ביום שלישי האחרון לאחר המבצע המופלא, המתוחכם, המדהים וחסר התקדים של פיצוץ אלפי מכשירי ביפר בידיהם ועל גופם של אלפי מחבלי חיזבאללה, היו מי שהתלוננו שמדובר בבזבוז משווע.
כי אם אכן צודק חיזבאללה בהפנותו אצבע מאשימה לעבר ישראל, שמצדה נמנעה עד כה מלקחת אחריות - כיצד ייתכן שאמצעי עוצמתי כזה מבוזבז בלי שתבוא בעקבותיו מתקפה נרחבת שתנצל את ההצלחה?!
הסבב הנוסף של פיצוצים, יממה לאחר מכן, השתיק במידה מסוימת את הביקורת וחיזק את התחושה שיש כאן יותר ממה שאנו יודעים ומבינים, שהסיפור לא נגמר, ושאפשר לסמוך על המפעילים המסתוריים של האירוע שהם יודעים מה הם עושים.
ובכל זאת, אסור לחזור אל השאננות, הביטחון והאשראי המלא שנטינו להעניק לקברניטי מערכת הביטחון שלנו לפני ה-7.10. הכישלון ההוא היה כל כך נורא, ממושך, מקיף ורב־מערכתי, ששום הצלחה טקטית לא תפטור אותנו מהערנות והחשדנות שהמחדל הזה ציווה לנו.
אנחנו טובים בפעולות יזומות שלנו, בין אם מדובר בחיל האוויר, ביחידות המיוחדות או בסייבר. אנחנו פחות טובים בלהיות ערוכים להפתעות והטעיות מצד האויב, כפי שלמדנו על בשרנו גם ביום הכיפורים תשל"ד וגם בשמחת תורה תשפ"ד. וכפי שראינו גם במערכה בעזה – לצד הצלחות טקטיות מזהירות אנחנו סובלים מהיעדר תכנית אסטרטגית ברורה להכרעה וניצחון.
בעשרות השנים האחרונות, מערכת הביטחון שלנו התרגלה לשלוח מסרים לאויב במקום להכות בו מכה אנושה. להרתיע במקום להכריע. לנסות לשנות את הכוונות שלו במקום להשמיד את היכולות.
ובעניין הזה, חובת ההוכחה על ראשי מערכת הביטחון. הם צריכים להראות לנו שהם החליפו דיסקט. ועד עכשיו למרבה הצער זה לא נראה. למרות המחדל והאסון הנורא של 7 באוקטובר, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, אלוף פיקוד דרום ושאר הבכירים הושארו בתפקידיהם. משאבי עתק של זמן, כסף, כוח אדם ואמצעי לחימה הועמדו לרשותם כדי להשיג את מטרות המלחמה. ברמה הטקטית הם הביאו הצלחות רבות, אבל מטרות המלחמה טרם הושגו בהיעדר אסטרטגיה של הכרעה וניצחון מוחלט. בחודשים האחרונים נראה שראשי מערכת הביטחון כבר לא חותרים להכרעת חמאס וחיזבאללה, אלא להסדרה שתביא סוף למערכה בעזה ובצפון, משולבת בעסקה לשחרור מאות מחבלים בתמורה לחלק מהחטופים.
הציבור הישראלי, ובפרט הציבור המגויס והלוחם שהקריב קורבנות רבים כל כך, מצפה להרבה יותר מזה. ללא השמדת חמאס לא יושג שקט וביטחון בדרום, וגם אין לצפות שתושבי הצפון יסכימו לחזור ליישוביהם בלי שכוחו הצבאי של חיזבאללה יספוג מכה אנושה ולוחמיו יורחקו מגבול הצפון, באמצעות רצועת ביטחון של צה"ל בדרום לבנון.
בעיצומו של אירוע שעוד לא ברור כיצד מתכוונים שיימשך, יש להפעיל לחץ ציבורי על ראש הממשלה ועל ראשי מערכת הביטחון שייצאו סוף סוף למתקפה שתשחרר את יישובי הצפון מאימת ארגון הטרור השיעי־לבנוני ופטרוניו האיראנים. הם חוששים, הם מהססים, הם נתונים ללחצים פנימיים וחיצוניים, ולכן הם זקוקים לחיזוק ועידוד מצד הציבור.
אם יש שוורים עצלים שמסרבים לנוע, זה הזמן להחליף אותם בסוסים דוהרים. הם קיבלו מספיק זמן ואמצעים, ואם הם לא מסוגלים להגיע להכרעה, נגיד להם תודה ושלום ושיעבירו את המושכות לאחרים. החרפה של עשרות אלפי אזרחים המורחקים מבתיהם כבר שנה לא יכולה להימשך. יש להציב תאריך יעד לחזרת תושבי הצפון לבתיהם.
מצבו של ארגון חיזבאללה כעת מזכיר את התיאור בספר בראשית של תושבי שכם בהיותם כואבים, ביום השלישי למילה. זה הזמן לנצל את ההצלחה הטקטית המופלאה למהלך אסטרטגי, לצאת למערכה ולהכריע את ארגון הטרור הרצחני הזה. דרושים לנו שמעון ולוי שייקחו את החרב ליד וייצאו לחסל את האויב. במקרה הנוכחי, בטוח שגם יעקב אבינו היה תומך במעשה.
עשה לך רב ראשי
בעוד עשרה ימים אם ירצה השם ייבחרו סוף סוף, לאחר דחייה ממושכת, שני רבנים ראשיים חדשים. לא רבים מודעים לפרטי התהליך שבו נבחרים הרבנים הראשיים, בגוף בוחר בהרכב מיוחד שמתכנס לצורך בחירתם. גם כאן נעסוק בעיקר בסעיף אחד של תהליך הבחירות, שהוא יוצא דופן למדיי ולטעמי טעון תיקון בעתיד.
כאשר בוחרים בכנסת את נשיא המדינה, החוק קובע שעל הנשיא להיבחר בקולות רוב מקרב מאה ועשרים חברי הכנסת. במקרה שיש כמה מועמדים ואיש מהם לא זכה ב־61 תומכים, מתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. בבחירות לרשויות המוניציפליות, אם איש מהמתמודדים לראשות העיר לא זוכה לכל הפחות ב־40 אחוז מקולות המצביעים, מתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים שזכו במירב הקולות. אבל בבחירות לרבנות הראשית אין רף מינימום ואין סיבוב שני. מי שזוכה בסיבוב ההצבעה הראשון במירב הקולות מבין המועמדים יוכתר כרב הראשי. תיאורטית זה יכול לקרות גם אם יזכה בשליש מהקולות ואף בפחות מכך.
כך למשל, בבחירות שיתקיימו בעז"ה בקרוב אמורים להתמודד חמישה מועמדים על כהונת הרב הראשי האשכנזי. בהנחה שלכל אחד מהם יש תמיכה מסוימת בגוף הבוחר, התוצאה באופן תיאורטי יכולה להיות שהרב הראשי האשכנזי הבא ייבחר בקולותיהם של פחות משליש מ־140 חברי הגוף הבוחר.
נניח, למשל, שאחד המועמדים יזכה ב־40 קולות מתוך ה־140. אם 100 הקולות הנותרים יתחלקו פחות או יותר בשווה בין ארבעת המועמדים האחרים, כך שחלקם יקבלו מעט יותר מ־25 קולות וחלקם מעט פחות, התוצאה תהיה ניצחון ברור בארבעים קולות בלבד. אפילו 35 קולות בלבד יכולים להספיק כדי לנצח כשיש חמישה מועמדים, ובאופן מתמטי תיאורטי אפילו 30 – אם הקולות הנותרים מתחלקים כמעט בשווה בין המועמדים האחרים.
החיסרון בשיטה הזאת בולט לעין. היא מאפשרת מצב בו ייבחר רב ראשי שיש לו גוש תומכים מובהקים מעט גדול יותר משל שאר המתמודדים, גם אם בעיני כל שאר בעלי זכות הבחירה הוא האופציה הכי פחות רצויה.
עד לבחירות הבאות שאמורות להתקיים בעוד כעשר שנים, כדאי שמישהו מחברי הכנסת ייקח יוזמה ויוביל חקיקה לפיה אם אין בסיבוב הראשון מי שזכה ב־51 אחוז מהקולות, או לכל הפחות ב־40 אחוז מהם, יתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים. גם המגבלה לפיה מי שעבר את גיל 70 לא יכול להיבחר ראויה לבחינה נוספת. אולי בעקבות העלייה המשמעותית בתוחלת החיים בישראל יש מקום לעדכן גם אותה, לאחר שגם במערכת הבחירות הקודמת וגם בזו הנוכחית מועמדים חשובים, ראויים ובעלי סיכויים טובים להיבחר היו מנועים מלהתמודד בגלל מגבלת הגיל.
בשבוע שעבר הובאה כאן הטענה שסיכויי הבחירה של הרב מאיר כהנא אינם טובים בגלל חומת ההתנגדות החרדית למועמדותו. תומכיו התאמצו השבוע להוכיח לי שזו הערכה מוטעית, וייתכן שהם צודקים לאור העובדה שבשיטה הנוכחית, כאמור, אין צורך בתמיכת רוב חברי הגוף הבוחר כאשר יש ריבוי של מתמודדים.
טענה נוספת שנטענה בעקבות דבריי בשבוע שעבר היא שהרב איגרא חזר לתמונת ההתמודדות רק לאחר שהרב אריאל הוציא מכתב שמשחרר את בצלאל סמוטריץ' ממחויבות לבחירת הוועדה, ולכן לא צודקים דבריי שיש כאן בעיה של אמינות, במהות או לפחות בנראות.
היו שהתלוננו על שלא הזכרתי את מועמדותו של הרב שמואל אליהו לתפקיד הרב הראשי הספרדי. הסיבה העיקרית לכך היא שאין מועמד ציוני־דתי אחר לתפקיד הרב הראשי הספרדי. הרב שמואל אליהו הוא מועמד בולט וטבעי, זוכה לאהדה והערכה, ומן הסתם יזכה לתמיכה רבה בגוף הבוחר. האם זה יספיק מול מועמדותו של הרב דוד יוסף, שעל הנייר זוכה לתמיכה אוטומטית של הגוש החרדי בגוף הבוחר? על פניו הסיכויים לא מזהירים, אבל מסיבות שונות ניתן לקוות להפתעה.
לתגובות: eshilo777@gmail.com