג המדיני אני מצפה לקבל החלטות, מה שהיום הם לא עושים. הם לא מקבלים החלטות אלא יושבים על הגדר ומתמהמהים. תחליטו מה אתם רוצים לעשות ברצועת עזה, האם אתם רוצים ללכת עם 'תוכנית האלופים' שהציע גיורא איילנד? רוצים לעשות את מה שהצעתי קודם על סיפוח שטחים? רוצים לקחת לשליטתכם את הסיוע ההומניטרי? אבל שיחליטו מה הם עושים. שילכו על כיוון, שיראו גם לאזרחים במדינה שיש כיוון ודרך ומקום שצריך להגיע אליו. ולא רק סיסמאות על יעדי מלחמה, שאלה אמירות בערפל".
ואתה לא חושש שהלחץ הצבאי שאתם דורשים יסכן את חיי החטופים ובתוכם אחיך?
"חיי החטופים בסכנה מתמדת. נעשה או לא נעשה - החיים שלהם בסכנה בכל רגע. אז העדיפות היא לעשייה גם למענם. ככל שאנחנו נגביר את הלחץ שלנו על חמאס ונשלול ממנו יותר ויותר יכולות, הוא יגיע להבנה שהחטופים הם כרטיס היציאה של סינוואר וחבר מרעיו מרצועת עזה. אני חושב שהפתרון יהיה שיחיא סינוואר יסכים להגלות את עצמו מעזה תמורת כמה שנים של חסד וישחרר את כל החטופים. או להביא ללחץ על כל מיני אנשים שמחזיקים בחטופים, ולהגיע איתם למשא ומתן עצמאי, בלי קשר ליחיא סינוואר. חייבים לייצר איזשהו מנגנון של לחץ, כי כרגע חמאס לא לחוץ, נהפוך הוא. הוא רואה את מה שקורה ברחובות אצלנו והוא מבסוט מזה, והוא רק מעלה את הדרישות שלו, מקשיח עמדות. ככה בטח לא נגיע לשחרור חטופים".