אין חולק כי השאיפה להתקדם קדימה ולמעלה היא תכונה חיובית, אך ככל תכונה כאשר היא פוגשת בני אדם היא עלולה להתבלבל ולהזיק במקום להועיל.
תכונה היא כלי, החכמה היא היכולת להשתמש בו נכון. אם אני מתבונן על העולם בעיניים של מושלמות, וממילא הדרישה לשלמות שלי או של אחרים, כנראה שיש לי צורך או פחד שמניע אותי לראות את העולם בשחור ולבן. ההשלכות לכך יהיו ביקורתיות יתר על עצמי ועל אחרים וחיים תחת מתח שלילי מתמיד, התגוננות ותוקפנות לכל ביקורת, מירמור ותחושת בדידות.
לעיתים מעודף מושלמות נדחה דברים החשובים לנו כל עוד לא כל התנאים להצלחה ראויים ומוחלטים.
לדוגמא בקליניקה, בייעוץ לקראת חתונה, אני נתקל בפרפקציוניזם שיושב על הערכה עצמית לקויה, כאשר הקשר ביניהם הוא הרצון להימנע ככל הניתן מכישלון שיכאיב שוב בנקודה הרגישה של הערך העצמי.
להצטרפות לפרויקט 252 לחצו כאן >>
הפרפקציוניסט, לא ייצא לדייט אמיתי עם רצון להתחתן כל עוד לא יהיה בטוח בעצמו שהוא מוכן ומושלם להצליח בכך, ולכן כדי למנוע "כאב" ידאג רק להצליח, ואם ההצלחה לא בטוחה וודאית ידחה את התהליך עד להודעה חדשה. וגם אם מסיבות שונות ייצא לדייטים, לעיתים הוא יפסול בתירוצים שונים כל הצעה שאינה עומדת בסטנדרט המושלם שבנה לעצמו בראש.
ההשלכות של ראיית עולם רק בעיניים של שלמות הן רבות, נפגוש זאת במעגל התעסוקה, חינוך הילדים, ובפרט בזוגיות ובתהליך בחירת בן/בת זוג ועוד.
לעומת זאת השאפתן הוא המשתלם ולכן מתקדם, אופטימי, שמח בחלקו, רואה גם את חצי הכוס המלאה ולא רק את הריקה כמו הפרפקציוניסט, הוא מוכן גם לנסות ולא מפחד להיכשל.
במשדר הערב של פרויקט 252 יעלה שלומי פולמן את ההשלכות של המושלם לעומת המשתלם וייתן דרכי פעולה להתמודדות עם פרפקציוניזם בתהליך בחירת בן זוג.
עדיין לא חברים בפרויקט 252? הצטרפו עכשיו מכאן >>