
"מה שאתה בוחר זה מה שאתה מקבל!" - עיקרון זה הפך לסיסמה של מפלגת הציונות הדתית בבחירות האחרונות, בפרט על רקע מפלגות שלא כיבדו את המילה שלהן לבוחריהן.
שקיפות, יושרה ודבקות באמת - אלו מרכיבים שהשתלבו במאפיין יסודי שמפלגת הציונות הדתית חרתה על דגלה ובבחירת שמה: ייצוג כלל חלקי החברה הדתית־לאומית.
גורמים שונים טענו שוב ושוב כי מפלגת הציונות הדתית מייצגת צד מסוים של הציבור הדתי־לאומי, שלא לומר קצה מסוים שלו. אולם יושב ראש המפלגה, השר בצלאל סמוטריץ' הי"ו, הבהיר שוב ושוב שהדברים אינם נכונים, ומפלגת הציונות הדתית היא הבית לציבור הדתי־לאומי על כל גווניו.
ידוע לכול שהשר סמוטריץ' קרוב בליבו לאחד המועמדים לכהונת הרב הראשי האשכנזי. ואף על פי כן השר סמוטריץ' לא ראה לנכון לבחור בעצמו את המועמד המועדף עליו, אלא לתת לרבנים לבחור. ולא לרבני צד זה או אחר, אלא לוועדה רחבה, כלשונו של השר: "הרב כהנא נבחר בוועדת רבנים תקדימית. הרב אריאל שם ארבעים רבנים במגוון הכי רחב של הציונות הדתית. והוועדה הזו התכנסה וישבה ושקלה ובחרה בו כמועמד הראוי ביותר להיות הרב הראשי הבא של מדינת ישראל". על כך ראוי השר לקבל את מלוא הכבוד הראוי. אכן הוועדה הייתה הבזק של אור בציבוריות הציונית־דתית.
בהמשך דברינו ננתח את הנתונים ואת הסיכויים הגבוהים של מועמד הוועדה, הרב מאיר כהנא שליט"א. חשוב להבהיר כבר בשלב זה שבמערכת הבחירות הנוכחית לחרדים כבר אין רוב בגוף הבוחר, בשל גריעת עשרת נציגי הרבנים הראשיים מהרשימה כתוצאה מהחלטת בג"ץ. מעבר לכך, האחיזה של הרב מאיר בגוף הבוחר חזקה מאוד. כפי שנבאר, סיכויי הזכייה גבוהים מאוד גם בלי תמיכתו של השר. אבל עם התייצבות ותמיכה ברורה של השר סמוטריץ' – הזכייה הופכת לבטוחה וודאית.
נחזור לראשונות. יש שיטענו שתוצאות הוועדה הפתיעו את השר סמוטריץ'. יש שיטענו שהפתיעו את המועמדים שלא צלחו. אך גדולי רבותינו שקלו את שיקוליהם במובן הרחב ביותר האפשרי, אחזו בדין התורה "אחרי רבים להטות", והכריעו. למעשה, ההכרעה בסיבוב השני התקבלה ברוב ניכר.
מי פעל נגד החלטת הוועדה?
למרות זאת, מיום שהתקבלה ההכרעה החלו רחשים ותככים מתחת לפני השטח. במאמרו בעיתון 'בשבע' בשבוע שעבר, חיים פלק תיאר את הדברים מזווית מסוימת ובצורה חלקית. הרחשים והפעולות שנעשו נועדו לפגוע באחדות ששרתה בוועדה, ואף ניסו לפגוע במישרין בהצלחתו של המועמד שנבחר בה. למרות אחריותם של אנשי מטה לפעילותם, אלו שלמענם ובשליחותם פעלו כל אלו לא יכולים להסתתר מאחורי אנשי חצר. הכול נעשה על דעתם, ברצונם, בשליחותם ובתכנון משותף, רציף ומתמשך. המעוניין בראיה לדברים יכול לראותם במכתבו של הרב אריאל (מיום כ' באייר תשפ"ד): "חלק מוכר ומפורסם מהתפתחויות אלו, הוא שמועמדים רבים נוספים, מהציבור הדתי וקרבתו, החלו לפעול בצורה רצינית שאינה נסתרת, ולעיתים עם פעילים רבים ומקצועיים, למען הצגת מועמדותם, בניגוד להחלטת הוועדה".
מר פלק הציג בסיום דבריו את מכתב 'ועדת החמישה' כאומר: "הייתה ועדת הרב דרוקמן, הייתה ועדת הרב אריאל, כשם שבטלה זו נתבטלה אף זו". מעבר לבעייתיות בהדלפת מכתב סודי שנמסר לאדם אחד בלבד על דעת שיצניענו משום כבוד הרבנים, השימוש במכתב הפך מניפולטיבי לחלוטין. אבי מורי, הרב איתן איזמן שליט"א, שהיה חבר הן בוועדת החמישה והן בוועדת הארבעים, פרסם בשבוע שעבר (ח' באלול) מכתב המבהיר את כל מהלך הדברים. במכתבו הוא מסביר את משמעות הבוררות שנעשתה בין הרב מיכה לרב איגרא בלבד, כחלק ממהלך רחב יותר שלא הושלם עקב פטירתו של הרב דרוקמן זצ"ל, כשבסיומו של התהליך נבחר הרב כהנא. הענקת משמעות חלוטה לאותו מכתב הינה שקרית לחלוטין.
בנוסף, קשה להתעלם מקלא דלא פסיק המצביע על כך שכבוד השר היה מעוניין במועמד מסוים, ופלא – לאחר שלא נבחר, הדברים התגלגלו כעת לכך שכבוד השר צפוי לבחור בו ישירות. ולמיחש מיבעי. ציבורנו זוכר היטב את משאל המתפקדים בליכוד, ואת התעלמותו האלגנטית של ראש הממשלה מר אריאל שרון מהתוצאות, שלא הלמו את האינטרסים שלו. אנא, אל תחזיר אותנו לשם.
כבוד השר סמוטריץ', הגיע הזמן לשאול גלויות: האם נקפת אצבע כל התקופה הממושכת הזאת למנוע ממועמדים נוספים לחתור תחת הוועדה? או שחלילה דאגת לסייע להם בשקט ובהיחבא, כפי שנטען מסביבתם ומעוד גורמים במערכת? משום "והייתם נקיים" מתבקש שתיתן את התשובות לציבור.
ההשלכות חמורות. מסמוס החלטת הוועדה טומן בחובו משמעויות הרסניות לאפשרות שיתוף הפעולה בין הגוונים השונים של ציבורנו. הדבר מונע כל אפשרות להגיע להסכמות בתחום כלשהו, עשרות שנים קדימה. לעולם לא ניתן יהיה לכנס ועדה שתגיע להכרעה משותפת בשום תחום בציונות הדתית. יתר על כן, לעולם לא ניתן יהיה לכנס את גוני הציבור השונים למפלגה אחת. בחירה של כבוד השר בצד מסוים של הציבור ממסמסת את העיקרון שמפלגת הציונות הדתית פורסת כנפיה על כלל הציבור הדתי־לאומי, ומציבה אותה כמפלגת נישה. כבוד השר, האם בכך אתה בוחר? האם זו המציאות שהציבור מעוניין לקבל?
מפת הסיכויים
דברים אלו יסודיים וחשובים ללא קשר לתוצאות הבחירות לרבנות תשפ"ד. אולם חובה עלינו להתמודד כעת עם הטענה שיש להגיע לתוצאות, ושכביכול אין מחויבות לעצם החלטת הוועדה.
ראשית, רק הוועדה היא הכתובת, והיא כבר הבהירה את דעתה בעד מועמדות הרב כהנא. סילוף דבריו של הרב אריאל כאילו ההחלטה התבטלה, לא יכול לעמוד נגד דבריו המפורשים במכתב: "מאז ועד עתה, גם במכתבי האחרון, אין חזרה מהחלטה זו שהתקבלה בוועדה המורחבת". הרב אריאל אף חזר על הדברים שוב ושוב בפני לא מעט אנשים שפנו אליו, כולל בתקופה האחרונה ממש.
לגופו של עניין, אחיזתו של הרב מאיר כהנא שליט"א בשטח איתנה. הרב נפגש עם חברי הגוף הבוחר זה זמן רב. עם רובם נפגש כבר לפגישה שנייה ושלישית, וגורמים רבים פועלים במרץ לבחירתו. מי שמעורב במערכת הבחירות יודע על כוחו בשטח ועל בסיס התומכים המוצק והגדול שלו. האהדה שהוא זוכה לה מגורמים רבים מכל חלקי החברה הישראלית ובגוף הבוחר מרשימה ביותר.
מספר חברי הגוף הבוחר עומד כיום על 140. מתוכם 70 ציונים, 56 מהציבור החרדי ו־14 אנשי חב"ד. הרב מאיר זוכה לתמיכה נרחבת בקרב החלק הציוני של הגוף הבוחר, לתמיכה משמעותית של אנשי חב"ד ולתמיכה שקטה של כמה וכמה חברים בגוף הבוחר המשתייכים לציבור החרדי. עובדה זו לא אמורה להפתיע אף אחד, שהרי הרב מאיר שליט"א נבחר שוב ושוב ליושב ראש נציגות הדיינים הארצית ברוב גורף, כאשר רוב הדיינים משתייכים לציבור החרדי, ומעריכים ואוהבים את הרב מאיר על מעלותיו הייחודיות, גדלותו בתורה ואישיותו הקורנת.
הרב אפרים בוגרד שליט"א, דיין בבית הדין בחיפה, רב קהילת חב"ד ברמות, ולפנים חבר בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, העיד לאחרונה על תמיכה חזקה של מרבית חברי הגוף הבוחר מקרב חסידי חב"ד ואף מקרב הדיינים. מאורע נוסף שיעיד על התמיכה הגדולה שזוכה לה הרב בחב"ד הוא הצגתו בטקס סיום הרמב"ם היומי של צעירי חב"ד סמוך לפסח האחרון כ"הגאון החסיד, ידיד חב"ד והמועמד המוסכם לתפקיד הרב הראשי לישראל". כך תואר על ידי הרב נפתלי רוט שליט"א, שאף ביקש להנחות את טקס הכתרתו לרב ראשי.
נעיר עוד שאנו ניצבים למול מצב ייחודי: חמישה מועמדים מנסים לכבוש את כס הרב הראשי. מקצתם משתייכים לציבור הדתי־לאומי ומקצתם לציבור החרדי. כמה מהם מנסים לרוץ כמועמדים דתיים־לאומיים, ובה בעת יש כמה שמנסים לרוץ כמועמדים חרדים. במצב זה, כדי להגיע לניצחון לא נזדקק ל־71 קולות, אלא כנראה להרבה פחות מכך.
למרות זאת, אין ספק שתמיכה או הימנעות מתמיכה של כבוד השר סמוטריץ' משפיעה על הרוח הנושבת בשטח. יש מן הבוחרים המעוניינים בגב שייתן מענה לצרכים שלהם. מקצתם עלולים להיות מושפעים מספינים של בעלי אינטרסים המעוניינים למשוך את השמיכה לכיוון שלהם. כבוד השר, עליך לקיים את חובתך ולהוביל לניצחון עם מועמד הוועדה.
ניצחון עם תמיכת השר סמוטריץ' יהיה ודאי קל הרבה יותר, אולם ניצחונו של הרב כהנא שליט"א איננו תלוי בהכרח בכך. התמיכה ברב איתנה, ונמשיך קדימה עם השר או בלעדיו. על כבוד השר לבחור איזו דרך הוא מעוניין להציג בפני הציבור: ניצחון מכוח אחדות, מכוח כלל הציבור, או בחירה במפלגת נישה, שתפסיד שוב לאחר שנכנעה לאינטרסים זרים ולהיתולי העסקנים.
כך או כך, הניצחון של מועמד הוועדה נמצא בהישג יד. השר סמוטריץ' יותר ממוזמן להצטרף.
הכותב הוא רב אולפנת צביה רבבה וחבר הוועד המנהל של עמותת 'מרחביה'