מבצע ה'ביפר-בום' ביום שלישי ורביעי מיוחס לישראל, למרות שישראל הרשמית לא נטלה עליו אחריות. קשה לשמור על עמימות כאשר ה'ידיים מוכיחות' בשטח בצורה שאינה ניתנת לפרוש אחר.
איזה עוד גורם בעולם יכול לייצר חשיבה יצירתית שכזו, מחוץ לקופסה, בשילוב עם יכולת מימוש דייקנית ותחכום לפרטי פרטים. מי עוד מסוגל לממש בצורה חסרת תקדים תחבולה שכזו: "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ" (משלי כ"ד ו).
מדובר על אירוע סייבר מבצעי, היסטורי, בקנה מידה עולמי, שמחייב יכולות טכנולוגיות ומבצעיות חשאית שלא נראו עד כה בעבר.
מבצע ה'ביפר-בום' גרם לאוייבי ישראל בלבנון סוריה ועוד, הפתעה אסטרטגית. היה בו מעבר אסטרטגי ממגננה להתקפה, ויוזמה יצירתית. הוא הפך את היתרון שהאוייב ביקש לעצמו, לחיסרון ולתורפה שלו. האוייב הצטייד בביפרים מוצפנים לשם תקשורת נקודתית שלא ניתן לנטר, ומופנית סלקטיבית לצרכן היעודי, התחבולה הפכה את הביפרים ודרך השימוש בהם לפגיעה בנושא אותם בצורה קשה. בדומה לתאור של התנ"ך על גבורתו המיוחדת של בניהו בן יהוידע: "וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ" (שמו"ב כג כ), בניהו בן יהוידע השתמש בנשק של האוייב כדי להכריעו.
תכנון מבצע ה'ביפר-בום' כלל תובנה גאונית של אפקט עוצמת הפגיעה הממוקדת מחד, ופגיעה סימולטנית במספר רב של יעדי איכות מאידך. הוא כוון בצורה ממוקדת וכירורגית אל המטרות הרלוונטיות – כל מי שנשא ביפר או מכשיר קשר הוא מופלל למפרע. לא התפרסם מידע על זהות הנפגעים אך יש לשער שיש בהם לא מעט בכירים בארגון החיזבאללה ורדואן שבלבנון סוריה ואולי גם במקומות נוספים.
הלוגיקה של אפקט הפגיעה מבוססת על כך שנטרול ארוך טווח ע"י פציעה לפעמים משיג את המטרה לא פחות מהרג. לכן יש למבצע ה'ביפר-בום' השפעה אפקטיבית לא פחות ואולי אף יותר מפעולה קינטית קונבנציונלית שמשתמשת בפצצות כבדות של טונות, או לחימה פנים אל פנים. היקף הנפגעים הגדול (כנראה הרבה יותר משפורסם) גבה מהחיזבאללה מחיר כבד על תוקפנותו הרצחנית.
היה במבצע ה'ביפר-בום' גם הישג גדול של בטחון מידע שמירת סוד והסתרה. המבצע הזה הוא ללא ספק תוצר של הכנה מדוקדקת, לאורך זמן, חשאית ביותר, שמחייב שיתוף פעולה בין מספר ארגוני ביטחון במעגלים שונים, מבלי שהסוד יודלף.
בפגיעה בכלי התקשורת הזה יש הישג נוסף. שלילת יכולת של תקשורת מוצפנת שבאמצעותה ניתן לפקד ולשלוט בכוחות. בלעדיה אין אפשרות לשלוט במהלכים משולבים וסינרגיים בין כוחות הפרוסים על תאי שטח גדולים רחוקים זה מזה. התחליף הזמין הוא תקשורת גלויה שמאפשר לעקוב אחרי מהלכי האוייב.
בפרשת השבוע נקרא על הברכות והקללות. הברכות מבטיחות לעם ישראל יתרון אסטרטגי. עם ישראל יזכה בו ביחס לגויי הארץ כולם, ויזכה להנחיל תבוסה לאוייביו: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ד' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ ד' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ וגו'. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. יִתֵּן ד' אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ" (דברים כח א-ז).
כתוצאה מכך גם נזכה תתחזק ההרתעה בקרב האוייב: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ד' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (שם פס' י). איזה 'שם' משמות ד' יראו כל עמי הארץ, שיגרום להרתעתם?
בניגוד לחשיבה המקובלת, מציין החת"ם סופר שאין מדובר בשמו של הקב"ה המתגלה באמצעות ניסים, אלא בשם ד' (שם הוי-ה, ב"ה) שקשור להצלחות של עם ישראל שמושגות דווקא בדרך הטבע, ללא ניסים. הנס הגדול שבו הוא נסתר. הכל פעל על פי התוכנית שתוכננה ללא שחלול בה שיבושים שכיחים. וזאת למרות שמדובר בתוכנית מסובכת ומורכבת. אולם ההצלחה הושגה בכלים טבעיים מדעיים: "פירוש כי יראו ויבינו שהטבע משועבד לישראל, ויתנהגו כל מנהגי העולם לרצונם של ישראל, ולא יצטרכו עוד לנסים חוץ לטבע כקריעת ים סוף, וכדומה, שהם בבחינת (שם) שד"י - משדד המערכה והטבע, אלא שם הוי-ה נקרא עליך! המהוה את כל העולמות. וע"י מעשינו הטובים ישאר עולם כמנהגו, ואפילו הכי יהיה הכל מתוקן על צד היותר טוב" ('חתם סופר' דברים כח י).
למרות שמדובר בטכנולוגיות מתקדמות ואמינות, מבצע זה התנהל, בין הייתר, בתווך הספקטרלי. הוא היה עלול להיתקל בתקלות שונות, שכיחות, שיכלו לסכל אותו. עצם העובדה שכל עמי הארץ רואים שהכל התנהל כמתוכנן, הוא בבחינת: "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך". על כך יש להודות לקב"ה: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַד', כָּל-הָאָרֶץ" (תהילים ק א).
המבצע יצר הלם בילבול ומורא – "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (שמות טו טז). האוייב נחשף לתחכום וליכולות המדהימות הבלתי צפויות, וחשש מפני תחבולות נוספות ומחפצים נוספים שעלולים להתפוצץ בקירבתו בצורה בלתי צפויים.
השתאות העולם לנוכח היכולת יוצאת הדופן שנגלתה במבצע מזכירה את דברי הכתוב בתחילת ספר דברים. שם מתוארת ההתפעלות של העולם בחשיפתו לחכמה המיוחדת שיש בעם ישראל: "כִּי הִיא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד ו). עפ"י הפשט החשיפה קשורה לחכמת התורה, שבאמצעותה העולם יחשף לחכמה המיוחדת של עם ישראל, אולם הגמ' והרמב"ם מפרשים אותה על חכמה מדעית מיוחדת שעם ישראל מצטיין בה - האסטרונומיה: "אמר רשב"ן וכו': מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר: "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" - איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות" (שבת עה א, רמב"ם יסודי התורה ג ה). היום זכינו לראות כיצד בכל העולם משתאים ואומרים: "עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" כשנחשף ליכולת המדעית טכנולוגית והמבצעית שאינו מעלה על דעתו ליחסו לאחרים אלא רק לעם ישראל.
בשעות שלאחר המבצע השיגורים מלבנון הצטמצמו באופן דרמטי. המבצע השיב את ההרתעה ושינה ברגע את המשוואה של מאזן ההרתעה והכח בין האוייב לישראל, ואף יצר לישראל יתרון נקודתי במאזן, שבמשך תקופה ארוכה היה לרעתה.
נוצרה כאן הזדמנות לניצול הצלחה שתאפשר להשיג את המטרה האסטרטגית שהגדירה הממשלה למלחמה בצפון: השבת התושבים לביתם בבטחה. לשם כך נדרשת רציפות והמשכיות, והמשך יוזמה והתקפיות. השתהות לאחר המבצע נותנת לאוייב במתנה זמן להבין מה קרה לו, לצאת מההלם, להתארגן מחדש ולצאת להתקפת נגד.
מבצע ה'ביפר-בום' ללא ספק מעורר תקוה לניצחון ולשינוי המציאות בגבול הצפון מול חיזבאללה ורדואן, ולוואי שלא נתאכזב.